לפני: כב' השופט יוחנן כהן

פסק דין

1. ביום 18/7/18 הודיע הנתבע כי בהתאם להמלצת בית הדין שניתנה בדיון מיום 18/06/18, שקל עמדתו בשנית וחזר בו מדחייתו כך שמטפל התובע- מר אלסייד אסעד אושר כמורשה נהיגה עבור התובע.

2. לפיכך, ניתן בזה תוקף של פסק דין להודעת הנתבע מיום 18/7/18.

3. התובע מבקש לחייב הנתבע בהוצאות דמי שכירות רכב עבור שבעה חודשים בסך 77,000 ₪, לטענתו נדרש לשכור רכב נכים לצרכי ניידותו בעלות ממוצעת של 11,000 ₪ לחודש. כמו כן, מבקש התובע לחייב הנתבע בתשלום שכר טרחת עורך דין.

4. הנתבע סבור כי בקשתו של התובע לפסיקת הוצאות בגובה של 77,000 ₪ תלושה מהמציאות ומוגזמת באופן חריג.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות בקשת התובע לחיוב הנתבע בהוצאות דמי שכירות עבור הרכב בסך 77,000 ₪. ראשית, מדובר בתביעה כספית שאינה בסמכות בית הדין.

שנית, מצאתי שאין לחייב הנתבע בהוצאות שעה שחזר בו מדחייתו לאחר קבלת המלצת בית הדין בדיון הראשון, מבלי להידרש להליכים נוספים.

6. על כן, לא מצאתי לחייב הנתבע בהוצאות.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ט, (13 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.