לפני בקשת המבקשת להורות למשיבה לתקן את כתב התשובה שהגישה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם להוראות תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בשל טענות מבישות הנכללות בו, וכן לחיוב המשיבה בהוצאות המבקשת.

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים

1. ביום 15.4.2018 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור"). עניינה של בקשת האישור בטענות המבקשת לפיהן המשיבה, המפעילה חדר כושר, מפרה את הוראות חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994 וחוק הגנת הצרכן, התשמ"-1981, בכך שאינה מציבה בסמוך למכשירים בחדר הכושר את הוראות היצרן לשימוש בהם בשפה העברית ובשפה הערבית; לא יצרה טופס שאלון רפואי; והחתימה את המתאמנים בחדר הכושר על סעיף בלתי חוקי לפיו אין לחדר הכושר אחריות לנזקי גוף שיגרמו להם.
2. ביום 12.9.2018 הגישה המשיבה תשובתה לבקשת האישור. במסגרת תשובת המשיבה לבקשת האישור, נטען בין היתר, כי המבקשת ובא כוחה פעלו במשותף על מנת ליצור עילה לתובענה ייצוגית, תוך שהם מבצעים מעשי הונאה העולים כדי עבירות פליליות.
3. בעקבות הנטען בתשובת המשיבה לבקשת האישור, הגישה המבקשת ביום 16.9.2018 בקשה להורות על מחיקת טענות מבישות מכתב התשובה לבקשת האישור (להלן: "כתב התשובה"), היא הבקשה שלפני.
4. לטענת המבקשת, הסגנון בו נקטה המשיבה בכתב התשובה הינו בוטה ומשתלח באופן אישי במבקשת ובבא כוחה, תוך שימוש בביטויים שהנייר אינו יכול לסבול, ופגיעה בכבודו ובשמו הטוב של ב"כ המבקשת, כגון טענות לפיהן המבקשת ובא כוחה שותפים בקנוניה במטרה לייצר תשתית לתובענה ייצוגית, ב"כ המבקשת החתים אותה על תצהיר שקר בידיעה מראש שמדובר בתצהיר שכזה, התנהגות המבקשת ובא כוחה הינה פלילית, בא כוח המבקשת הקים "פס ייצור" לתובענות ייצוגיות, והוא מבזבז זמן שיפוטי יקר, פוגע בתכלית חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מזיק לאינטרס הכלכלי ש וכיוצא באלה. לטענתה, הטענות שמעלה המשיבה בכתב תשובתה כנגד המבקש ובא כוחה אינן מבוססות ואינן רלוונטיות להליך. משכך, טוענת המבקשת, בהתאם להוראות תקנה 91 לתקנות, וכן בהתאם להלכה הפסוקה, יש להורות על מחיקת הטענות המבישות מכתב התשובה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקשת.
5. מנגד, טוענת המשיבה, בין היתר, כי מחובתה, באמצעות בא כוחה, להתגונן מפני תובענה שהוגשה בהליך פגום אשר השלכותיה עלולות להמיט אסון על המשיבה, אם חד הורית לשלושה ילדים. בא כוח המשיבה מחויב לפעול בצורה מיטבית לשם הגנתה, ולטעון את מלוא הטענות העומדות לרשותו, ביניהן טענות להליך סרק שמטרתו להעשיר את כיסם של המבקשת ובא כוחה. הטענות בהן נעשה שימוש בכתב התשובה נטענו לגופו של עניין, ולמען הסר ספק בעניין זה נכתב בסעיף 19 לכתב התשובה, כי: "המשיבה תוסיף את המילה לכאורה בצמוד לכל הטענות שהועלו כנגד המבקשת וב"כ".
6. במסגרת תשובתה לבקשה דנן, הביאה המשיבה דוגמאות לתובענות ייצוגיות נוספות בהן לקחו חלק המבקש ובא כוחה, לרבות תובענות אשר נסיבותיהן דומות לאלה של התובענה דנן, על מנת לתמוך בטענתה כי מדובר בדפוס פעולה מצידם, וכן טענה כי השימוש בביטויים 'קנוניה', 'מהלך מבושל מראש' וכיו"ב הינו שימוש נכון בנסיבות העניין, וביטויים אלה רלוונטיים לצורך תיאור לידתה של התובענה דנן.
7. בתגובתה לתשובת המשיבה, שבה המבקשת וטענה, כי מדובר בהתבטאויות חמורות ומבישות, בלתי רלוונטיות להליך, אשר מטרתן הינה לצייר את ב"כ המבקשת כנוכל, וכן טענה כי המשיבה לא התייחסה בתשובתה להלכה הפסוקה לפיה יש להורות על מחיקת טענות מבישות שהינן בבחינת לשון גסה ובלתי מכובדת.

המסגרת הנורמטיבית

1. בתקנה 91(א) לתקנות נקבע, כי

"91.(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה."

1. אף בפסיקת בית המשפט העליון נקבעה ההלכה שלפיה על עורך דין לנהוג במתינות ובכבוד, בין היתר, במסגרת כתב טענות שמוגש על ידו בשם מרשו. ראו ע"א 408/77 נבטי נ' מנהל מס שבח, פ"ד לב(1)539, 597 (1978): "...בין שימוש בלשון גסה ובלתי-מכובדת בכתבי-טענות ובין הגנה על אינטרס של לקוחו אין ולא כלום, וכי שומה על עורך-דין לנהוג במתינות גם בהופעותיו בבתי-המשפט וגם בעריכת כתבי-טענות."
2. על עורך דין מוטלת אף חובה אתית להתנסח באופן הגון ומכובד, תוך ניסוח והתנסחות זהירה, בהתאם לקבוע בפרק י' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 [ראו לעניין זה החלטות כב' הנשיא אורנשטיין בפש"ר (ת"א) 1809/06 סטולר נ' עופר ז"ל (פורסם בנבו, 25.12.2013), וכן בעש"א (ת"א) 55198-02-16 א.ר.א.ב בונוס בע"מ נ' בומגרטן ואח' (פורסם בנבו, 28.2.2016)].
3. אף בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, ניתן לראות ביטוי למגמה המובאת לעיל, שכן בתקנה 32 לתקנות אלה נקבע כי כתב טענות ינוסח באופן אינו מבזה, מביש או משתלח. אמנם תקנות אלה טרם נכנסו לתוקף, אך יש בהן כדי להעיד על עמדת המחוקק באשר לניסוח כתבי טענות.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את הביטויים בכתב התשובה אליהם מפנה המבקשת, ואת הדין הנוהג, מצאתי לקבל הבקשה.
2. עיון בכתב התשובה מעלה כי נעשה בו שימוש בטענות וביטויים אשר מופנים ישירות כלפי ב"כ המבקשת הנוקטים בלשון פוגענית ומבישה.
3. לשם המחשה יובאו חלק מטענות וביטויים אלה להלן:

המבקשת בהדרכת ב"כ הונתה עובד של המשיבה כדי לייצר עילה לתובענה; התנהגות המבקשת ובא כוחה חצתה את הקו ועברה למגרש הפלילי; ב"כ המבקשת הינו אדם שהקים ענף משקי ובו מפעל הכולל פס ייצור לתובענות ייצוגיות, אדם שמכלה זמן יקר למערכת המשפט, פגע קשות בתכליות חוק תובענות ייצוגיות, מזיק לאינטרס הכלכלי של משק המדינה; ב"כ המבקשת חבר בקנוניה עם המבקשת מבלי שבחלו בשום אמצעי פסול כדי לייצר תשתית לתובענה הייצוגית, כל זאת למען בצע כסף; ב"כ המבקשת החתימה ביודעין על תצהיר שקר ובכך ביצע עבירה שהעונש עליה הוא 5 שנות מאסר.

1. סבורתני כי אין מקום לביטויים מסוג זה במסגרת כתבי טענות המוגשים לבית המשפט, ומשכך יש להורות על מחיקת כלל הטענות המופנות כלפי ב"כ המבקשת מכתב התשובה. הדבר אף עולה בקנה אחד עם החלטתי מיום 16.9.2018, במסגרתה קבעתי כי על הצדדים להקפיד על שפה נאותה האחד כלפי משהו, וכן עם החלטתי מיום 17.9.2018, במסגרתה קבעתי, כי מן הראוי כי טענות הדדיות בין באי כוח הצדדים ימחקו מכתבי הטענות.
2. נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת הטענות המופנות כלפי ב"כ המבקשת מכתב התשובה. באפשרות המשיבה להגיש כתב תשובה מתוקן, המנוסח בלשון הולמת, תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ט, 04 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.