לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

1. לפני בית הדין בקשה מתוקנת למחיקת כתב התביעה ולעיכוב הגשת כתב ההגנה עד למועד מתן החלטה בבקשה.

הרקע לבקשה:

1. ביום 19/10/17 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת בתיק סע"ש 31491-10-17 בסך של 244,920 ₪ בגין הפרשי שכר, הפרשים לקופת גמל, פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר ופיצוי בגין העסקה פוגענית (להלן: "ההליך הראשון").
2. בטרם הגשת כתב ההגנה בתיק הראשון, הוזמנה התובעת לשימוע לשם הקטנת משרתה, הליך שבסופו הודיעה התובעת על התפטרותה בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתה.
3. ביום 24.4.18 הגישה התובעת את כתב התביעה בהליך זה בגין הפרשי שכר, הפרשות לגמל, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפגיעה בתובעת ו/א בגין כפייתה להתפטר ו/או בגין פיטורים שלא כדין.
4. בתאריך 19.7.18 התקיים קדם משפט בהליך הראשון.

טיעוני הצדדים:

1. הנתבעת טענה כי התביעה בהליך זה, זהה בעיקרי רכיביה ובצדדים להליך. עוד טענה כי רכיבי התביעה בתיק זה הנם המשך לרכיבי התביעה בהליך הראשון, ולהכרעת בית הדין בקביעת שכר התובעת בהליך הראשון, תהיה השפעה אף על גובה פיצויי הפיטורים בהליך זה, ככל שיפסקו לטובת התובעת. לשיטת הנתבעת, התובעת היתה צריכה לבקש לתקן את כתב התביעה בהליך הראשון, ולא לנהל שני הליכים נפרדים. משכך בקשה הנתבעת להורות על מחיקת התביעה בהליך זה ולהורות לתובעת לתקן את כתב התביעה שהגישה בהליך הראשון.
2. התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי סנקציה של מחיקת התביעה היא דרקונית ויש לנהוג בה רק במקרים חריגים, ומשכך על הנתבעת לבסס את הבקשה על מקור נורמטיבי, וזאת לא עשתה. התובעת הפנתה לתקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה") וטענה כי במקרה זה לא מתקיימות העילות הקבועות בתקנה, לצורך מחיקת התביעה. עוד טענה הנתבעת כי לבית הדין סמכות להתיר לצד לתקן את כתב טענותיו, אך לא להורות לתובעת לתקן את כתב התביעה. התובעת ציינה כי אינה מתנגדת לכך שבית הדין יורה על איחוד התביעות, כך ששני ההליכים יישמעו בפני מותב זה דווקא, וזאת מפני שהנתבעת הגישה את הבקשה בפני מותב זה, ולא בפני כבוד סגן הנשיא אבו קעאוד. לשיטת התובעת בין שתי התביעות הבדל מהותי, היות שההליך הראשון נוגע לקיפוח זכויות התובעת בזמן העבודה, בעוד שההליך דנן נוגע לנסיבות סיום העבודה.

דיון והכרעה:

1. התובעת ציטטה את תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה הקובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

התובעת בחרה להדגיש את המילים "להתיר" ו"כתבי טענותיו" ומשכך ביקשה להסיק כי לבית הדין סמכות להתיר לבעל דין המבקש זאת, את כתבי הטענות שהגיש המבקש, ואולם התובעת התעלמה מהמילים "או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

1. מנוסח התקנה עולה כי לבית הדין סמכות לקבל את הבקשה, ולהורות לתובעת לתקן את כתב התביעה שהגישה.
2. יחד עם זאת, הסעד של מחיקה על הסף והסעד של חיוב התובעת לתקן את כתב התביעה הנם סעדים מרחיקי לכת, הניתנים במשורה.
3. נוכח הסכמת התובעת לאחד את הדיונים בשני התיקים, לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה. די בכך שהדיונים יאוחדו ויישמעו בפני אותו מותב. הדיונים יאוחדו, המזכירות תפעל בהתאם.
4. יחד עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על שמיעת התיקים בפני מותב זה דווקא, אלא התיקים יאוחדו בהתאם לנהלי בית הדין בהתאם לנהלי בית הדין.
5. בהתאם לנהלים, ועל דעתו של כבוד סגן הנשיא, השופט כאמל אבו קאעוד, אשר דן בהליך הראשון, הדיון בהליך זה ובהליך הראשון יתקיים בפני כב' ס. הנשיא השופט כאמל אבו קאעוד.
6. המזכירות תעביר החלטה זו לכבוד סגן הנשיא, אשר יתן החלטה על פי שיקול דעתו אף בנוגע למועד הגשת כתב ההגנה בהליך זה, או כל החלטה אחרת כראות עיניו.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ט, (16 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.