1. לפני בקשת המבקשת להקצבת מזונות ילדתם הקטינה שלה ושל החייב, וזאת ע"פ סעיף 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל.
2. לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 26.04.18 במסגרתו הושת עליו צו תשלומים חודשי ע"ס 250 ₪.
3. החייב והמבקשת התגרשו זה מזו באוקטובר 2013 לאחר שנחתם בניהם הסכם גירושין. בעקבות שינוי בנסיבות חיי החייב, ביום 10.08.16 אישר בית המשפט לענייני משפחה את ההסכם החדש אשר נחתם בין החייב והמבקשת במסגרתו הוסכם כי דמי המזונות יעמדו ע"ס כולל של 2,500 ₪ לחודש.
4. ביום 10.05.18 נתן בימ"ש זה החלטת ביניים זמנית בבקשה הנדונה, ופסק כי עד להחלטה אחרת והחל מחודש מאי 2018 ישלם החייב מידי חודש מזונות בסך 1,500 ₪.
5. בבקשתה, תחילה ביקשה המבקשת כי בית המשפט יפסוק מזונות בסך 2,500 ₪ לחודש, הסכום אשר קיבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה. בהמשך, לאחר שהוגשו תגובות המנהל המיוחד והחייב, הגישה המבקשת תשובתה במסגרתה הסכימה להעמיד את סכום המזונות ע"ס 1,500 ₪ כל עוד החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל.
6. החייב, בתגובתו, מציין כי הסתבך כלכלית אחרי תאונת דרכים קשה שעבר אשר הובילה להתדרדרות במצבו הבריאותי וכי מיום התאונה הוא אינו מסוגל לעבוד ונזקק למטפלת לצורך עזרה בניידות האישית בחיי היום יום. עוד ציין כי הוא אב לילד נוסף, בן שנתיים, ממערכת יחסים נוכחית וכי בפועל הוא מתפקד בנוסף גם כאב לביתה בת ה-3 של בת זוגו הנוכחית. החייב מציע, לאור מצבו, לשלם דמי מזונות בסך 900 ₪ בחודש.
7. המנהל המיוחד סבור כי לצורך איזון בין צרכי ביתו הקטינה של החייב לבין נושיו, יש להעמיד את חיובו של החייב במזונות ילדתו הקטינה על 1,300 ₪.
8. אחרי שנתתי דעתי לבקשת המבקשת, תגובות החייב, המנהל המיוחד ותשובת המבקשת, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין לרבות הכנסת הצדדים הנטענות, צרכי הקטינה, מצבו של החייב, חובותיו של החייב כלפי נושיו וצו התשלומים שהושת עליו, הריני קוצבת את חיובו של החייב במזונות הקטינה לתקופה שמחודש מאי ואילך בשיעור של 1,500 ₪ לחודש.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ח, 27 מאי 2018, בהעדר הצדדים.