29 יוני 2018

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת 2 (להלן – המבקשת) לסילוק התביעה נגדה על הסף (להלן – הבקשה), בתגובות לבקשה ובכל יתר המסמכים אשר בתיק, מצאתי שיש לדחות את הבקשה. אפרט עיקר נימוקיי.

1. סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה. בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות – ולו קלושה – שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית.
2. בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלות בסיסיות וכבדות משקל הנוגעות לאחריותה של המבקשת, בין מכוח היותה מעסיקה או מעסיקה במשותף, כנטען על ידי התובע, ובין מכוח אחריותה (אם וככל שקיימת) בשל היותה מזמינת שירות.
3. בהתאם להלכה הפסוקה בנסיבות בהן יש אפשרות שעובד עבד אצל מספר מעסיקים על בית הדין לברר מיהו המעסיק האמיתי ומהי תבנית ההעסקה האמיתית.
4. בנוסף, בשאלות עקרוניות מסוג זה הנוגעות לזהות המעסיק ולאחריות המשתמש, יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה על פני מחיקת התביעה כנגד על הסף. על השאלות להתברר עובדתית ומשפטית במהלך ניהול המשפט לגופו, כך שיוכרעו לאחר שמיעת ראיות.
5. אם וככל שבסיומו של הליך תדחה התביעה כנגד המבקשת לגופה בשל היעדר עילה או היעדר יריבות עשוי הדבר לקבל ביטוי בהוצאות שייפסקו לטובת המבקשת.
6. מהטעמים האמורים הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
7. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליך.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ח, (29 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.