1. עניינה של עתירה זו (25731-04-18) ברצונם של העותרים, קיבוץ בארות יצחק ומושב מזור, לדחות את מועד הביצוע של עבודות השיפוץ של אחד המסלולים בנמל התעופה בן גוריון (להלן: "נתב"ג").

בנתב"ג ישנם שלושה מסלולים להמראות ונחיתות של מטוסי סילון אזרחיים: מסלול 12-30 (להלן: "מסלול 12"), מסלול 08-26 (להלן: "מסלול 26"), ומסלול 03-21 (להלן: "מסלול 21"). שלושת המסלולים יוצרים צורת משולש ביניהם, כשמסלול 12 הוא הצלע הדרומית, מסלול 26 הוא הצלע הצפונית, ומסלול 21 הוא הצלע המזרחית (ראה תרשים של מערך המסלולים בעמוד 4 לעתירה).

2. העותר 1 הוא קיבוץ, המונה כ-400 תושבים, הנמצא במרחק של כשני קילומטרים, בקו אוירי, צפונית מזרחית לקצהו הצפוני של מסלול 21.

העותר 2 הוא מושב, המונה כ-1,300 תושבים, ונמצא במרחק של כארבעה קילומטרים, בקו אוירי, צפונית מזרחית לקצהו הצפוני של מסלול 21.

מסלול 21 הוא מסלול לנחיתות בלבד. שני היישובים העותרים ממוקמים ממש מתחת לנתיב האוירי המוביל לנחיתה על מסלול 21. המטוסים הניגשים לנחיתה חולפים מעל בתי התושבים בגובה נמוך מאוד (כ-100 מטר מעל קיבוץ בארות יצחק, ומעט יותר מכך מעל מושב מזור), וברעש רב, שמגיע לטענת העותרים אף ל-80 – 100 דציבל בנקודת השיא.

3. העותרים טוענים כי בחודש נובמבר 2017 נודע להם, כבדרך אגב, כי המשיבה 1 (להלן: "רש"ת") מתכוננת לבצע, בקיץ 2018, שיפוץ של מסלול 12, דבר שישפיע על מערך הנחיתות ויגרום להסטת נחיתות של מטוסים אל מסלול 21. נעשו מספר פניות בענין זה אל רש"ת, אשר לא נענו.

4. ביום 16.1.18 קיבלו העותרים מכתב מרש"ת, המופנה לכל היישובים בקירבת נתב"ג ,לפיו החל מראשית חודש מאי, ולתקופה של כחמישה חודשים, ייסגר מסלול 12, לצורך עבודות תחזוקה, הכוללות ריבוד מחדש של המסלול, החלפת עזרי ניווט, ושדרוג תאורת הגישה למסלול. עוד נאמר בהודעה, כי בחודשים בהם יהיה מסלול 12 בלתי שמיש, תנותב התנועה האוירית למסלולים חלופיים. וכן נאמר בהודעה, כי רש"ת מודעת לאי הנוחות הזמנית שתיגרם לתושבים, ותעשה כמיטב יכולתה על מנת לקצר משך ביצוע העבודות.

5. בעקבות הודעה זו, פנו ב"כ העותרת ביום 6.2.18 במכתב מפורט אל רש"ת (נספח 5 לעתירה), ובו העלו את עיקרי טענותיהם, כשהעיקר הוא, שחלק מהותי מאוד מהנחיתות בנתב"ג, ובכללן – נחיתות לילה, במהלך עונת השיא של נתב"ג, יתבצעו על מסלול 21, דבר שישלול מהעותרים לטענתם את האפשרות והזכות לנהל אורח חיים סביר.

6. ביום 21.2.18 התקיים דיון אצל מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), בהשתתפות הגורמים המקצועיים. בדיון היתה התייחסות (בין היתר) לסיבת ביצוע השיפוץ במועד המתוכנן דווקא (מאי 2018), וכן התייחסות להשלכות השיפוץ על תושבי היישובים בארות יצחק ומזור. בסיכום הדיון הוחלט ונקבע (בין היתר), כי "מנהל רת"א לא רואה כל אפשרות לפצל את השיפוץ המתוכנן לביצוע במספר שלבים. הדבר עשוי לגרום להתארכות השיפוץ ולפגיעה בבטיחות. מדיניות רש"ת לטיפול בתושבים בעת השיפוץ נראית נכונה, ובענין זה ממליץ המנהל ללכת לפי בית הלל בנושא מתן מגוון אפשרויות הלנה מחוץ לביתם בעתות השיפוץ".

7. מכתבן של ב"כ העותרים מיום 6.2.18 (שנזכר לעיל) נענה ע"י היועץ המשפטי של רש"ת, עו"ד שחם, ביום 5.3.18 (נספח 6 לעתירה). במקביל התקיימו פגישות בין העותרים לבין מנכ"ל רש"ת ואנשי המקצוע ברש"ת. בפגישות אלה הוצע לעותרים, שיינתן להם מימון למיגון אקוסטי של בתיהם, כנגד חתימתם על הסכם מול רש"ת, וכן הוצע סכום נוסף של 20,000 ₪ לכל משפחה, לצורך מימון דיור חלופי לתקופת השיפוץ.

8. ההצעות הללו לא הבשילו לכלל הסכם חתום, בשל טענות של העותרים כלפי עמדתה של רש"ת וההסכם שהוצע על ידה, שלטענתם, הוא בלתי חוקי וחסר תום לב. אינני רואה צורך להיכנס לכך. "השורה התחתונה" היא, שלא נחתם הסכם.

9. גם מגעים נוספים בין הצדדים לא עלו יפה, אם כי רש"ת במהלך המגעים הללו הלכה כברת דרך לקראת העותרים, והתחייבה – ואף פרסמה על כך הודעה ליישובי הסביבה ביום 20.3.18 – כי תקופת השיפוץ תתקצר לשלושה חודשים (בכפוף לאירועים בלתי צפויים מראש); וכן שבחמשת השבועות הראשונים לא יבוצעו נחיתות לילה על מסלול 21; החל מהשבוע השישי ואילך יחולקו נחיתות הלילה בין מסלול 21 למסלול 26; ובמהלך כל הפרויקט לא יבוצעו נחיתות על מסלול 21 בשבתות ובחגים. כמו כן, רש"ת עדיין החזיקה ומחזיקה בהצעתה לממן מיגון אקוסטי וכן דיור חלופי בבתי מלון.

10. העותרים טוענים כי הפתרונות שהוצעו ע"י רש"ת אינם סבירים, ומאחר שרש"ת אינה מוכנה בשום פנים לדחות את מועד ביצוע השיפוץ, הגישו העותרים ביום 16.4.18 את עתירתם זו.

11. ביום 22.4.18 פורסמה הודעה לחברות התעופה המשתמשות בנתב"ג (NOTAMׂ) כי החל מיום 29.4.18 בשעה 08:00 בבוקר, ייסגר מסלול 12, וזאת עד יום 31.7.18 בשעה 17:00. רש"ת מציינת כי הודעה זו על תחילת העבודות במועד שנקבע נמסרה חרף הגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, שכן, הימנעות ממתן ההודעה היה מביא בהכרח לדחיה בלוח הזמנים, ומאידך, מתן ההודעה הוא הפיך.

12. הסעדים המבוקשים בעתירה הם: להורות לרש"ת לדחות את השיפוץ לתקופה שלאחר עונת השיא בנתב"ג, וכן לקבוע כי בכל מקרה השיפוץ לא יתחיל לפני שיבוצע מיגון אקוסטי מלא לבתי כל התושבים ביישובי העותרים, העתידים להיות מושפעים מרעש המטוסים בתקופת השיפוץ.

לחלופין הם מבקשים כי בשלב זה, וכל עוד לא מוגנו בתי התושבים, רש"ת תהיה רשאית להתחיל בעבודות השלב הראשון בלבד של השיפוץ (ריבוד המסלולים), שבמהלכו לא תבוצענה נחיתות על מסלול 21 בשעות הלילה וכן בשבתות ובחגים, ובלבד שרש"ת תעמיד לכל התושבים מימון לדיור חלופי.

13. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים ארעי במעמד צד אחד, ובה ביקשו העותרים לאסור על רש"ת להתחיל את השיפוץ של מסלול 12, עד להכרעה בעתירה. לא נתתי צו ארעי במעמד צד אחד, אלא קבעתי הבקשה לצו ביניים לדיון במעמד הצדדים, והוריתי למשיבים להגיש תגובותיהם לבקשה לצו ביניים, טרם הדיון בבקשה.

עיקר טענות העותרים

14. העותרים טוענים כי רש"ת התעלמה התעלמות מוחלטת מן ההשלכות הקשות של השיפוץ המתוכנן, בעיתוי המבוקש, על העותרים. אין לתת יד להתנהלותה הדורסנית של רש"ת, ויש לחייב אותה לספק פתרונות ריאליים וישימים, שתחילתם בדחיית השיפוץ לאחר עונת השיא, ולא לפני שיבוצע מיגון אקוסטי של הבתים.

15. תכנון השיפוץ החל כבר בשנת 2016, אולם רש"ת לא הודיעה על כך לעותרים, אלא שלחה אליהם הודעה (וגם זאת – רק לאחר פניה מצידם) רק בחודש ינואר 2018, כשלושה וחצי חודשים בלבד לפני תחילת עבודות השיפוץ. לטענת העותרים, התנהלות זו של רש"ת, "במחשכים", מנוגדת לחובת השקיפות וחובת ההגינות ותום הלב המוגברות החלות על רש"ת. מבחינה מעשית חשיבותה של טענה זו בכך, שאילו הודע לעותרים מבעוד מועד (בשנת 2016, או אפילו 2017) על השיפוץ המתוכנן, היה סיפק בידיהם לבצע ולהשלים את המיגון האקוסטי בבתים, ולא היה כלל צורך בעתירה זו.

16. התכנית החלה על נתב"ג היא תמ"א/2/4.

בפרק ט' של הוראות התכנית, שכותרתו "המערך הסביבתי", נקבע כך:

" 1). תבנית התפעול המועדפת

א. תבנית תפעול מועדפת הינה דפוס תפעול של שדה תעופה באופן בטיחותי, תוך שקלול של מרכיבים שונים, בהתחשב בנתיבי הכניסה והיציאה ותוך מזעור ההשפעה הסביבתית.

מערך ההמראות והנחיתות למטוסי סילון אזרחיים בשדה יופעל בתבנית תפעול מועדפת, כמפורט בסעיף ב' להלן, למעט בהתקיים סעיף ג' להלן.

ב. תבנית התפעול המועדפת הינה:

1) לנחיתות:

- המסלול המועדף לנחיתות לכל סוגי המטוסים הינו מסלול 12 (ממערב למזרח).

- בשעות העומס ינחתו המטוסים גם על מסלולים 21 ו-30 (מצפון לדרום וממזרח למערב בהתאמה).

- על מסלול 21 ינחתו מטוסים בעלי שלושה מנועים או פחות.

- על מסלולים 30 או 12 ינחתו כל סוגי המטוסים.

2) להמראות:

- המטוסים ימריאו מהמסלולים הבאים:

- מסלול 26 (ממזרח למערב).

- מסלול 30 מנקודות 5 ו-6 (בתשריט מס' 1) ממזרח למערב.

- המטוסים הממריאים על מסלול 30 יפנו שמאלה לפני נקודת צומת מסלולים 30 ו-26 עפ"י הנוהל התקף.

ג. ניתן להפעיל את שדה התעופה בכל תבנית תפעול אחרת בהתקיים אחד או יותר אילוצים או בהתאם לשיקולי פקח הטיסה, כמפורט להלן:

- מצב חרום או מצוקה במטוס.

- אי שמישות מבצעית של מסלולים או עזרי ניווט או מערך הבקרה והפיקוח.

- תנאי מזג אויר מגבילים.

- תנאי עומס תנועה אוירית בעלי השלכות על הבטיחות.

- מצב חרום בטחוני/ בטיחותי.

- הגבלות המוטלות לצורכי בטחון."

(כל ההדגשות – שלי, צ' ד').

17. העותרים טוענים כי סעיף ג' נועד לתת מענה נקודתי וזמני בלבד, במצבים בהם אירוע חריג מוציא מסלולים מכלל שימוש. לשיטתם, הסעיף נועד לענות על צורך ברור העלול להתעורר במצבי חרום קצרים שאין אפשרות להימנע מהם. הסעיף לא נועד ליצור "מסלול עוקף" לתבנית התפעול המועדפת ולרוקן אותה מתוכן בכל עת, ולהשבית את מסלול הנחיתה העיקרי (מסלול 12) לתקופה רציפה ומלאה של מספר חודשים, בעונת השיא בנתב"ג.

הם מוסיפים וטוענים, כי בבואן להפעיל את החריג הקבוע בתמ"א, מחויבות המשיבות לבחור באמצעי שפגיעתו בנפגעים הפוטנציאליים פחותה, אולם במקרה דנן כלל לא נבחנו חלופות פוגעניות פחות.

18. העותרים טוענים כי רעש המטוסים ביישוביהם, בעת נחיתות מטוסים על מסלול 21, אינו מאפשר לנהל אורח חיים סביר. עד כדי כך, שבתהליך אישורה של תמ"א/2/4 נשקלה והומלצה העתקתו של קיבוץ בארות יצחק ממקומו. כמו כן הם מפנים לתכנית מפורטת לאולם אירועים בארות יצחק (נספח 7 לעתירה), האוסרת כל פעילות מחוץ למבנה אולם האירועים, ללמדך (כך העותרים) כי רש"ת עצמה מבינה שרעש נחיתות המטוסים הוא כה חזק וצורם, שקיום אירועים בחוץ נשלל על ידה מלכתחילה. בנוסף, העותרים צירפו לעתירתם דו"ח של רש"ת מחודש נובמבר 2016, שבמהלך שבועיים מתוכו בוצעו כל הנחיתות רק במסלול 21, והנתונים מראים עוצמות רעש גבוהות ביותר, ולא פחות מ-80 דציבל בנקודת השיא בכל נחיתה ונחיתה.

העותרים טוענים כי, בשים לב לנתונים אלה, טענתה של רש"ת כי בתי התושבים אינם זכאים, לפי הוראות התמ"א, למיגון אקוסטי, אינה נכונה ומקוממת.

19. בנוגע להצעת רש"ת להעמיד לרשות העותרים מימון לצורך ביצוע מיגון אקוסטי בבתים, הצעה זו, טוענים העותרים, הוצעה להם רק בתחילת מרץ 2018, באופן שבכל מקרה לא ניתן יהיה להשלים את המיגון האקוסטי עד לתחילת השיפוץ, וספק אם ניתן יהיה להשלימו בחודשים הקרובים.

20. אשר להצעה לדיור חלופי בבתי מלון, גם זו הצעה בלתי ישימה (לטענת העותרים), שכן, חלק נכבד מהתושבים הם תושבים מבוגרים מאוד (קרוב ל-90), או משפחות עם ילדים קטנים ותינוקות, שלא ניתן לעקור מבתיהם לבתי מלון למשך תקופה כה ארוכה.

21. בענין מאזן הנוחות טוענים העותרים, כי הפגיעה שתיגרם לתושבי היישובים העותרים היא אנושה, נוכח הרעש הבלתי סביר, שימנע מהתושבים כל איכות חיים סבירה מינימלית ותוך פגיעה בבריאותם ובזכויותיהם הבסיסיות; מאידך גיסא, ובשים לב לכך שרש"ת החלה לתכנן את השיפוץ עוד בשנת 2016, לא ייתכן שמדובר בשיפוץ חרום, שאינו סובל דיחוי של מספר חודשים.

עיקר טענות רש"ת

22. רש"ת, בתגובתה לבקשה לצו ביניים, מציינת כי מקובל בקרב גורמי המקצוע, שיש לבצע עבודות לריבוד מחדש ושיפוץ מסלולי ההמראה והנחיתה בנתב"ג, אחת לעשר שנים, על מנת להבטיח השימוש בהם באופן בטיחותי. הפעם האחרונה שמסלול 12 עבר שיפוץ היתה בשנת 2007. בשנת 2016 נערכה בדיקה של מסלול 12, והוחלט כי ניתן באותו שלב להמשיך ולהשתמש במסלול, אך יש להיכנס לתהליך תכנון של שיפוץ המסלול. בסוף 2017 פורסם מכרז לביצוע העבודות. בינואר 2018 נעשתה בדיקה נוספת במסלולים (ראה פירוט בסע' 17 – 19 לכתב התגובה), ובעקבות בדיקה זו וממצאיה, היה ברור שלא ניתן עוד לדחות את ביצוע העבודות. על כן נשלחה ביום 16.1.18 הודעה ליישובי הסביבה על הכוונה לבצע את העבודות, החל מראשית חודש מאי 2018.

23. העבודות הן עבודות לשיקום מסלול 12, שהוא המסלול העיקרי לנחיתת מטוסים בנתב"ג, ומסלולי ההסעה הנושקים אליו. העבודות כוללות, בין היתר, קירצוף וריבוד שכבות האספלט, ייצוב רצועת המסלול, סלילת חלקים ישנים של המסלול, תיקון שיפועים, תיקון התפרקויות אספלט בחיבור עם מערכת התאורה, חידוש והחלפת תשתיות לגופי התאורה, וחידוש כל תשתית החשמל והתקשורת על המסלול. בתקופת ביצוע העבודות, תתבצע סגירה מוחלטת של המסלול.

העיתוי שנבחר לביצוע העבודות הוא סמוך לראשית חודש מאי 2018, והן צפויות להסתיים בסוף יולי 2018 (בכפוף לאירועים בלתי צפויים מראש). בשלב הראשון יבוצעו עבודות שחייבות להסתיים בצומת של מסלול 12 עם מסלול ההסעה "רומיאו", עד יום 20.6.18, שכן, מתאריך זה ואילך מספר התנועות בנתב"ג עולה.

בניגוד לטענת העותרים כי העיתוי שנבחר לביצוע העבודות הוא בעונת השיא בנתב"ג, טוענת רש"ת כי עונת השיא מתחילה רק אחרי ט' באב, כלומר, השנה – מתחילה עונת השיא ביום 23.7.18, וכן באוגוסט-ספטמבר (סע' 36.1 וס' 108.3 לתגובת רש"ת). מכאן, שאם העבודות מתוכננות להסתיים עד יום 31.7.18, הרי שעבודות בעונת השיא (כטענת העותרים) תימשכנה רק ימים ספורים, ולא מעבר לכך.

24. רש"ת טוענת כי, בהתאם להוראות תמ"א/2/4 שצוטטו לעיל, בהתרחש אירוע של "אי שמישות מבצעית של מסלולים" – ואין כל ספק כי בתקופת ביצוע העבודות, מסלול 12 יהיה במצב של אי שמישות מבצעית – ניתן להפעיל את השדה בכל תבנית תפעול אחרת, לרבות התבנית שהוצעה על ידה, ואושרה ע"י מנהל רת"א.

25. בענין המיגון האקוסטי, תמ"א/2/4 קובעת מנגנון ברור ומוסדר למיגון אקוסטי במבנים הזכאים לכך, והוראות ברורות בדבר אופן קביעת הזכאות (ראה בפרק ט' של הוראות התמ"א). לפי הוראות התמ"א, הזכאות נקבעת על בסיס תשריט תמונת הרעש העדכנית של השנה הקודמת. על פי התשריט העדכני שהוכן על בסיס נתוני 2016, המבנים ביישובי העותרים אינם זכאים למיגון אקוסטי. אין עדיין תמונת הרעש של שנת 2017, אולם סביר להניח כי גם עפ"י נתוני 2017, התמונה לא תשתנה. למרות זאת, רש"ת הסכימה, לפנים משורת הדין, לאפשר למבנים מוגדרים לקבל, בנוסף לדיור חלוף, גם מימון למיגון אקוסטי.

26. רש"ת טוענת (בפיסקה 78 לתגובתה לבקשה) כי נקטה אמצעים סבירים על מנת לצמצם ככל שניתן את השפעות הרעש על הבתים ביישובי העותרים:

(א) צמצמה את תקופת ביצוע העבודות לשלושה חודשים.

(ב) לא יבוצעו נחיתות על מסלול 21 בשבתות ובחגים.

(ג) כל תושב הזכאי לכך יקבל דיור חלוף בבית מלון.

(ד) המבנים הזכאים יקבלו מימון למיגון אקוסטי.

27. ביחס להודעת רש"ת מיום 20.3.18, כי בחמשת השבועות הראשונים של תקופת השיפוץ לא יהיו נחיתות לילה במסלול 21, רש"ת חזרה בה מהצעה זו (ראה פיסקה 39 לתגובתה לעתירה), והיום עמדתה היא, שבתקופה זו רק יצומצמו (אך לא יבוטלו) נחיתות הלילה במסלול 21, הואיל וביטול הנחיתות כליל משמעותו שכל נחיתות הלילה תהיינה רק במסלול 26, והדבר יהווה פגיעה ביישובים הסמוכים למסלול זה, כגון בני עטרות.

28. רש"ת מפנה תשומת הלב לכך, שבפעם הקודמת שבה בוצע שיפוץ במסלול 12, בשנת 2007, הגישו מושב בני עטרות וחברי המושב תביעת נזיקין נגד רש"ת, וכן בקשה לצו מניעה זמני עד להכרעה בעתירה (בש"א (פ"ת) 2623/07). בית המשפט שם דן באותן סוגיות המתעוררות גם במקרה הנוכחי, ודחה את הבקשה לסעד זמני. התיק העיקרי המשיך להתנהל, והסתיים בפשרה, לפיה העמידה רש"ת מימון לצורך מיגון אקוסטי לתושבים הזכאים, וכן שוברים לבתי מלון לתושבים שרצו בכך. עבודות המיגון האקוסטי במושב בני עטרות נעשו במקביל לעבודות השיפוץ, ולא כתנאי לביצוען.

29. באשר לטענת העותרים על כך שהודעה על הכוונה לבצע את השיפוץ ולסגור את המסלול נמסרה להם רק בינואר 2018 ולא קודם לכן, טוענת רש"ת כי רק בינואר 2018 נעשתה בדיקה נוספת של המסלולים, ורק בעקבות בדיקה זו התברר שלא ניתן עוד לדחות את השיפוץ, ולכן זה המועד שבו הודע על כך ליישובי הסביבה (סע' 15 -20 וסע' 87 לכתב התשובה). ביחס לטענת העותרים כי אילו הודע להם על כך מבעוד מועד, היה סיפק בידם לבצע את המיגון האקוסטי, משיבה רש"ת כי העותרים אינם זכאים למיגון אקוסטי, ועל כן שיקול זה לא נלקח ולא צריך היה להילקח בחשבון, וכי ההודעה שניתנה, ניתנה במועד סביר.

30. מאחר שעניינה של העתירה איננו בשאלה האם יבוצעו עבודות השיפוץ של מסלול 12, אלא בשאלת העיתוי של ביצוע העבודות, מפרטת רש"ת בהרחבה (בפיסקאות 36-35, 109-108 לתגובתה) את השיקולים מדוע העיתוי שנקבע הוא האופטימלי, ומדוע אין לדחות את מועד ביצוע העבודות, כנדרש בעתירה.

(א) השיקול המרכזי לביצוע העבודות הוא בטיחותי. רש"ת עובדת על פי עקרון של תחזוקה מונעת, ולא על פי עקרון של תחזוקת שבר. רש"ת מציינת במפורש, בהגינותה, כי היא אינה טוענת, שדחיית ביצוע העבודות כשלעצמה תגרום לבעיית בטיחות, וזאת משום שהיא לא תפעיל את מסלול 12 ברגע שמהנדסי רש"ת יחליטו כי יש בכך סיכון לבטיחות הטיסה.

(ב) עם זאת, דחיה במועד התחלת ביצוע העבודות לא תאפשר השלמת השלב הראשון עד יום 20.6.18 והשמשת מסלול הנסיעה "רומיאו". הדבר יגרום לבעיות בטיחות בתפעול השדה, ועלול להיווצר שיבוש בטיסות מתוכננות, עד כדי חריגה לשעות לילה וביטול טיסות.

(ג) ההחלטה לבצע את העבודות בחודשי הקיץ נעוצה גם בכך, שבחודשים אלה ישנה פחות רוח מזרחית בשעות היום. כשמנשבת רוח מזרחית, כמעט ולא ניתן להשתמש במסלול 21 לנחיתות, והתוצאה תהיה, שיישאר בפועל (משך תקופת השיפוץ) רק מסלול אחד, הוא מסלול 26, לנחיתות. אולם, פעילות חיל האוויר מונעת שימוש במסלול 26 במרבית שעות היממה. במלים אחרות, ביצוע העבודות במועד אחר, המאופיין ברוחות מזרחיות, משמעו כי קיים סיכון לסגירת נתב"ג לנחיתות בחלק מהזמן, היינו, סתימת שער הכניסה האוירי העיקרי למדינת ישראל.

(ד) עבודות השיפוץ מתוכננות לחודשים מאי-יוני-יולי 2018, היינו, לתקופה שלאחר חג הפסח ולפני תשעה באב (שיחול השנה ביום 22.7.18). בחודשים אלה היקף התנועות בנתב"ג נמוך יותר, ולכן השפעות הרעש על תושבי הסביבה נמוכות יותר.

(ה) ביצוע העבודות בתקופת שעון הקיץ מאפשר ימי עבודה ארוכים יותר. כמו כן, מדובר בחודשים יבשים יחסית, והדבר יאפשר עבודה רציפה, מבלי להפסיק העבודה בגלל מזג אוויר סוער. במלים אחרות, ביצוע העבודות בחורף רק יאריך את תקופת ביצוע העבודות, ואת הרעש הנובע מהן לתושבי הסביבה.

(ו) לא ניתן לדחות את ביצוע העבודות לחודשים אוגוסט-ספטמבר 2018, באשר זו התקופה העמוסה ביותר בנתב"ג, והתעבורה האוירית בתקופה זו צריכה להיות בהיקף מלא, על כל המסלולים.

(ז) דחיית העבודות עד לאחר תקופת העומס של סוף הקיץ והחגים תוביל להידרדרות נוספת ומואצת של המסלול, ועל כן היקף העבודות הנדרש יהיה גדול יותר, ויימשך זמן רב יותר.

(ח) מצבו של מסלול ההסעה "זולו" גרוע, ושיקומו אינו סובל דיחוי. יש לבצע זאת לפני הקיץ, והדבר יארך כשלושה חודשים. סגירתו של מסלול "זולו" לצורך תיקונים מחייבת ממילא את סגירתו של מסלול 12. לכן, אם יידחה השיפוץ של מסלול 12 עצמו, הדבר יגרום לפיצול מיותר של העבודות, מכיון שיהיה צורך לסגור את המסלול בשתי הזדמנויות שונות, דבר שיאריך את התקופה הכוללת של סגירתו.

31. גם הדרישה החלופית של העותרים, לפצל את העבודות כך שבתחילה יבוצע השלב הראשון בלבד (ריבוד המסלול), ובשלב השני, לאחר תקופת הקיץ, יבוצעו העבודות הנדרשות לשיפוץ תאורת המסלול, איננה באה בחשבון, באשר הדבר יוביל להתארכות משך עבודות השיפוץ ולפגיעה בבטיחות. גם במהלך הדיון בפניי התייחס להצעה זו מר ליאור בלום, האחראי מטעם רש"ת על פרויקט השיפוץ, והסביר מדוע לא ניתן לפצל העבודות לשני שלבים (ראה פרו' עמ' 14-13).

32. יצוין כי השיקולים הללו לא "הומצאו" ע"י רש"ת לצורך מתן מענה לעתירה זו, אלא הם הועלו ונשקלו (לפחות חלקם) כבר בדיון מיום 21.2.18 אצל מנהל רת"א (נספח 1 לתגובת רש"ת לבקשה, בסעיף 10), וכן במכתבו של היועץ המשפטי של רש"ת מיום 5.3.18 (נספח 6 לעתירה).

33. רש"ת בתגובתה העלתה גם טענת איחור בהגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, שכן, הודעת רש"ת על ביצוע העבודות התקבלה אצל העותרים ביום 16.1.18 (נספח 4 לעתירה), אולם העתירה והבקשה הוגשו רק ביום 16.4.18, ומשכך, יש לדחותן על הסף.

עיקר טענות רת"א

34. רת"א טוענת כי יש לדחות העתירה נגדה על הסף, משום שהיא איננה מופנית נגד החלטה כלשהי של רת"א, וגם אין כל סעד מבוקש נגד רת"א.

עתירה 45026-04-18

35. עתירה זו הוגשה ביום 24.4.18, ע"י מר דוריון כהן-נוב, ממושב מזור. העותר טוען בעתירתו, כי החלטת רש"ת לערוך את השיפוץ של מסלול 12, יש בה הפרה של שתי מגבלות מהותיות הכלולות בתמ"א/2/4, האחת – מסלול 21 יכול לשמש לנחיתות רק בשעות העומס. והשניה - במסלול 21 חל איסור על נחיתת מטוסים בעלי יותר משלושה מנועים. הסעד המבוקש הוא לקבוע כי עבודות השיפוץ לא תפרנה את התנאי, שנחיתות על מסלול 21 תבוצענה רק בשעות העומס, וללא נחיתת מטוסים בעלי יותר משלושה מנועים.

ביום 24.4.18 ניתנה, לבקשת העותר, החלטה ע"י סג"נ, כב' השופטת מרוז, לאחד עתירה זו עם העתירה שהיתה קבועה (הבקשה לצו ביניים) לדיון בפניי, ליום 26.4.18, והתיקים אכן אוחדו.

צירוף מושב בני עטרות כמשיב בעתירה

36. ביום 25.4.18 הגיש מושב בני עטרות בקשה בהולה להצטרף כמשיב בעתירה שבפניי. הנימוק הוא, שרש"ת מציעה כי בתקופת ביצוע העבודות לא יבוצעו נחיתות במסלול 21 בשבתות ובחגים, והתוצאה תהיה, שכל הנחיתות בשבתות ובחגים תהיינה רק במסלול 26. הדבר יפגע באופן ממשי ביותר בתושבי בני עטרות, שבתיהם מצויים ממש על קצה המסלול הזה, קרוב יותר משבתי העותרים קרובים אל מסלול 21.

37. הדיון בבקשה לצו ביניים התקיים ביום 26.4.16. בתחילת הדיון, ולאחר שמיעת עמדות הצדדים בנקודה זו, נעתרתי לבקשת מושב בני עטרות, וצירפתיו כמשיב נוסף (משיב 3 בעתירה). לאחר מכן היה דיון ממושך, ובמהלכו נפרסו ונטענו על ידי הצדדים כל הסוגיות והטענות הנוגעות לעתירה גופה. בסופו של דבר - ולאחר שנסיונות להביא לידי הסכמה לא צלחו – הסכימו כל הצדדים כי יינתן פסק דין בעתירות (ולא בבקשה לצו ביניים), תוך שהמשיבים ויתרו על זכותם להגיש כתבי תשובה לעתירות.

דיון והכרעה

הטענה כי רש"ת פעלה באופן בלתי חוקי בניגוד לתמ"א/2/4 וללא סמכות

38. אינני מקבל את טענת העותרים בענין זה, המפורטת בפיסקה 17 לעיל. הפעלת השדה ב"כל תבנית תפעול אחרת", תבנית שהיא כמובן שונה מ"תבנית התפעול המועדפת" (ראה בפיסקה 16 לעיל), אפשרית לא רק במקרה של "אירוע חריג המוציא מסלול מכלל שימוש", או "מצבי חרום קצרים שאין אפשרות להימנע מהם" (כטענת העותרים), אלא גם (למשל) בכל מקרה שיש צורך לתקן או לשפץ מסלול, והדבר מחייב את סגירתו, שאז ברור שהמסלול "אינו שמיש מבצעית". הדבר עולה מלשונו של סעיף ג' בפרק ט' לתמ"א/2/4. ואם דרושה ראיה נוספת לדבר, הרי היא מצויה בנספח א'-3 להוראות התמ"א, הקובע, בסעיף 6, כי: "בשנה בה קיימים שינויים בתפעול השדה מהתכנית המועדפת, עקב ביצוע עבודות או מצבי חרום – תמונת הרעש העדכנית תחושב על פי....".

39. אכן, כטענת העותרים, מצב חרום הוא אחד המצבים שסעיף ג' לפרק ט' מונה כמצב שבו ניתן להפעיל את השדה בתבנית תפעול אחרת, אולם הסעיף מונה מספר נסיבות חלופיות לצורך מעבר לתכנית תפעול אחרת, ואחת מהן היא "אי שמישות מבצעית של מסלולים", שזה מצב נוסף, נפרד, שונה מ"מצב חרום".

40. ברור גם, שאין לייחס למתקיני התמ"א כוונה, כי כדי לבצע שיפוץ של מסלול, צריך קודם להתרחש אירוע חריג שהוציא את המסלול מכלל שימוש, או מצב חרום אחר, שרק אז ניתן יהיה לבצע שיפוץ, ולהפעיל את השדה בתבנית תפעול אחרת. לא כך עולה מלשונו, וגם לא מהגיונו ותכליתו של הסעיף. הסעיף נועד (בין היתר) לאפשר ביצוע עבודות שיפוץ ותיקון של מסלול, שניזוק ונוצר בו בלאי במהלך השנים, וזאת על מנת להחזיר המסלול לכשירות מבצעית מלאה ובטיחותית.

41. רת"א טוענת בתגובתה (סעיף 9) כי "אי שמישות מבצעית של מסלולים", לפי סעיף ג' לפרק ט' של התמ"א, כלל אינה מוגבלת בזמן, ויכולה להימשך אף מספר שנים. אני בספק אם ניתן לפרש את הסעיף באופן קיצוני שכזה. מכל מקום, השאלה אינה מתעוררת במקרה שלפניי, שבו מדובר על מעבר לתבנית תפעול אחרת לתקופה של שלושה חודשים בלבד.

42. העותר 3 טוען, כי גם בזמן ביצוע עבודות השיפוץ של מסלול 12 (ועותר זה איננו מבקש לדחות את מועד ביצוען, ראה גם דבריו בביהמ"ש, פרו' עמ' 14 ש' 12), יש להקפיד על כך שנחיתות במסלול 21 תבוצענה רק בשעות העומס; וללא נחיתת מטוסים בעלי יותר משלושה מנועים. אינני מקבל טענה זו, שכן, המגבלות הללו מקורן בסעיף ב' של פרק ט' של התמ"א, אותו סעיף אשר מסדיר את תבנית התפעול המועדפת. ואילו אנו ענייננו בהפעלת השדה על פי סעיף ג', קרי, על פי תבנית תפעול אחרת, שונה, שאיננה כפופה לכללים שבתבנית הרגילה/המועדפת.

43. כמובן שאין לקבל גם את טענת העותר 3 כי סעיף ג' עניינו ב"אי שמישות מבצעית של מסלולים" (בלשון רבים), בעוד שבענייננו מדובר באי שמישות מבצעית של מסלול אחד, ועל כן הסעיף (לטענתו) אינו חל. הכלל בנדון הוא כי "האמור בלשון יחיד אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך" (סעיף 5 לחוק הפרשנות תשמ"א-1981). פרשנותו של העותר 3 מביאה לתוצאה בלתי אפשרית, היינו, שאם מבקשים (כמו כאן) לבצע שיפוץ של מסלול 12 בלבד, כי אז לא משתנה תבנית התפעול של השדה, ובמלים אחרות: מסלול 12 ממשיך להיות, חרף השיפוץ ובזמן השיפוץ, "המסלול המועדף לנחיתות לכל סוגי המטוסים".

44. לסיכום נקודה זו, דעתי היא, כי רש"ת לא חרגה מסמכותה ולא פעלה בניגוד לתמ"א. היא פעלה בהתאם לתמ"א, המאפשרת לה להפעיל את שדה התעופה בתבנית תפעול אחרת, במקרה זה – למשך תקופה קצרה וקצובה של שלושה חודשים, וזאת בשל צורך (שאין חולק על קיומו; המחלוקת היא רק על עיתוי ביצוע העבודות) לתקן ולשפץ את הטעון תיקון ושיפוץ במסלול הנחיתות העיקרי, הוא מסלול 12. יתר על כן, הדבר אף נבחן ואושר על ידי מנהל רת"א (נספח 1 לתגובה לבקשה לצו ביניים).

הטענה בדבר אי יידוע העותרים מבעוד מועד

45. טוענים העותרים כי מכוח חובת השקיפות, וחובת ההגינות ותום הלב, היה על רש"ת להודיע להם על השיפוץ המתוכנן זמן רב לפני מועד ביצועו המתוכנן (והתכנון החל כזכור עוד ב-2016, ראה סעיף 55 לעתירה), ולא רק ביום 16.1.18, כשלושה וחצי חודשים לפני תחילת הביצוע, באופן שלא ניתן, בתקופה כה קצרה, לסיים את המיגון האקוסטי עד תחילת העבודות.

46. בענין זה ביארו המשיבים (ראה פיסקה 25 לעיל) כי, לפי התמ"א, הזכאות למיגון אקוסטי בכל שנה ושנה נקבעת על פי "תמונת הרעש העדכנית של השנה הקלנדרית הקודמת" (סעיף 2 לפרק ט' להוראות התמ"א), וכי לצורך קביעת הזכאות למיגון אקוסטי, מביאים בחשבון רק את החודשים שבהם פעל השדה בתבנית התפעול המועדפת, קרי במתכונת הרגילה (כך קובע במפורש סעיף 6 לנספח א'-3 להוראות התמ"א). באשר ליישובים העותרים, אלה אינם זכאים, לפי תמונת הרעש העדכנית של שנת 2016, וככל הנראה גם לפי התמונה שתתקבל לשנת 2017, לקבל מימון למיגון אקוסטי. משום כך, טענו המשיבים בתגובתם וגם בדיון בפניי, כי "לא הודענו לפני שנה ולא היינו צריכים להודיע שלושה וחצי חודשים מראש, מכיון שאין לנו חובת מיגון. אם היינו יוצאים מנקודת הנחה שיש חובת מיגון, עיתוי של שלושה וחצי חודשים הוא קצר מדי. מאחר ואין חובת מיגון, הפתרון הוא כפי שהצענו" (פרו', עמ' 10, ש' 28-26).

47. ובאשר לעיתוי שנבחר למסירת הודעה על השיפוץ ליישובי הסביבה, מציינים המשיבים כי אמנם כבר בשנת 2016 הוחלט להיכנס לתהליך תכנון של שיפוץ המסלול, הגם שבאותה עת ניתן היה עדיין להמשיך ולהשתמש במסלול כפי שהוא; אולם רק בשנת 2018 נעשתה בדיקה נוספת של המסלולים, ורק בעקבות הבדיקה הזאת הוחלט כי השיפוץ אינו סובל דיחוי נוסף (סע' 20 לכתב התגובה), וזה השלב שבו נמסרה ההודעה ליישובי הסביבה.

אינני רואה פסול בהתנהלות המשיבים בענין זה, הגם שאני סבור שניתן היה, וראוי היה, למסור ההודעה ליישובי הסביבה כבר בשלב היציאה למכרז, בשנת 2017, ואילו כך נעשה, אפשר שלא היה צורך בעתירה זו.

48. אעיר גם, כי בניגוד לטרונייתם של העותרים על האיחור במסירת ההודעה, הרי גם אחרי שכבר נמסרה להם ההודעה, ביום 16.1.18, וגם אחרי שהוצעו להם, בתחילת מרץ 2018, הפתרונות של מיגון אקוסטי ושל דיור חלוף, כנגד חתימת הסכם, לא אצה להם הדרך, והם סירבו לחתום על ההסכם, ואף איחרו בהגשת העתירה (והבקשה לצו ביניים), שהוגשו אחרי המועד הקבוע בתקנות, וכשבועיים בלבד לפני תחילת העבודות.

רש"ת הלכה לקראת העותרים, ככל שרק ניתן

49. כפי שכבר צוין, עתירה זו כל כולה נסבה סביב שאלת העיתוי של ביצוע העבודות, כאשר, כדברי ב"כ העותרים בדיון (עמ' 2, ש' 28) "השאלה היא אם באמת העיתוי עכשיו הוא עד כדי כך דחוף שאי אפשר לדחות את ביצוע העבודות לעונה שהיא לא עונת השיא. לתקופה שאחרי עונת השיא, תקופת החורף". והמשיבים משיבים על כך, כי "דחיית ביצוע העבודות שווה שיבוש פעילות בנתב"ג" (פרו', עמ' 11 ש' 3) (פירוט הטענה – ראה בכתב התגובה), וכי "מאזן הנוחות נוטה לטובת המיליונים שמשתמשים בשדה התעופה" (עמ' 11, ש' 2). אכן, נתב"ג הוא נמל התעופה הבינלאומי היחיד של מדינת ישראל. בתור שכזה, הוא מהווה תשתית לאומית ראשונה במעלה, וקיומו והפעלתו בבטיחות, לטובת כעשרים מיליון המשתמשים מדי שנה, הוא אינטרס ציבורי חשוב ביותר. על מנת שנתב"ג יוכל להמשיך ולהעמיד לרשות הציבור את שרותיו, בכשירות מלאה ובבטיחות מרבית, יש צורך הכרחי ודחוף לשפץ את מסלול הנחיתה העיקרי, הוא מסלול 12.

50. לא נכונה טענת העותרים כי רש"ת התנהלה באופן דורסני והתעלמה מן ההשלכות הקשות של השיפוץ, בעיתוי הנוכחי, על העותרים. למן הרגע הראשון (ההודעה ליישובי הסביבה מיום 16.1.18; הדיון אצל מנהל רת"א מיום 21.2.18) ציינה רש"ת כי היא מודעת לכלל המשמעויות ולהשלכות הסביבתיות על תושבי בארות יצחק ומזור, וכי היא תעשה כמיטב יכולתה על מנת לקצר את משך הביצוע, וגם לספק לתושבים פתרונות של מיגון ושל דיור חלוף. רש"ת לא הסתפקה בדיבורים, אלא עשתה מעשים:

ראשית, היא קיצרה משמעותית את משך ביצוע העבודות מחמישה חודשים לשלושה חודשים.

שנית, היא הציעה כי בחמשת השבועות הראשונים לא תהיינה נחיתות לילה במסלול 21 (הצעה שאינה עומדת כיום, נוכח הפגיעה בתושבי בני עטרות).

שלישית, היא הציעה, ועדיין מציעה, כי למשך כל תקופת השיפוץ, לא תהיינה נחיתות במסלול 21 בשבתות ובחגים.

רביעית, היא הציעה, ועדיין מציעה, מימון לביצוע מיגון אקוסטי למבנים הזכאים.

וחמישית, היא הציעה, ועדיין מציעה, דיור חלוף בבית מלון לכל תושב הזכאי לכך.

לא ניתן שלא להתרשם, כי רש"ת עשתה כל שלאל ידה כדי להקל, ככל שרק ניתן, על סבלם הצפוי של התושבים, מבלי לפגוע, מנגד, בתקינות הפעלתו של נתב"ג לטובת הציבור הגדול מאוד של המשתמשים בשירותיו.

51. העותרים מלינים על כך שלא ניתן לסיים את ביצוע המיגון האקוסטי, טרם תחילת השיפוץ. אין ספק בכך, אלא שהפתרון של מיגון אקוסטי הוצע להם כבר בפגישה עם מנכ"ל רש"ת ביום 4.3.18, ואלמלא סירבו לחתום על ההסכם שנלווה לכך, סביר מאוד להניח שעד היום, לפחות חלק ניכר מעבודות המיגון כבר היו "מאחורינו". אינני יודע אם היתה או לא היתה הצדקה לסירובם לחתום על ההסכם, שהוצע להם על ידי רש"ת. ההסכם לא צורף לכתבי הטענות, ורק במהלך הדיון הוצג בפניי, ועיינתי בו ברפרוף. לכאורה נראה, שחלק לפחות מתנאי ההסכם המוצע, שהעותרים או מי מטעמם התנגדו להם, הם תנאים מחויבים על פי הוראות התמ"א (כגון התנאי בדבר רישום זיקת הנאה לטובת המדינה ולטובת רש"ת; והתנאי בדבר העדר זכאות לכל טיפול אקוסטי נוסף, במבנה שבוצע בו טיפול אקוסטי – ראה סע' 3(ב) וסע' 3(ג) בנספח א'-5 של הוראות התמ"א). כמו כן, העותרים עצמם מאשרים בעתירתם (סע' 60) כי רש"ת הסכימה להכניס שינויים בהסכם, כגון סעיף הקובע שאין בהוראות ההסכם כדי למנוע מהם להתנגד לשינויים בתמ"א, או כדי למנוע מהם להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. נראה על פני הדברים כי הפתרון שהוצע לעותרים הוא פתרון כולל ומספק, הכולל מספר חלופות, ומכל מקום, הוא המקסימום שניתן היה להציע להם, מבלי לפגוע באינטרס הציבור ובסדרי עבודתו ובטיחותו של נמל התעופה. אולם העותרים הם שדחו את שהוצע להם, וכיום הם מלינים, שלא ניתן לבצע את המיגון עד לתחילת העבודות. כאמור, אילו קיבלו את ההצעה למיגון, כבר בתחילת מרץ, כאשר הועלה פתרון זה לראשונה, סביר להניח, שעד היום, לפחות חלק גדול מהמיגון כבר היה מתבצע ומושלם (מנהלת יחידת איכות הסביבה של רש"ת ציינה בדיון, כי ביצוע המיגון כשלעצמו בכל בית אורך לא יותר משבועיים ימים, ראה פרו' בעמ' 4-3). ובתים שהמיגון לא היה מסתיים בהם עד לתחילת השיפוץ, פתוחה היתה בפניהם הדרך לקבל מימון לדיור חלופי בבתי מלון.

52. נטען כי הפתרון של בתי מלון איננו ישים, שהרי משמעותו היא להעתיק אנשים עובדים או לומדים מסביבת מגוריהם למקומות אחרים, מרוחקים מסביבתם הטבעית. אינני סבור כך. ישנם בתי מלון בסביבתם הקרובה ביותר של היישובים העותרים, כגון מלון אוויה החדש ביהוד, מלון שדות בצריפין, ועוד. משמע – אין המדובר בהרחקת התושבים ממקום מגוריהם ומסביבתם הטבעית. אשר לתושבים קשישים או מבוגרים מאוד, שאין באפשרותם להעתיק מגוריהם (גם לא לשלושה חודשים) לבית מלון, ובכן, לגביהם ניתן בוודאי למצוא פתרונות אחרים וישימים, ברוח המלצתו של מנהל רת"א "ללכת לפי בית הלל בנושא מתן מגוון אפשרויות הלנה מחוץ לביתם" (ר' נספח 1 לכתב התגובה), או לחלופין לבצע את המיגון קודם כל ובראש ובראשונה בבתיהם של אלה, שדיור חלופי אינו אפשרי לגביהם. עם קצת רצון טוב וגמישות (משני הצדדים), וברוח הגישה של "בית הלל", שהמשיבים נקטו בה, ניתן היה (ועדיין ניתן) להגיע לפתרונות ראויים, ריאליים וישימים, לגבי כל בית ובית.

לסיכום נקודה זו, אני דוחה את טענת העותרים כאילו הפתרונות שהוצעו להם היו לא סבירים ולא ישימים או לא מציאותיים.

מאזן הנוחות

53. שיקולי מאזן הנוחות נשקלים בדרך כלל רק בבקשה לסעד זמני. אולם במקרה שבפניי, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא למעשה סעד זמני. לא במובן הרגיל, קרי, זמני עד להכרעה בתיק העיקרי, כי אם זמני במובן זה שהסעד המבוקש הוא עצמו מוגבל לפרק זמן מוגבל ומוגדר מראש. השיקולים של מאזן הנוחות, שכל אחד מהצדדים העלה בהרחבה בכתבי טענותיו ובדיון, הם רלוונטיים, במקרה זה, לא רק לדיון בבקשה לצו הביניים, אלא גם לדיון בעתירה גופה, ואעסוק בהם להלן.

בשקילת מאזן הנוחות שבין הצדדים, טוענים העותרים, כי אם לא תתקבל עמדתם, הרי הפגיעה שתיגרם לתושבי היישובים היא אנושה. אעיר בענין זה, כי חרף טענתם לפגיעה קשה ביותר, הם לא היו מוכנים בשום אופן להתגמש ולהתפשר על הסכם, שפגע, לסברתם, בזכויות או באינטרסים כספיים כאלה ואחרים שלהם. באשר לפגיעה הנטענת בצד השני, טוענים העותרים כי לא ייתכן שמדובר בשיפוץ שאינו סובל דיחוי של מספר חודשים בודדים. אך בענין זה טרחו המשיבים ופירטו פרט היטב, הן במסמכים שקדמו להגשת העתירה, והן בתגובתם בכתב, מהם השיקולים לקביעת העיתוי של עבודות השיפוץ, ומדוע לא ניתן לדחות את המועד לעונת החורף, או לפצל העבודות לשני שלבים נפרדים (ראה פיסקאות 30 – 31 לעיל). מדובר בשיקולים מקצועיים, שגם אם חלקם משכנעים יותר, וחלקם פחות, הרי מכלול השיקולים בוודאי מצדיק את המסקנה, שלא ניתן לדחות את העבודות, ומכל מקום, הענין נתון לשיקול דעתם של המשיבים, המונחים ע"י שיקולים מקצועיים ענייניים, ובית המשפט לא יתערב בכך, כל עוד ההחלטה מצויה בגדרו של מתחם הסבירות.

ואזכיר גם, "כי בבחינת מאזן הנוחות בהליך המינהלי, בית המשפט מייחס משקל מיוחד להשפעת החלטתו על האינטרס הציבורי" (בר"מ 3900/17 דאמו הנדסה אזרחית נ' מ"מ שיבלי אום אלג'נם, בפיסקה 14; עע"מ 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה נ' עיריית אשדוד, בפיסקה 11; עע"מ 5613/15 ע.מ.ת. ערוצי מדידה נ' נתיבי ישראל, בפיסקה 3; בג"צ 509/91 כבל נט נ' סאט קום ישראל פ"ד מה(2) 397, בעמ' 404, בג"צ 316/63 גזית ושחם נ' רשות הנמלים, פ"ד י"ח 172, בעמ' 182).

54. במקרה שלפניי הוברר כי דחיה של ביצוע העבודות במספר חודשים, עד אחרי עונת השיא, משמע, עד עונת החורף, עלולה לפגוע בתפעול הסדיר, התקין והבטיחותי של נתב"ג; לגרום לסגירת נתב"ג לנחיתות בחלק מהזמן, דבר שיש בו משום פגיעה קשה ביותר באינטרס הציבורי; לגרום להארכת משך ביצוע העבודות, שמשמעותה יותר רעש לעותרים וגם ליישובים שאינם צד להליך זה, ועוד (קשת השיקולים השונים בענין עיתוי העבודות הובאה בפיסקאות 30 – 31 לעיל). ומנגד, נזקם של העותרים יתמצה בעיקר באי הנוחות (שאינני מזלזל בה) הכרוכה במגורים בבית מלון (על חשבונה של רש"ת) בתקופת העבודות. אני מקבל את טענת המשיבים, כי כאשר שוקלים, אלה מול אלה, את חשיבות ביצוע העבודות, ובעיתוי שנקבע, אל מול הנזק שייגרם לעותרים, לאחר האמצעים שננקטו לטובתם לצמצום הנזק, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.

55. גם אם התלבטתי מעט בשאלה: האמנם לא ניתן לדחות את השיפוץ במספר חודשים? וגם אם הייתי אולי מחליט אחרת, לו היה הדבר נתון בידי, הרי הפסיקה חזרה וקבעה בבירור כי –

"כאשר בית משפט זה בוחן סבירות פעולתה של רשות מינהלית, העוסקת במוטל עליה בתחום סמכויותיה או מפעילה כוחות שהוענקו לה לפי החוק או לפי סדרי המינהל, מקובל על בית משפט זה מאז ומתמיד כלל גדול: אין הוא פוסק בשאלה, מה הדרך, שהיה נוקט בית המשפט, לו היה ניצב במקומה של הרשות המינהלית והיה מבצע את מה שמוטל עליה או את המסור לסמכותה. בעת הבחינה, אם רשות מינהלית פעלה בסבירות, אין בית המשפט שואל את עצמו, אם גם הוא בעצמו היה נוקט אותה דרך ממש; לא זהות הגישות בין בית המשפט לבין רשות מינהלית היא אבן הבוחן, אשר כל סטיה ממנה מוליכה למסקנה בדבר הקיום של חוסר סבירות. על מנת להניע את בית המשפט, כי יתערב בפועלה של רשות מינהלית ויפסול אותה, יש תחילה לשכנע את הערכאה השיפוטית, כי פעולתה של הרשות סוטה באופן מהותי וקיצוני מן הסביר, וכי חוסר ההיגיון הטמון בה יורד לשורשו של ענין."

(עע"מ 3351/13 נתנאל נ' חלמיש חב' ממשלתית עירונית לדיור ולשיקום, בפיסקה 7, המצטט מתך בג"צ 376/81 לוגסי נ' שר התקשורת פ"ד לו (2) 449, בעמ' 453 – 454).

יתר על כן, "במסגרת הלכת אי ההתערבות הדגישו בתי המשפט כי עקרון אי ההתערבות משקלו גדל ככל שמדובר בגוף ובשאלה מקצועית מורכבת יותר. אם עקרון זה נכון לגבי גופי התכנון הרגילים, המיישמים תכניות מתאר או תכניות מפורטות, הרי שעל אחת כמה וכמה, שהתערבות שכזו תהיה מצומצמת יותר, מקום בו מדובר במנהל רשות שדות התעופה, המיישם את תמ"א/2/4, כשלנגד עיניו גם שיקולי בטיחות, בטחון ויעילות" (עת"מ (מרכז) 4555-04-14 בארות יצחק מנהל רשות התעופה האזרחית, בפיסקה 32 לפסה"ד).

56. לסיכום לא שוכנעתי כי החלטת המשיבים לבצע את העבודות בעיתוי שנקבע, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, אשר מצדיק להתערב בה, ולא שוכנעתי כי מאזן הנוחות בענין זה נוטה לטובת העותרים.

57. לאור כל האמור, אני דוחה את שתי העתירות.

58. בשולי הדברים, ועל אף התוצאה כאמור לעיל, רש"ת מתבקשת לעשות מאמץ עליון לסיים את כל העבודות עד ולא יאוחר מיום 31.7.18.

כמו כן, רשמתי לפניי את עמדתה של רש"ת, כי היא אינה חוזרת בה, וכי הפתרונות שהציעה עומדים וימשיכו לעמוד לרשות העותרים, גם לאחר ההכרעה בעתירה זו.

רש"ת מתבקשת אפוא להמשיך לשאת ולתת באמונה עם העותרים ובאי כוחם, על מנת לנסות להגיע להסכמה ולהוציא לפועל בהקדם הן את פתרון המיגון האקוסטי, והן את פתרון הדיור החלופי, והכול כדברי מנהל רת"א (נספח 1 לכתב התגובה) בגישת בית הלל.

59. בנוגע לנחיתת מטוסים בשבתות ובחגים במסלול 21, בתקופת ביצוע העבודות (שזו בלבד היתה עילת הצטרפותו של מושב בני עטרות כמשיב בעתירה זו), נראה לי ראוי לחלק את הנטל בשבתות ובחגים בין מסלול 21 למסלול 26, באופן שחלק גדול יותר מן הנחיתות בימים אלה תהיינה במסלול 26. זאת גם מתוך התחשבות בכך שבארות יצחק הוא מושב דתי, אך בעיקר משום שבמרבית הבתים בבני עטרות, המיגון האקוסטי כבר בוצע (פרו', עמ' 16, ש' 15, ועמ' 18, ש' 27).

60. אינני מחייב את העותרים בהוצאות בגין עתירות אלה, שכן, העתירות היו במקומן, ועמדתם של העותרים איננה משוללת יסוד, גם אם בסופו של דבר, נוכח מכלול הנסיבות, והצעדים שנעשו לטובתם, גברה ידו של האינטרס הציבורי, ושל כלל אי ההתערבות בהחלטת הרשות המינהלית, כל עוד אין היא נגועה בחוסר סבירות קיצוני.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ח, 30 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.