1. לפני בקשתו של מר אביב קריספין (להלן- "הנתבע 2" ו/או "המבקש"), כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיפים 101-100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ויסלק על הסף תביעה שהגיש נגדו מר יעקב אלקובי (להלן- "התובע" ו/או "המשיב"), וזאת מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות בין הצדדים (להלן- "הבקשה").

2. על פי הנטען בכתב התביעה, הצדדים התקשרו ביום 18.5.2014 בהסכם שכירות בגין החנות ברחוב הראשונים 11, חנות מס' 10 ומחסן מס' 7 (להלן- "הנכס (להלן- "הסכם השכירות"). לטענת התובע, הנתבע 2 הטעה אותו ברישום מספר זהות שגוי בהסכם, ואילו הנתבע מס' 1 התחמק לטענתו, מלחתום על ההסכם בכתב, וזאת אף שקיבל את החזקה בחנות.

3. המבקש טוען בבקשתו, כי כתב התביעה לא מעלה כל עילת תביעה כנגדו, ואין כל ראיה הקושרת אותו להסכם השכירות. לטענתו, החתימה שבהסכם השכירות איננה חתימתו, וכן מספר הזהות שצוין בהסכם שגוי.

לתמיכה בטענותיו, ציין, כי התובע הגיש תביעה לפינוי מושכר כנגד הנתבע 1 בלבד, וככל והנתבע 2 היה צד להסכם השכירות, תביעת הפינוי הייתה מוגשת אף כנגדו.

לפיכך, לטענת המבקש, משלא מתקיימת יריבות משפטית, אזי יש לדחות את התביעה נגדו על הסף ולחייב את המשיב בהוצאות משפט.

יצוין, כי לבקשה לא צורף תצהיר התומך בטענות המבקש.

4. המשיב, בתגובתו לבקשה, מציין כי הנתבע 2 ניהל מספר עסקים יחד עם הנתבע 1, ומתוך כך, הנתבע 2 ניהל עם התובע משא ומתן והתקשר עמו בהסכם השכירות.

המשיב מצרף לתמיכה בטענותיו תצהיר, במסגרתו מעיד כי פגש את הנתבע 2, אשר ביקש לשכור את הנכס, ומסר לו את מספר הזהות שלו על מנת להכין טיוטא.

לטענת התובע, השכיר לנתבעים את הנכס בתמורה לשיפוצים במקום, ללא תשלום דמי שכירות, ותוך התחייבות לשאת בתשלום עבור הנכס כעבור שנה. רק ביום 18.5.2014 נחתם הסכם שכירות מול הנתבע 2. לטענתו, באופן קבוע, אך הנתבעים התחמקו מתשלום דמי שכירות.

בהתאם, לטענת התובע, אין ספק כי עצם ההתקשרות מול הנתבע 2 יוצרת יריבות ביניהם, ולכן יש לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבע 2 בהוצאות.

5. בתשובה לתגובה, טוען המבקש כי התעניין בהשכרת הנכס, אך משראה שישנן בעיות רבות בנכס החליט שלא לשכור ולא חתם על הסכם השכירות.

לתשובת המבקש צורף תצהיר מטעמו, התומך בטענתו כי לא חתם על הסכם השכירות.

6. לאחר עיון בבקשה ובתגובה על כל נספחיה, דין הבקשה להידחות.

כלל ידוע הוא כי בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו לסלק על הסף תביעה מסוימת, אלא אם מדובר במקרה קיצוני ויוצא דופן (ראה: ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, (4.6.2007)).

א. גורן , בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" ( מהדורה עשירית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, 2009) כתב, כי "מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל".

7. יש לומר, כי לטענת התובע הנתבע 2 חתם על הסכם השכירות. די בטענה עובדתית זו, כדי לדחות את הבקשה, שכן ככל שתוכח אזי לכאורה נחתם הסכם בין הצדדים. כמו כן, ישנה טענה כי בטרם נחתם ההסכם התקשרו הצדדים בהסכם בעל פה לשכירות הנכס.

מנגד, הנתבע 2 מכחיש את חתימתו. לפיכך מדובר במחלוקת עובדתית, ולא ניתן לומר שכתב התביעה איננו מגלה עילה. היות שכך, בטרם אכריע לגופו של עניין, יש מקום לשמוע ראיות ביחס לזהות הצדדים המתקשרים להסכם השכירות, ולברר עד תום מה חלקו, אם בכלל, של המבקש בהתקשרות.

בהתאם לכך, הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד המבקש נדחית.

8. יצוין, כי אין בהחלטה זו בכדי להכריע, כי קיימת עילת תביעה כנגד הנתבעים ככלל, וכנגד הנתבע 2 בפרט, אלא שעניין זה יתברר עד תום רק לאחר שישמעו ראיות וטענות הצדדים.

9. המבקש ישלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, ט"ז אדר ב' תשע"ט, 23 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.