לפניי בקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בצפת שבמחוז הצפון בטענה שלבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בעניין.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים:

1. תחילתה של התביעה דנן בבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה ביום 10.09.2017 בלשכת ההוצאה לפועל בעכו לגביית שיקים שנמשכו מחשבון המבקש המתנהל בבנק הפועלים סניף צפת. בטופס הבקשה לביצוע השטר לא נרשמו פרטים ונימוקים לגבי הסמכות המקומית, למעט משפט כללי כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט בעכו.
2. המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר יחד עם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ובקשה להעברת העניין לבית משפט השלום בצפת. המבקש העלה בהתנגדותו טענות שונות הן לעניין מועד הגשת ההתנגדות והן לגופו של עניין. אשר לבקשה להעברת מקום השיפוט טען המבקש, כי יש להעביר את העניין לבית משפט השלום בצפת לאור מקום מגוריו של המבקש, מקום יצירת ההתחייבות ומקום קיום ההתחייבות.
3. בתגובת המשיבה בעניין הסמכות המקומית נטען, כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא בכפר פקיעין השייך למחוז חיפה והוא מקום עסקיה של המשיבה. נטען עוד, כי בהתאם לפסק דין בעניין טכנוקריט ומשבחר המבקש להגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו מנוע הוא מהעלאת טענת חוסר סמכות מקומית.

דיון והכרעה:

1. אפתח בהערה מקדימה. על פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל.
2. על נושא הסמכות המקומית בהוצאה לפועל עמדתי במאמר "הסמכות המקומית כנקודת ממשק בין סדרי הדין האזרחי לדיני ההוצאה לפועל" (רשות האכיפה והגביה, אסופת מאמרים, 2018) בעמ' 25-36. והדברים יפים לענייננו.
3. עם הגשת התנגדות לביצוע שטר, הופכת בקשת הביצוע לכתב תביעה בסדר דין מקצור בהתאם להוראת סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, ועל רשם ההוצאה לפועל להעביר את העניין לבית המשפט המוסמך על-פי תקנות סדר הדין האזרחי ואין עוד הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו חלות עוד (ראה גם תקנה 108 לתקנות ההוצאה לפועל).
4. כאמור, בקשת הביצוע צריכה לכלול פירוט אודות "בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות". אולם, פשיטא כי הצבעה על בית משפט מסוים בבקשה לביצוע שטר (לפי תקנה 103(7) לתקנות ההוצאה לפועל) אינה בחינת כזה ראה וקדש, כזו שאין אחריה כלום. לבית המשפט צריך שתהא סמכות מקומית לדון בהתנגדות, לפי תקנות סדר הדין האזרחי. ככל שסבור רשם ההוצאה לפועל, כי יש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט אחר מזה שצוין בבקשה לביצוע שטר, עליו לברר שאלה זו ולהכריע בעניין. ככל שסבור החייב (מגיש ההתנגדות), כי בית המשפט בו נקב הזוכה בבקשת הביצוע נעדר סמכות מקומית לדון בהתנגדות לפי כללי הסמכות המקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל המורה על העברת הדיון בהתנגדות לאותו בית משפט, או לטעון להיעדר סמכות מקומית בפני בית המשפט אליו הועבר הדיון בהתנגדות. יש להוסיף, כי גם במקום בו מסורה סמכות מקומית לבית משפט מסוים, בידי החייב לעתור להעברת הדיון לבית משפט אחר לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (ראה: רע"א 8858/13 שרה צרפתי נ' אולמר אפאל תנורי חימום בע"מ (21.01.2014)).
5. כללי הסמכות המקומית לפי תקנות סדר הדין האזרחי מוסדרים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת:

"3 (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

......."

מלשון התקנה עולה, כי די בהתקיים אחת החלופות המנויות בתקנה 3(א) כדי להקנות לבית המשפט, אשר באזור שיפוטו מתקיימת החלופה, הסמכות המקומית לדון בתובענה. על פי התקנות, מקום בו נתונה סמכות מקומית לבתי משפט אחדים "נתונה ברירת מקום השיפוט לתובע, בעוד שלנתבע אין פתחון פה לטעון, שסמכותו של בית המשפט הנוח מבחינתו שוללת את סמכותו של בית המשפט שנבחר על-ידי התובע להגשת תובענתו" (ע"א 759/86 גלמן נ' ספריית מעריב בע"מ (31.12.1986)).

1. בעניין הנדון, המדובר בתביעה שהוגשה על-פי העילה השטרית, שכן התיק נפתח בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע שטר ועילת התביעה מתבססת על שיקים המשוכים מחשבון המבקש.
2. לאחר בחינה, עיון ואיזון הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהעביר את העניין לבית משפט השלום במחוז הצפון, מהטעמים הבאים:
3. הטעם הראשון - על פי תקנות ההוצאה לפועל, וגם תקנות סדר הדין האזרחי, מוטלת על הזוכה/התובע החובה לפרט בכתב התביעה / בבקשת הביצוע, את העובדות העיקריות המראות כי בית המשפט מוסמך לדון בתובענה מבחינת העניין ומבחינת המקום.

במקרה דנן, אין בבקשה לביצוע שטר התייחסות כלשהי לשאלת הסמכות המקומית במקום המיועד לכך בטופס הבקשה (במקום המיועד לעניין אין נימוקים). למעשה, אין בבקשת הביצוע פירוט מדוע מוקנית לבית המשפט זה הסמכות לדון בהתנגדות. טענות המשיבה בעניין הסמכות המקומית הועלו רק בדיעבד במסגרת תגובתה לבקשת המבקש להעברת מקום השיפוט ולא נתמכו בתצהיר לאימות העובדות הנטענות, ומטעם זה דין הבקשה להתקבל. המשיבה אף לא טרחה לציין בתגובתה, כי ההשמטה וחוסר התייחסותה לשאלת הסמכות המקומית בטופס הבקשה לביצוע השטר, הייתה השמטה מקרית או בהיסח דעת. כפי שמוטלת החובה על הנתבע להעלות הטענה להעדר סמכות מקומית ב"הזדמנות הראשונה", מן הראוי להטיל חובה דומה על התובע לפרט את העובדות המקימות סמכות מקומית בכתב הטענות הראשון ולא בשלב מאוחר יותר.

בעניין זה אני מפנה לה"פ (ת"א) 4452-03-12 ישראל בודה נ' פז חברת נפט בע"מ (24.06.2012) שם נפסק, כי: "שעה שלא נטען בכתב התביעה כי הסמכות המקומית היא לאור מקום ביצוע ההתחייבות, בהבדל מהמקום של יצירת ההתחייבות, מנוע המבקש לטעון בדיעבד כי מקום השיפוט הוא לפי מקום ביצוע ההתחייבות. אוסיף כי גם אין בכתב התביעה כל טענה לפיה מקום ביצוע ההתחייבות הוא במשרדו של כונס הנכסים הנמצא ברמת גן. סבורני כי לא ניתן להכשיר את החסר בדיעבד, באמצעות העלאת הטענות לראשונה רק במסגרת הבקשה, גם אם נתמכות בתצהיר של המבקש, לא כל שכן, לא התבקש תיקון התובענה".

ראה גם: בש"א (י-ם) 5584/04 שלמה גבאי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (10.05.2001); ובש"א (י-ם) 4131/05 סוירי דניאל נ' אסוס ז'קלין (17.08.2005), שם נפסק, כי "בחינת נושא הסמכות המקומית נעשית אך ורק על יסוד העובדות שנטענו בעניין זה בכתב התביעה".

1. הטעם השני - הסמכות המקומית נקבעת לפי הוראות הדין המהותי. עסקינן בתביעה שטרית ובהתאם להוראות סעיף 3 (ד)(3) לפקודת השטרות [נוסח חדש], "באין מקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של הנמשך, או כמקום מגוריו".

לעניין זה פסק כב' השופט צ' זילבטל בבר"ע (י-ם) 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (14.04.2005) כדלקמן: "כשמדובר בשיק, המקום שנועד לביצועו הוא מקום עסקו או מקום מגוריו של הנמשך (סעיף 3(ד)(3) לפקודת השטרות [נוסח חדש]; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 59, בעמ' 76). במקרה דנן, מקום עסקו של הנמשך הוא סניף בנק דיסקונט בקריית גת ולא ניתן לומר שהמקום שנועד לביצוע התחייבות הוא בכל סניף של כל בנק, גם אם, טכנית, ניתן להפקיד את השיק בסניפים שונים של בנקים שונים".

ראה גם: תא"מ (ת"א) 20911-02-11 יושר סמיון נ' ארקדי פוקסמן (13.09.2011).

אשר על כן, כאשר עסקינן בשיקים, המקום שנועד לביצועה של העסקה הינו מקום עסקו או מקום מגוריו של הבנק הנמשך. עיון בשיק נשוא ההתנגדות מלמד שסניף הבנק הנמשך הינו סניף בנק הפועלים בצפת שבמחוז הצפון.

התוצאה היא, שלא ניתן לבסס קיומה של סמכות מקומית בבית משפט השלום בעכו על החלופה שבתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן מדובר בשיקים שהמקום שנועד לפרעונם הוא בסניף בנק הפועלים בצפת.

1. הטעם השלישי – נטל הוכחת התנאים המקנים לבית המשפט את סמכותו המקומית רובץ על התובע ובמקרה דנן המשיבה לא עמדה בנטל זה.

העובדה שאינה במחלוקת, היא כי המבקש מתגורר במחוז הצפון (כך נרשם גם בבקשת הביצוע), וברי כי בהתאם לתקנה 3(א)(1) קיימת סמכות שיפוט לבית משפט במחוז הצפון.

אשר ליתר החלופות שבתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המשיבה לא תמכה את טענותיה בתצהיר. בנסיבות העניין אינני מוצא לנכון להשאיר את העניין בבית משפט זה על סמך טענות ונתונים השנויים במחלוקת ולא להעביר לבית משפט השלום במחוז הצפון על סמך נתונים שאינם שנויים במחלוקת [מגורי המבקש ומקום הבנק ממנו נמשכו השיקים). יחד עם זאת, איני נוטע מסמרות לגופו של עניין.

1. הטעם הרביעי – טענתה של המשיבה כי המבקש מנוע מהעלאת טענת חוסר סמכות מקומית לאור פסק הדין בעניין טכנוקריט, משבחר המבקש להגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, דינה להידחות. הדברים נפסקו בהקשר של תובענה על סכום קצוב ולא בעניין שטרות (ראה המאמר שנכתב בעניין כמפורט בסעיף 5 לעיל).

סוף דבר:

1. לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענות המבקש לפיה לבית משפט זה סמכות מקומית, וקובע, כי בית המשפט הראוי לדון בעניין, הוא בית משפט השלום במחוז הצפון.
2. המזכירות תביא את התיק בפני כב' נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון לצורך ניתובו.
3. המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ח, 14 מאי 2018, בהעדר הצדדים.