1. בפניי בקשה מאת התובע לפטור מתשלום האגרה.

2. עסקינן בתביעה כספית, נזיקית וחוזית, שהגיש התובע על-סך של 2,232,012.81 ₪.

3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבע והמדינה, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה, הואיל והתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

4. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות"), עניינה פטור מתשלום אגרה, כאשר בבשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.11) נפסק:

"בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 הינה אתר של איזון במשפט הישראלי בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. "נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד  שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה"... עוד חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות...".

5. בתקנה 14(א) לתקנות נקבע כי:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בתקנה 14(ג) לתקנות נקבע כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה".

6. התובע כמי שמבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו בתביעה בסכום אסטרונומי, צריך להניח תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, בהתאם לדרישת התקנות, אך זאת לא עלה בידו לעשות.

7. התובע לא פירט מהו רכושו, מהו מצבו המשפחתי, האם הוא סמוך על שולחן הוריו ובכלל זה לא טרח להציג בבקשתו כל נתון אודות נכסיו או רכוש הוריו ככל שהוא סמוך על שולחנם.

8. התובע טוען, כי הוא נעדר יכולת כלכלית, והוא משתכר כיום מעבודה כנהג הובלות בסך של כ- 2,300 ₪, בממוצע לחודש, וכל זאת בשל טיב עבודתו כנהג משאית במשרה חלקית ביותר. התובע אף צירף דף אחד שעניינו דו"ח רווח והפסד לתקופה של 1-12/2017. ברם, לא ברור מי ערך את הדו"ח הזה, וככל שהמדובר בעסקו של התובע והוא עצמאי, לא פירט הוא, האם המשאית עליה עובד היא בבעלותו או שמא שכר אותה וכיוצ"ב ?

9. לא די בטענות התובע, כי הוא נעדר יכולת כלכלית, אלא עליו לפרט באופן מספק את היקף רכושו, וזאת בכדי שבית-המשפט ייווכח, כי הוא באמת נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. אך זאת כאמור לעיל לא עשה התובע, כאשר לכך מצטרף דף חשבון חלקי בן שני עמודים אשר צירף הוא, ואשר ממנו לא ניתן ללמוד דבר אודות מצבו הפיננסי, ונהי הוא שאין בו בכדי לקבל תמונה מלאה אודות מצבו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

10. אומנם, בתקנה 14(ד) לתקנות נקבע כדלקמן:

"(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל...".

כאשר מהמסמכים שצורפו לבקשת התובע, ואשר עניינם "דוח תיקים לחייב מרוכז", נראה לכאורה, כי התובע מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. יחד עם זאת, ובהתעלם מכך שלא ברור מתי הוכרז הוא כאמור, הרי שעסקינן בראיה לכאורה בלבד, ועל התובע להניח תשתית הנתמכת במסמכים על-מנת להוכיח את היעדר יכולתו הנטענת.

משכך, לא די בצירוף המסמכים מהוצל"פ לבקשתו, משלא פורט כאמור לעיל, מהו היקף רכושו, רכוש בני משפחתו, ובכלל זה כאשר התדפיס החלקי מהבנק אינו מספק.

11. יתרה מכך, במסגרת הבקשה נטען, כי התובע עשה ניסיונות ממשיים, על-מנת לגייס את הסכומים הדרושים לתשלום אגרת בית-המשפט בתביעה דנא, מצדדים שלישיים, מחברים ומקרובי משפחה, אך כל ניסיונותיו לא צלחו.

ברם, מלבד העלאת טענות בעלמא, התובע לא הניח תשתית, ולו לכאורה, בדבר היעדר יכולתו לגייס את סכום האגרה ממי מבני משפחתו, חבריו וכיוצ"ב (בעניין זה ראה: עש"א (מחוזי ת"א-יפו) 19028-07-16 יעל חיה הורביץ נ' הלשכה לסיוע משפטי מחוז תל אביב ואח' (3.11.16).

12. באחרית דבר אומר, כי לא למותר לצין, שהתובע מיוצג על-ידי עו"ד פרטי, ובכלל זה תביעתו נתמכת בשתי חוות-דעת מטעמו, מבלי שנתן הוא כל הסבר, הכיצד מממן הוא את ייצוגו ומימן את חוות-הדעת.

13. לאור האמור לעיל, איני מוצאת לנכון לדון בשאלה, האם ההליך מגלה עילה או לאו.

14. סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה ועל התובע לשלם את האגרה בתוך 30 יום. ככל שלא תשולם האגרה במועד, תמחק התביעה.

15. הנתבע יגיש כתב הגנה 30 יום לאחר מכן.

ימי הפגרה במניין.

19. התיק יובא לעיוני ביום 19.8.18, לקביעת המשך ההליכים בתיק.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.