לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מטעם המבקש והמשיבה (להלן: "בקשת ההסתלקות").

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - טענה להפרת הוראות הדין מצד המשיבה, מחמת סירוב לקבל בקבוקים למחזור (כנגד קבלת דמי הפקדון), בסמוך לחג הפסח.

רקע

1. המבקש (להלן: "המבקש"), הגיש תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקש, לפיה המשיבה הפרה את הוראות הדין כשסירבה לקבל בקבוקים למחזור (לשלם את דמי הפקדון עבורם), וזאת עובר לחג הפסח, באמתלה כי הסניפים השונים לא מקבלים בקבוקים עד לאחר חג הפסח, עקב האיסור על הכנסת חמץ.

על פי הנטען, המשיבה הפרה את הוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק הפיקדון"), הפרה חובה חקוקה, נהגה ברשלנות, הפרה את חובת תום הלב ועשתה עושר ולא במשפט.

1. המשיבה בתשובתה, ציינה, בין היתר, כי היא מאפשרת השבת הבקבוקים בהתאם לדין ללא מגבלה;

עוד ציינה המשיבה כי תהליך הכשרת סניפי המשיבה לפסח נעשה בשלבים, כך שחלק גדול מהסניף מוכשר למעלה משבוע טרם החג;

בשנת 2018, המשיבה איפשרה השבת מכלי משקה ריקים מסומנים בכל סניפיה, וזאת עד ליום 29.3.2018 בשעות הערב. לכל היותר, המדובר היה בתקלה נקודתית בסניף מסויים בלבד.

בתגובת המבקש, צוין בין השאר כי למעשה, נוכח תשובת המשיבה, המחלוקת אינה על עצם הפרת חוק הפקדון, שכן בכך מודה המשיבה כי הפרה, אלא על היקף ההפרה בלבד.

בקשת ההסתלקות

1. במסגרת בקשת ההסתלקות, הסכימו הצדדים כדלקמן:
   1. המשיבה הצהירה כי היא מקפידה על קיום חיוביה לגבי קבלת בקבוקים למחזור.
   2. המשיבה מתחייבת לוודא חידוד ושינון הנהלים בנושא.
   3. בנוסף, תעניק המשיבה ללקוחותיה הטבה באמצעות מתן הנחות בסכום כולל של 65,000 ₪. ההטבה תינתן במכירת מארזי שישה בקבוקי בירה.
2. בנסיבות האמורות, סברו הצדדים כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות ולדחות את תביעתו האישית של המבקש.
3. בנוסף, בקשו הצדדים לאשר גמול למבקש על סך של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו על סך של 33,000 ₪, בתוספת מע"מ.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית

1. הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות והוא מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

1. תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

1. אם כן, בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות

1. כאמור, עניינה של בקשת האישור בטענה, כי המשיבה הפרה הוראות הדין כשלא איפשרה למסור בקבוקים למחזור עובר לחג הפסח.

המשיבה בתשובה טענה כי היא מאפשרת השבת הבקבוקים בהתאם לחוק ולכל היותר המדובר היה בתקלה נקודתית.

מכל מקום, במסגרת בקשת ההסתלקות, הובהר כי המשיבה מקפידה על קיום חיוביה ואף תוודא לחדד ולשנן נהלים אלו.

בהינתן כי המשיבה פועלת ותפעל לתיקון הדרוש, נראה כי הושגה מטרתו העיקרית של ההליך, ההליך מוצה ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליכים, תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, נחה דעתי כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

1. לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה

1. סוגיית ההסתלקות המתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)).

לעומת זאת, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).

1. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשר להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: "עניין סונול").

השיקולים העיקריים אותם יש להביא בחשבון הם: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג, שכן משהגיע התובע הייצוגי להסכמה, אין עוד מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.

כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט

1. מהנימוקים שיפורטו להלן, מצאתי לנכון לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.

באשר לעילת התביעה-

1. כאמור בטענות המבקש, עובר להגשת בקשת האישור, פעלה המשיבה לכאורה בניגוד להוראות חוק הפיקדון, עת לא איפשרה, לבצע השבת בקבוקים למחזור, וזאת מספר ימים לפני חג הפסח.

המשיבה, מצידה, הודתה בהפרה מסוימת, אולם טענה כי המדובר היה בתקלה נקודתית.

משכך, הריני קובעת כי בקשת האישור גילתה עילת תביעה, לכאורה.

באשר לתועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה-

1. בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).
2. בענייננו, הניב ההליך תועלת.

ראשית, ההליך הציף סוגיה בעלת חשיבות לחברי הקבוצה, כמו גם לציבור בכללותו.

מעבר לכך, במסגרת הסדר ההסתלקות, הבהירה המשיבה כי תקפיד על התנהלותה וכן תחדד הנהלים בנושא.

בנוסף, התחייבה המשיבה ליתן הטבה באמצעות מתן הנחה בסכום כולל של 65,000 ₪ אשר תינתן במכירת מארזי שישיית בקבוקי בירה.

בכך, הניב ההליך תועלת לחברי הקבוצה, בכל הנוגע להסדרה עתידית, באופן המצדיק לזכות את המבקש ובאי כוחו בגמול ושכר טרחה.

1. בשים לב לכך שמרבית הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הוסדרו במסגרת בקשת ההסתלקות; נוכח קיומה של עילת תביעה לכאורה; בהינתן התועלת שהניבה בקשת ההסתלקות, לרבות מתן ההטבה לציבור לקוחות המשיבה; בהתחשב בהסדרה העתידית שהשיגה בקשת האישור; נוכח עבודת ההכנה של המבקש ובאי כוחו וכן ניהול ההליך לאורך התקופה, לרבות ארבעה דיונים מקדמיים; ובשים לב לחיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, יש מקום לאשר גמול ושכר טרחה, כאמור בבקשה דנן.

חליף ופרסום

1. הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך כל דיון מהותי בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור. ההפך הוא הנכון – יש בבקשת ההסתלקות כדי להביא למיצוי ההליך ולהשגת מטרתו העיקרית, אכיפת הוראות הדין.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש, נדחית.

1. המשיבה תשלם למבקש גמול על סך של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחו על סך של 33,000 ₪, בתוספת מע"מ.

הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר הודעת עדכון, הכוללת הצגת אסמכתאות, לפיהן בוצעו התחייבויות המשיבה, הן לעניין ההקפדה על הנהלים בסוגייה דנן, על פי הוראות הדין; והן לעניין חידוד נהליה בהקשר זה.

ב"כ המבקש ימציאו העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, י"ח אדר תשפ"א, 02 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.