1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 15/4/18 בת.א. 27145-04-13 ולפיה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה עוד בשנת 2014 ולפיה נדחתה טענת המבקשים להיעדר סמכות עניינית.

2. עסקינן בתביעת פינוי וסילוק יד ממקרקעין שהוגשה על ידי המשיבה עוד בחודש אפריל 2013.

הנתבעים – המבקשים טענו להיעדר סמכות עניינית

בהחלטה שניתנה ביום 23/4/14 על ידי כב' השופט הימן במעמד ב"כ הצדדים נדחתה הטענה.

נקבע כי הסעד המבוקש הוא סילוק יד ולא הכרעה בזכויות בעלות ועל כן הסמכות היא לבית משפט השלום.

3. ישיבת הוכחות התקיימה ביום 9/1/18 ונקבעו מועדים להגשת סיכומים.

סיכומי התובעת – המשיבה הוגשו ביום 15/3/18 ולפי החלטה שניתנה ביום 8/3/18 (בקשה להארכת מועד בהסכמה) צריכים המבקשים – הנתבעים להגיש סיכומיהם ליום 22/4/18.

4. לאחר שכבר הוגשו סיכומי המשיבה – התובעת ורק ביום 15/4/18 הגישו המבקשים "בקשה לעיון מחדש בטענה לחוסר סמכות עניינית ולדחיית התובענה בהעדר סמכות עניינית.

כמו כן ביקשו להאריך המועד להגשת סיכומים עד להכרעה בסוגיית הסמכות העניינית.

נטען, כי "לאחרונה" נודע לנתבעים כי נושא דומה / זהה נדון בבית המשפט השלום בעניין ת.א. 51408-12-13 רשות הפיתוח נ' עופר עילי (להלן: "עופר עילי"), שם נקבע כי הסמכות היא לבית המשפט המחוזי וערעור על פסק הדין נדחה (ע"א 46397-05-15), ולכן יש להכריע בנושא הסמכות העניינית עוד לפני שיינתן פסק דין.

בהחלטה מיום 15/4/18 נקבע:

"מדובר בסוגייה שנדונה והוכרעה לפני ארבע שנים(!), ולא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

הגשתה כעת נראית כניסיון למשוך את ההליך מעל ומעבר לנדרש, כאשר יצוין כי ההליך "חוגג" החודש חמש שנים (!) במערכת בתי המשפט.

הבקשה לעיון חוזר – נדחית.

ממילא נדחית הבקשה להארכת מועד.

מאחר שהיום הוא המועד האחרון להגשת הסיכומים, אזי ככל שלא יוגשו הסיכומים עד מחר, 16.4.2018 – אניח כי הנתבעים זונחים את טענותיהם, ואתן פסק דין בהתאם.

המזכירות תודיע לצדדים בפקס ידני".

בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בבר"ע נדחתה אף היא בהחלטה מיום 22/4/18.

5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן:

א) אזכיר מושכלות יסוד לפיהן השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין, למעט במקרים נדירים בהם "עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי".

(רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, סעיף 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15)).

ב) פעמים רבות ניתנת רשות לערער על החלטת ביניים בנוגע לשאלת סמכות עניינית, שכן אי מתן רשות ערעור עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי ועל כן, כדאי להכריע בשאלת הסמכות עוד בשלב המקדמי. ראה למשל: רע"א 57838-06-17 יבור נ' גלאס (27/7/17), רע"א 58805-01-17 פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ נ' מלכה עזר ז"ל (28/3/17).

ג) במקרה דנן, לא מצאתי לנכון ליתן רשות לערער, שכן אין חשש לניהול הליך שגוי או מיותר.

נוהל הליך מלא ושלם שכלל ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו כל העדים.התובעת הגישה סיכומיה. כל שנותר הוא השלמת הגשת סיכומים ולאחר מכן בית משפט יתן את פסק דינו.

עוד בשנת 2014 נקבע כי יש סמכות עניינית לבית משפט השלום ולאחר מכן נוהל התיק, שעומד כיום בישורת האחרונה שלו.

פסק הדין בבית משפט השלום בעניין עופר עילי ניתן ביום 1/4/15. ערעור על פסק הדין נדחה בהעדר הפקדת ערבון עוד ביום 4/9/15, ובית משפט קמא לא מצא כי לאור המבוקש בבקשה ל"עיון חוזר" יש הצדקה להיעתר למבוקש.

למותר לציין, כי במסגרת ערעור בזכות על פסק דין שיינתן, יש זכות לערער גם על החלטות ביניים בנוגע לסמכות העניינית.

לא שוכנעתי כי אכן במקרה דנן היתה הצדקה לבצע "עיון חוזר", וטענות לגופו של עניין יוכלו להיבחן, ככל שיהיה צורך בכך, במסגרת ערעור על פסק הדין.

6. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.