1. תביעה זו עניינה נזק שנגרם לרכב מספר רישוי 1014634 בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת"), שהיה מעורב בתאונה מיום 26.12.17, עם רכב הנתבע (להלן בהתאמה: "התאונה" ו- "רכב הנתבע").

התביעה הוגשה נגד הנתבע, שלטענת התובעת רכבו פגע ברכבה, וכן נגד נתבעת 2 , מבטחת רכב הנתבע בעת קרות התאונה.

סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן הועמד על הסך של 16,150 ₪, וכולל סכומים שקוזזו על ידי מבטחת רכב התובעת לאחר שהאחרונה הפעילה את פוליסת הביטוח המקיף שלה, לפי הפירוט כדלהלן: סך של 6,476 ₪ בגין השתתפות עצמית, סך של 853 ₪ בגין כינון וסך של 8,821 ₪ בגין בלאי.

1. בכתב התביעה המתוקן נטען, כי התאונה ארעה עת רכב התובעת נסע בנתיבו ישר כדין, כאשר רכב הנתבע יצא מחניה במהירות ובחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת.
2. מנגד, נטען על ידי הנתבעים, כי התאונה ארעה, עת רכב הנתבע הוסע כדין ברחוב צר, כאשר רכב התובעת , שנסע במהירות מופרזת, פגע ברכב הנתבע מאחור.
3. במעמד הדיון שהתקיים בפני העידו גברת מרינה גרסימוב, שנהגה ברכב התובעת בעת קרות התאונה (להלן: "נהגת רכב התובעת"), והנתבע.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את גרסאותיהם ועיינתי במוצגים שהוגשו לתיק בית המשפט, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות התאונה לגרסתו, ראיתי לקבל את התביעה.

1. עדות נהגת רכב התובעת היתה בהירה והותירה עלי רושם מהימן. נהגת רכב התובעת העידה כי היא נהגת הסעות וכי לאחר שנוסעים שהסיעה ירדו מרכב התובעת, החלה בנסיעה במהירות של 20 -30 קמ"ש בכביש צר בו חונות מכוניות משני צדיו, ולאחר נסיעה של כ-50-100 מטרים, רכב הנתבע יצא מחניה, ומשלא הספיקה לבלום, התרחשה התאונה. משנשאלה אודות מוקדי הנזק ברכב התובעת, הבהירה שרכב התובעת נפגע לאורך צידו השמאלי (עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול).

חיזוק לעדות נהגת רכב התובעת מוצאת אני בגרסתה ביחס לאופן התרחשות התאונה, כפי שצוינה בטופס "הודעה על תאונת דרכים", שצורף כנספח לכתב התביעה, וכן בתמונות הנזק ברכב התובעת.

1. מנגד, עדות הנתבע ביחס לאופן התרחשות התאונה אינה מתיישבת עם הנטען בכתב ההגנה מטעם הנתבעים ועם מוקדי הנזק ברכב התובעת. הנתבע העיד כי התאונה התרחשה עת רכבו עמד על הכביש בצורה ישרה כאשר רכב התובעת "הגיע מאחורי במהירות גבוהה ונכנס בי מאחור" (עמ' 5 שורה 4 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, מצופה היה כי הנזק ברכב התובעת יהיה בחזית הרכב אלא שהנזקים ברכב התובעת הינם לאורך צידו השמאלי. משנשאל הנתבע אודות האמור, לא מצאתי כי היה בפיו מענה ענייני, עת העיד "היא פוגעת בי בצד..." (עמ' 5 שורה 33 לפרוטוקול) והוסיף "מה אני צריך לענות" (עמ' 5 שורה 35 לפרוטוקול).

עדות הנתבע, לפיה בעת התרחשות התאונה עמד רכבו בכביש, אף אינה מתיישבת עם האמור בכתב ההגנה ובטופס "הודעה על מקרה ביטוח רכב", שצורף לכתב ההגנה, בו צוין כי התאונה התרחשה עת רכב הנתבע היה בנסיעה ישרה ולא בעמידה.

1. בהינתן האמור, אני קובעת כי התאונה ארעה כגרסת נהגת רכב התובעת. שעה שהן הנתבע והן נהגת רכב התובעת העידו כי התאונה התרחשה בכביש צר, ובשים לב לעדות נהגת רכב התובעת לפיה התאונה התרחשה זמן קצר לאחר שהורידה את הנוסעים מרכב התובעת והחלה בנסיעה, לא סביר בעיני כי רכב התובעת נסע במהירות מופרזת כטענת הנתבעים. בשים לב לאמור, לא ראיתי לייחס לנהגת רכב התובעת אחריות כלשהי לקרות התאונה.
2. סוף דבר, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 16,150 ₪ בתוספת הוצאות בסך של 774 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,850 ₪.

מתירה לתובעת לתבוע נזק בגין התייקרות פרמיית הביטוח, אם וככל שנגרם נזק כאמור כתוצאה מהתאונה, ובכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.