1. ביום 18.4.19 ניתן צו לפירוק השיתוף במקרקעין נשוא הליך זה על ידי מכירתם לכל המרבה במחיר ומונו לצורך זה כונס נכסים ושמאי מקרקעין.

לבקשת הצדדים עוכב הפירוק לתקופת מה, על מנת שינסו להגיע להסדר, ומשלא צלח הדבר, ניתנה ביום 24.5.19 החלטה המורה על כניסת המינויים כאמור לתוקף.

2. בהחלטה מיום 18.4.19 ובעקבות טענת עו"ד הררי בשם הנתבעת 1 כי יש להנחות את השמאי לכלול "דוח אפס" בחוות דעתו וכן להקנות לצדדים זכות סירוב ראשונה, נתבקש כונס הנכסים לחוות דעתו בסוגיות אלה.

הכונס הגיש עמדה מפורטת ובה התנגד לכלול דוח אפס בחוו"ד השמאי אם כי המליץ כי השמאי יבחן את שומתו על ידי בחינת עסקאות השוואה (סעיף 9). כן התנגד למתן זכות סירוב ראשונה, באם כל הצדדים אינם מסכימים לכך.

3. ביקשתי את התייחסות הצדדים לאמור. כולם הסכימו כי אין צורך בדוח אפס, אם כי עו"ד הררי ביקש להנחות את השמאי כאמור בסעיף 9 לעמדת הכונס. אשר לזכות הסירוב, עו"ד הררי חזר על בקשתו בהקשר זה וציין כי המדובר באינטרס של כלל הבעלים.

התובעים 1-2 מסכימים לזכות סירוב אם כל הבעלים יתנו הסכמה לכך. הנתבעים 2-3 מסרבים למתן זכות כזו. התובע 3 הודיע כי עמדתו מתייתרת נוכח סירוב הנתבעים 2-3 לכך.

4. ככלל, אין לבעל זכות במקרקעין זכות סירוב ראשונה בהליך לפירוק שיתוף במקרקעין (ראו למשל ת.א. (שלום ת"א) 171560/09 דהן נ' רזניק (1.9.2010), סעיף 22).

ייתכן כי אם ניתנת הסכמת כל הבעלים לכך, אזי ניתן לראות בהסכמה הסכם שיתוף (ראו סעיף 38 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969). מכל מקום, בהינתן התנגדות הנתבעים 2-3 להקניית זכות כזו, אני נמנע מלהכריע בסוגיה זו.

מקובלת עליי עמדת כונס הנכסים לפיה בהעדר הסכמה אין עילה להקניית זכות סירוב ראשונה לבעלים. מעבר לכך, בנסיבות מסוימות, עלולה הקניית זכות סירוב לבעלים להרתיע רוכשים פוטנציאליים ולפגוע באינטרס השאת התמורה. זאת ועוד, הצדדים רשאים להשתתף בהתמחרות שתיערך במסגרת מכר המקרקעין, ככל מציע חיצוני.

5. לפיכך, יואיל השמאי שמונה, מר מסילתי, לערוך שמאות למקרקעין, ללא דוח אפס וכפי שנקבע בהחלטות קודמות, תוך בחינת עסקאות השוואה כאמור בסעיף 9 לעמדת כונס הנכסים. כאמור, לא תינתן לצדדים זכות סירוב ראשונה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים ולכונס עו"ד נמרוד ורדי, שיעדכן את השמאי.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ט, 12 יוני 2019, בהעדר הצדדים.