בפניי בקשה אשר הוגשה בתאריך 13/06/2018 לביטול פסק דין שניתן בתאריך 07/06/2018 על מתן צו עשה המורה למשיבה על החזרת ערבות בנקאית בסכום 50,000 ₪, בהעדר הגנה מטעם המבקשת.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

על פי הסכם בין המשיבה לבין חברת ח.ט ליטל ופיתוח בע"מ, המשיבה נטלה על עצמה לתת שירות לפרויקט אותו בנתה המבקשת וזאת בהתאם להוראות חוק המכר (דירות).

בהתאם להסכמות בהסכם, על המשיבה היה למסור ערבות בנקאית למבקשת.

בשל מספר סיבות, ובין היתר מאחר שחלפה תקופת הבדק על פי חוק המכר, רצון המשיבה לקבל את הערבויות בחזרה.

לטענת המבקשת, במסגרת ההסכם התחייבה חברת ליטל ליתן למבקשת ערבות בדק לצורך הבטחת שירותי הבדק לפרויקט. עוד הוסכם לטענתה כי ערבות הטיב תשוחרר אך ורק לאחר שהיזם ישחרר את המבקשת מחובותיה. היזם טרם שיחרר את המבקשת, וטרם השיב לידיה את הערבות הבנקאית.

לטענת המבקשת, במשרדה עומס עבודה חריג אשר חלקו בלתי צפוי. נוכח עומס העבודה "נפל בין הכיסאות" כתב התביעה, והמבקשת פספסה, שלא בכוונה את המועד להגשת כתב ההגנה.

עוד טוענת המבקשת כי בתאריך 11/06/2018 כאשר גלתה כי חלף המועד להגשת כתב ההגנה, התכוונה לבקש מהתובעת הארכה בהסכמה אך מעיון בנט המשפט התברר לה כי ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

המשיבה השיבה כי עומס משרדי חריג לא יכול להוות טיעון לביטול פסק דין או לחילופין ביטול פסק הדין תוך חיוב בהוצאות.

דיון והכרעה:

על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

הדיון בבקשה לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד על בית המשפט לבחון האם מדובר ב"ביטול מחובת הצדק" או שמא מדובר ב"ביטול על פי שיקול דעת".

ביטול מחובת הצדק – הלכה היא כי כאשר פסק הדין ניתן בהיעדר המצאה כדין לצד כנגדו ניתן פסק הדין, אזי פסק הדין פגום, ויש לבטלו, אף מבלי לבדוק את סיכויי הצלחתו של הצד כנגדו ניתן פסק הדין.

"פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" לעניין זה ראו את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282.

בענייננו, המבקשת קיבלה את כתב התביעה בהתאם לדין, ולפיכך אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין על פי שיקול דעתו מכוח תקנה זו בדרך של בחינה של 2 מבחנים:

ביטול על פי שיקול דעת של בית המשפט:

1. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן – כפי שפורט לעיל, המבקשת אישרה כי קיבלה את כתב התביעה כפי שנדרש, ובשל עומס במשרדה לא הגישה את כתב ההגנה בזמן. אינני התרשמתי כי במעשיה של המבקשת יש זלזול בבית המשפט.

2. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל – כפי שפורט לעיל, המבקשת טוענת כי במסגרת ההסכם התחייבה חברת ליטל ליתן למבקשת ערבות בדק לצורך הבטחת שירותי הבדק לפרויקט. עוד הוסכם לטענתה כי ערבות הטיב תשוחרר אך ורק לאחר שהיזם ישחרר את המבקשת מחובותיה. היזם טרם שיחרר את המבקשת, וטרם השיב לידיה את הערבות הבנקאית.

סוף דבר:

לאור האמור, הנני קובע כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה בסך 2,000 ₪.

לא יבוצע תשלום בתוך 30 ימים, פסק הדין יותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.