02 יוני 2019

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

החלטה

1. לפני בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט "להורות על הטלת קנס על הנתבעים, ולאור ביזיון בית המשפט באי קיום פסק הדין אשר ניתן על ידי בית הדין הנכבד בתיק זה ביום 27.11.16 והמורה למשיב 1 להמציא טופס 101 תוך 7 ימים מיום פסק הדין".

2. ביום 27.11.16 ביקשו הצדדים בתיק 27755-11-14 כי בית הדין יפסוק בתיק בדרך של פשרה כדלקמן:

"אנחנו מבקשים כי בית הדין יפסוק בעניין כולו בדרך של פשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ללא נימוקים, וזאת על סמך החומר שנמצא בתיק בית הדין.

ברור לנו, כי "תקרת" הפשרה לא תעלה על 10,000 ₪ ואילו "רצפתה" לא תרד מ- 8,000 ₪.

למען הסר ספק מדובר בסכום ברוטו.

כמו כן מוסכם עלינו כי מתוך הסכום שייפסק, הנתבעת 1 תישא ב- 2,000 ₪ והנתבעת 2 תישא ביתרה.

התביעה כנגד נתבע 3 תידחה.

הסכום שייפסק ישולם תוך 30 יום מהיום שבו יישלח טופס 101 חתום ע"י התובע לב"כ הנתבעת 1.

התובע ימלא טופס 101 תוך 7 ימים מהיום".

מכח הסכמת הצדדים ניתן באותו יום פסק דין כדלקמן:

"מכח הסכמת הצדדים, כאמור בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר שבחנו את עיקרי טענות הצדדים, הננו פוסקים, לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעים, בדרך של פשרה כדלקמן:

הנתבעת 1 תשלם לתובע לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעים סך של 2,000₪.

הנתבעת 2 תשלם לתובע לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעים סך של 6,600 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.

כל הסכומים ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום שיחתום התובע על טופס 101 שיומצא לו על ידי הנתבעת 1 וזאת תוך 7 ימים מהיום.

המזכירות תבדוק אם התקיימו התנאים המזכים בהחזר אגרה, בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ותשיב לב"כ התובע אגרת בית הדין, בהתאם".

3. ביום 6.2.17 הוגשה בקשה לפסילת הסכם הפשרה וביום 15.2.17, לאחר קבלת תגובת הנתבעים, ניתנה החלטה כדלקמן:

"לאחר שבחנתי את הבקשה לפסילת הסכם הפשרה, ואת התגובה, הבקשה נדחית מהסיבות הבאות:

ראשית, התובע מיוצג ולכן הפניה לבית הדין תעשה באמצעות בא כוחו.

שנית, עם מתן פסק הדין סיים בית הדין את מלאכתו בתיק. בקשה לביטול פסק דין צריכה להיעשות ע"י תביעה חדשה ובהתאם לעילות על פי הדין.

שלישית, פסק הדין נוקט בערכי ברוטו, ככל שהתובע סבור כי חלה טעות בניכוי המס, פתוחה לו הדרך לפנות בבקשה מתאימה למס הכנסה."

4. ביום 11.4.18 הוגשה תביעה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן: "הפקודה"), שהיא מושא החלטה זו.

יש להעיר כי היה מקום להגיש את הבקשה לפי הפקודה בתיק 27755-11-14 ולא להגיש תביעה חדשה.

לטענת המבקש עד היום טרם קיימו המשיבים את פסק-הדין והם מתחמקים מחובתם להמציא לתובע טופס 101.

לטענתו משלא קיבל טופס 101, פנה למס הכנסה על מנת לקבל פטור מניכוי מס על התשלום אותו הוא אמור לקבל על פסק הדין, אך רשויות המס סירבו לקבל טופס 101 שאינו חתום על ידי המעסיק, לפיכך לא קיבל פטור מניכוי מס.

ביום 24.1.17 נשלחה לתובע המחאה ע"י באת כוחו דאז, עו"ד כוכי טבקה, בסך 3,842 ₪ בלבד, לאחר שבוצע ניכוי מס הכנסה בשיעור 48%.

המבקש סירב לקבל את ההמחאה ושלח אותה חזרה לבאת כוחו דאז.

5. בטרם הוגשה הבקשה לפי הפקודה, פעל המבקש בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיבים.

ביום 4.6.18, במסגרת ההליך שהתקיים בלשכת ההוצאה לפועל בתיק 515106-07-17 כנגד המשיבה 1, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"הצדדים ובאי כוחם:

הגענו להסכמות בינינו אשר תלויות גם בהסכמת הנתבעת הנוספת בבית הדין האזורי לעבודה, חברת נגב קרמיקה בע"מ שכנגדה נפתח תיק הוצל"פ נוסף על ידי הזוכה מס' 5150900717. הסכמותינו ככל שתקבלנה אישור מטעם חברת נגב קרמיקה בע"מ הן כדלקמן:

1. לאחר שהתברר כי שיק שמספרו 0036181 שנמשך מחשבון החייבת בבנק מזרחי טפחות סניף נתב"ג (418), על סך 3842.49 ₪ ששלחה החייבת בתיק זה לבאת כח הזוכה ואשר הופק ביום 27.12.16, לא הוצג לפרעון, אולם לא ידוע מה עלה בגורלו, אנו מסכימים כי החייבת תיתן הוראה לביטולו של השיק בבנק הנמשך.

2. במקביל לפעולת ביטול השיק תפיק החייבת בתיק זה שיק בסך הערוך לפקודת הזוכה בסך של 5,056 ₪. זמן פרעון השיק יהיה מיידי.

השיק הנ"ל, בצירוף טופס 106 לשנת 2016 שיופק במקור על ידי החייבת ויחתם במידת הצורך על ידיה וכן בצרוף טופס 101 שפרטי המעביד בו ימולאו במקור על ידי החייבת במקומות בהם נדרש מילוי פרטי המעביד - כל אלה יומצאו באמצעות שליח לידיו של הזוכה לכתובת רח' החשמונאים 13, נווה זאב, ראשון לציון, תוך תאום המשלוח עם הזוכה בטלפון נייד מס' 0547710304. ניתנת הסכמת הזוכה כי ההמצאה תבוצע לידיו או לבן משפחה הגר עימו (הזוכה מצהיר כי בכתובת מתגוררים הוא ואימו בלבד).

הסכום האמור בסעיף זה, כולל בתוכו סך של 3842 ₪ שהחייבת מאשרת כי עליה לשלם לזוכה בתוספת אגרות ההוצאה לפועל בסך של 314 ₪, ששילם הזוכה בתיק זה ובתיק 5150900717 וכן סך של 900 ₪ המהווים חיובים בהפרשי הצמדה וריבית בשני תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לסכום פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה שהוגש לביצוע בתיק זה.

3. המסמכים יומצאו לידי הזוכה בתוך 48 שעות מרגע שיומצא לתיק ההוצאה לפועל אישור חברת נגב קרמיקה בע"מ, לפיו היא מסכימה למתווה ההסכמות אשר גובש לעיל ולהלן.

נבקש מכב' רשמת ההוצאה לפועל ליתן הוראות לחברת נגב קרמיקה בע"מ להגיש עמדתה בענין הסכמותינו ללא דיחוי.

4. באשר ליתרת הכספים השנויה במחלוקת, אנו מסכימים כי הזוכה יפנה לפקיד השומה במקום מגוריו במטרה לערוך תאום מס ולקבל לידיו את הכספים ששילמה החייבת לפקיד השומה בהתאם לתלוש השכר לחודש 12/16.

5. בתוך 21 יום תודיע ב"כ הזוכה האם נעשתה פניה לפקיד השומה, האם נתקבלה החלטה באשר לתאום המס והחזר המס המגיע לזוכה.

6. עם קבלת הודעתה של ב"כ הזוכה, ואף אם יסתבר שלא נעשתה פניה לפקיד השומה, או יסתבר שלא מגיע כל החזר מס מכל טעם שהוא, יסגרו שני תיקי ההוצאה לפועל לביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, קרי תיק זה והתיק הנוסף שמספרו 5150900717.

7. על אף האמור בסעיף 6, היה ויסתבר כי לא מגיע לזוכה החזר מס מן הטעם לפיו החייבת לא דווחה לרשויות המס על התשלום שחודש דצמבר 2016, או שרשויות המס לא קיבלו בפועל את הסך של 4128 ₪ שנוכה מהכנסת הזוכה לפי תלוש חודש 12/16, אזי במקרה כזה ובמקרה כזה בלבד, יהא הזוכה רשאי לעתור בבקשות לפתיחה מחדש של שני תיקי ההוצאה לפועל בצרוף אסמכתאות רלוונטיות מאת פקיד השומה.

8. היה ולא תתקבל הודעת ב"כ הזוכה כאמור בסעיף 5 לעיל, רשאית ב"כ החייבת להגיש הודעה מטעמה כי עמדה בכל התחייבויותיה לפי הסכם זה ולעתור לסגירת התיק.

הזוכה:

אני מסכים לאמור בהסכמות לאחר שקראתי את כל האמור לעיל".

6. בחודש אוגוסט 2018 הליך ההוצאה לפועל נסגר.

טופס 101 מתוקן נשלח לתובע ביום 6.6.18. כן נשלחו במועד זה התשלומים בהתאם להסכם הפשרה.

7. טענות המשיבה 1 –

המשיבה 1 כיבדה את הסכם הפשרה בהליך הראשון, שלחה לב"כ המבקש את ההמחאה ופעלה בהתאם לטופס 101 שנמסר לה על ידי באת כוחו של התובע עו"ד טבקה. המבקש הוא שבחר שלא לפרוע את ההמחאה.

למרות האמור ולפנים משורת הדין הסכימה המשיבה 1 לשלם למבקש ריבית והפרשי הצמדה שהצטברו לסכום ההמחאה וכן לשאת בהוצאות פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

על פי הפסיקה, כאשר יש למבקש אפשרות לפעול לאכיפת החלטה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, לא יפעיל בית הדין את הוראות הפקודה, מה גם שהליכי ההוצאה לפועל הסתיימו.

המבקש מתעקש שלא כדין על ניהול הליך זה, תוך גרימת עומס מיותר על מערכת בתי המשפט.

8. טענות המשיבה 2 –

אין כל יריבות בין המבקש למשיבה 2, שכן טופס 101 יכול להינתן על ידי מי שהעסיקה את המבקש, המשיבה 1, מה גם שהוא ניתן.

המשיבות כיבדו את פסק הדין וכן את ההחלטות בהליכים המקבילים.

אכן המבקש הגיש ביום 26.4.18 בקשה למחיקת ההליך כנגד המשיבה 2, בקשה אשר חזר בו ממנה.

יש לציין כי הסכומים שנפסקו ביום 27.11.16 כפופים לניכוי מס ותלוש השכר הופק בהתאם לטופס 101 עליו חתם המבקש וכך אף בוצע התשלום.

המבקש הסתיר שלא כדין את פתיחת בקשה זו. הגם שההליך נפתח כעשרה ימים טרם קיום דיון ההוכחות בתיק ההוצל"פ, לא טרחו המבקש או באת כוחו ליידע את המשיבה 2.

המשיבה 2 מוסיפה כי הבקשה אינה ראויה להתברר במסגרת הליך מסוג זה, ומכל מקום מדובר בסעד תיאורטי שכן כבר נמסר למבקש טופס 101 מתוקן.

9. המשיבות עומדות על פסיקת הוצאות משמעותיות.

10. ביום 16.12.18 התקיים דיון בפני כב' הרשמת רעות שמר בגס.

המבקש העלה טענות כלפי באות כוחו מטעם הסיוע המשפטי ולפיכך ניתנה החלטה כי המבקש יעביר את פרוטוקול הדיון והחלטה ללשכה על מנת לקבל את עמדתה.

11. ביום 22.1.19 התקבלה הודעת הסיוע המשפטי כדלקמן:

"בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד מיום 16.12.18, מתכבד הסיוע המשפטי להציג עמדתו כדלהלן:

1. מר דוד כהן (להלן: "התובע") הגיש בשנת 2011 תביעה כספית ונזיקית על סך 150,000 ₪ נגד הנתבעות בייצוג של עוה"ד חני דקל מטעם הסיוע המשפטי.

2. במהלך ניהול התביעה הוחלף הייצוג לעוה"ד כוכי טבקה מטעם הסיוע המשפטי.

3. בדיון מיום 26.11.2016 שבו נכח אף התובע, הסכימו הצדדים על מתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984.

4. פסק הדין שניתן באותו היום על ידי כבוד השופטת חנה טרכטינגוט קבע כי נתבעת 1 תשלם לתובע סך של 2,000 ₪ והנתבעת 2 תשלם סך של 6,600 ₪ והסכומים ישולמו לתובע לאחר שיחתום על טופס 101 שיומצא לו על ידי הנתבעת 1.

5. טופס 101 הומצא לעוה"ד טבקה כשהוא ריק ללא פרטי החברה הנתבעת ולכן למעשה לא יכל התובע להעביר את הטופס לרשויות המס ולקבל את התשלום המלא מהנתבעות.

6. מאחר שהנתבעת 1 לא קיימה את מחויבותה כנדרש בפסק הדין, הגיש התובע באמצעות עוה"ד לאה מרר מטעם הסיוע המשפטי, תביעה לביזיון בית הדין בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט נגד הנתבעות מושא תיק זה.

7. במקביל להגשת התביעה פתח התובע בעצמו שני תיקי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין נגד הנתבעות.

8. הנתבעות הגישו בקשה ב"טענת פרעתי" בלשכת ההוצל"פ שהתקיים, בו נכח התובע, ייצגה את התובע עוה"ד לאה מרר מטעם הסיוע המשפטי. בדיון הגיעו הצדדים להסכמים אשר מייתרים את התביעה לביזיון.

9. בנסיבות האמורות לעיל לא נמצא עוד מקום להמשך הסיוע המשפטי בתיק זה.

10. כל טענות התובע כלפי עורכות הדין שייצגו אותו מטעם הסיוע המשפטי, אין להן כל בסיס".

12. בדיון שהתקיים בפני ביום 27.5.19 הופיעה עו"ד תורג'מן מרר וביקשה כי בית הדין ישחרר אותה מהייצוג בתיק.

ניתנה החלטה המשחררת כמבוקש.

13. בדיון טען המבקש כנגד העובדה שההסכם לא כובד במועדו.

המבקש מודה כי הסכומים שולמו וכן כי קיבל טופס 101 מתוקן, אך טוען כנגד אי כיבוד ההסכם במועד, תוך שנגרמות לו הוצאות בגין כל דיון אליו הוא נאלץ להופיע.

ההכרעה –

14. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים, דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית, הבקשה לביזיון הופנתה כנגד אי מסירת טופס 101 ולא כנגד החיוב הכספי.

טופס 101 נמסר למבקש ביום 6.6.18 במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

מהותו של הליך לפי הפקודה היא צפיית פני עתיד ומטרתו הטלת סנקציה לכפות על הצדדים לכבד את החלטת בית הדין.

משהמשיבה 1 ביצעה את ההתחייבות שהוטלה עליה בפסק הדין, אין עוד מקום להידרש להליך לפי הפקודה.

טענות המבקש לאי כיבוד ההסכם במועד, אין מקומן במסגרת זו.

שנית, בין הצדדים התנהלו הליכי הוצאה לפועל. במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל, נלקחה בחשבון העובדה כי בסופו של יום ומבלי להכריע בעטיו של מי, הועברו למבקש הן התשלום והן טופס 101 באיחור.

שלישית, הסנקציה הקבועה לפי הפקודה עלולה להיות קשה ופוגענית. לפיכך נקבע בפסיקה כי בבקשות מעין אלה יש לפעול על פי "עקרון הדרך החמורה פחות". לפי עקרון זה, הכלל הוא שבית המשפט לא יורה על סנקציה מכח הפקודה כאשר קיימת אפשרות לאכוף על החייב את ביצוע פסק הדין בדרכים אחרות, פוגעות פחות, שאין להן גוון פלילי.

כך למשל הדרך של הוצאה לפועל מהווה דרך פחות חמורה לעומת הפקודה לאכוף על הנתבע את הוראות פסק הדין ויש להעדיפה, לפחות בכל הקשור לחיוב כספי.

המבקש אכן פעל בדרך של הוצאה לפועל, לפיכך משנמצאה דרך מקבילה לביצוע פסק הדין, לא יינתן סעד על פי הפקודה.

רביעית, אמנם נקיטת הליכים בהוצאה לפועל אינה שוללת נקיטת הליכים על פי הפקודה.

יחד עם זאת, משפסק הדין נאכף על ידי הליך הוצאה לפועל, אין מקום להמשיך לנקוט הליכים על פי הפקודה.

במקביל עומדים לרשות נושה אשר זכה בדינו שני מסלולי פעולה, האחד באמצעות משרדי ההוצאה לפועל והאחר לפי הפקודה.

"לכאורה הבחירה היא בידו, והוא יבחר לעצמו את הדרך הנראית לו נאותה ויעילה יותר, אולם אם כשמדובר בהליכים לפי חוק ההוצאה לפועל הוא זכאי על-פי דין ליהנות מכל דרכי ההוצאה לפועל שהחוק מקנה לו ומשרד ההוצאה לפועל והמופקדים עליו חייבים ליתן את השירותים שהחוק מאפשר, הרי שכשמדובר במתן צו על פי פקודת בזיון בית-המשפט הצו הוא בשיקול דעתו של בית המשפט.

לפיכך טבעי שנושה יפנה תחילה למשרדי ההוצאה לפועל ויחפש את אכיפת פסק דין דרכם, ורק אם נכשלו מאמציו במסלול זה, יבוא ויפנה אל בית-המשפט בעתירה לפי הפקודה. מאידך גיסא, בית המשפט כשיתבקש ליתן צו אכיפה לפי הפקודה, אם בדרך של קנס ואם בדרך של מאסר, ושניהם הם דרכי אכיפה חריפים וקיצוניים, יבחן וישקול אם לדעתו ננקטו הליכים מתאימים במסלול האחר ואם נוצרו התנאים המצדיקים עשיית שימוש בפקודה בכפיית ביצוע פסק הדין בדרך זו.

המסקנה היא, כי חרף הדרכים המקבילות לביצוע פסק-דין, שנסקרו לעיל במקרים של צו אישי, עדיין לא ייחפז בית-המשפט ליתן סד על-פי הפקודה, והוא יעשה כן רק במקרים יוצאי דופן כשכלו כל הקיצין בדרך האחרת. כך נהגו בתי משפט בעבר, וכך יש לנהוג גם במקרה זה".

[ע"פ תא 685/79 יאיר אמסטרדמר – יוסף מוסקוביץ פ"ע תש"מ (1) 89]

משפסק הדין נאכף כולו במסגרת הליך ההוצאה לפועל אין עוד מקום לאכיפתו במסגרת הפקודה.

15. התוצאה איפוא כי הבקשה נדחית.

16. אשר להוצאות, מן הראוי היה להטיל הוצאות על המבקש, אשר בחר להמשיך בהליך לאחר שפסק הדין קוים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שהסתיימו בפשרה.

יחד עם זאת התרשמתי ממצוקתו של המבקש וכן הבאתי בחשבון את העובדה כי הגם שהבקשה הוגשה על ידי באת כח מטעם הסיוע המשפטי, נותר המבקש בדיון ללא יצוג משפטי.

בנסיבות אלה החלטתי, לפנים משורת הדין, שלא להטיל על המבקש הוצאות בגין ההליך.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ט, (02 יוני 2019), בהעדר הצדדים.