בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון – נזריאן) מיום 3.4.18 בת"א 62129-03-18 ולפיה הורה על דחיית בקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד ולאחר שלא השתכנע, ביסוד ההכבדה על ביצוע פסק הדין ככול שיינתן בתיק.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה כמו גם בתיק וההחלטה קמא, מצאתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ולהורות על קבלת הבקשה, הפיכתה לערעור וקבלת הערעור באופן שיינתן צו זמני במעמד צד אחד כמבוקש.

ברקע הדברים תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים בהקשר למתן שירותים בתחום ההובלות, כאשר עיקר העבודה בוצעה במפעלי ים המלח ובאזור ים המלח. המבקשת ביצעה עבור המשיבים עבודות וקיבלה שיקים. הבקשה קמא צומצמה לבקשה להטלת עיקולים זמניים על זכויות המשיבה 1 אצל המחזיקים 1-5 כמפורט בבקשה מס' 1 בתיק קמא.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו מיום 3.4.18 כדלקמן:

"עיון בבקשה ובתצהיר שצורף לה אין בו די על מנת ללמד על מצבה הכלכלי של המשיבה 1, על הנכסים שיש ברשותה ועל היכולת שלה לעמוד בהתחייבויותיה. בשלב זה, אין בידי לקבוע כי מצבה הכלכלי כזה אשר ימנע ממנה לפרוע את חובה ככל שינתן פסק דין לטובת המבקשת. ככול שהמבקשת עומדת על בקשתה, תעביר בקשתה לתגובת הצד שכנגד אשר יגיב לבקשה תוך 14 יום מקבלתה".

במסגרת נימוקי בקשת רשות הערעור הלינה המבקשת על התעלמות בית המשפט קמא מהעובדות הבסיסיות שצויינו בבקשה ובתצהיר שתמך בה. המבקשת הפנתה לכך ששיק ראשון בסדרת שיקים שקיבלה, בסך מצטבר של כחצי מיליון ₪, שיק על סך 33,252 ₪ סורב בבנק הנמשך מהסיבה א.כ.מ. כלומר נימוק המצביע באופן מובהק על קושי ממשי ביכולת הפירעון של המשיבה. בנוסף, המצהיר מטעם המשיבה הפנה לצילום מסך טלפון המעיד על כשמונים! שיחות מהם התעלמו המשיבים כמו גם חילופי מסרוני ווטסאפ מהם התעלמו המשיבים.

מצאתי ממש בטיעוני המבקשת. שיק שחוזר מהבנק הנמשך בנימוק של העדר כיסוי למושך, הינו אינדיקציה חמורה למצבה הכלכלי של המשיבה היא מושכת השיק. לדברים יש להוסיף את ההצהרה על ביצוע כשמונים שיחות טלפון והתעלמות מהודעות ווטסאפ. כל אלו נותנים אינדיקציה למצב כלכלי קשה של נזילות המשיבה. במצב דברים רגיל כאשר חוזר שיק בשל העדר כיסוי, יכול ותקשורת בין הצדדים יכולה להעיד על הסבר כזה או אחר לחזרת השיק, אולם השילוב שבין חזרת שיק מהעדר כיסוי כמו גם התעלמות כה מוחלטת של המשיבים מכל פניותיה של המבקשת הינה אינדיקציה המצביעה על חשש בכול הנוגע ליכולת הפירעון של המשיבה.

מההחלטה לא ניתן ללמוד אילו נתונים כלכליים לא היו מספיקים בעיני בית המשפט קמא אשר יכול היה להתייחס לאינדיקציות האמורות ואפילו בתמצית. כך למשל, לציין כי אינו סבור שחזרת שיק אחד מסיבת העדר כיסוי כמו גם התעלמות המשיבים די בה. הנמקת דחיית בקשה למתן צו במעמד צד אחד הגם שאינה חייבת להיות ארוכה ומקיפה, ראוי שתתייחס בתמציתיות לנתונים שהובאו בפני מבקשת הבקשה מעט מעבר להתייחסות הכללית ולפיה מהעיון אין די למה שצריכה המבקשת לשכנע.

מצאתי כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו והנתונים שהציגה המבקשת יש בהם בכדי להספיק לרף הראייתי של החשש להכבדה לביצוע פסק הדין בכול הנוגע למסגרת הבקשה במעמד צד אחד. למעלה מהצורך אציין כי המבקשת הודיעה לאחר הגשת בקשת רשות הערעור על כי בידיה מסמך אליו הגיע לאחר ההחלטה קמא, וממנו עולה כי חשבונה של המשיבה 1 הוגבל לפי הוראות בנק ישראל.

בית משפט קמא לא שקל את נושא מהימנות עילת התביעה. עיון בכתב התביעה מעלה כי יש ראיות מהימנות לכאורה לעילת תביעה טובה, לפחות לצורך ההחלטה בדבר מתן צו העיקול במעמד צד אחד.

לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת רשות הערעור וקבלת הערעור. במקום ההחלטה קמא אשר דחתה את הבקשה שהוגשה במעמד צד אחד, הנני מורה על קבלת בקשה 1 במעמד צד אחד ומורה על עיקולים זמניים כמבוקש בה, בכפוף להתחייבות עצמית ללא הגבלת סכום של המבקשת. העיקולים יהיו על נכסי המשיבה 1 אצל המחזיקים בבקשה 1 בתיק קמא, עד גובה הסכום המבוקש בה. למען הסר ספק בכול הנוגע ליישום ההחלטה הדבר יבוצע באמצעות מזכירות בית המשפט קמא.

ניתן היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.