02 דצמבר 2018

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.3.18 (להלן: "הוועדה"), אשר התכנסה מכוח פסק דין ושבה על קביעתה כי למערער נכות זמנית בשיעור 15% לתקופה 1.7.16 עד 30.9.16 וכי החל מיום 1.10.16 נכותו היא 0% וזאת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות").

תמצית העובדות -

2. המערער יליד 1987, מחסנאי, נפגע ביום 3.4.16 בגב התחתון והפגיעה הוכרה כתאונת עבודה.

3. בישיבתה של הוועדה מיום 29.3.17 היא קבעה כי למערער נכות זמנית בשיעור 15% לתקופה 1.7.16 עד 30.9.16 ובהמשך נכותו היציבה היא 0%.

4. על החלטת הוועדה הוגש ערעור לבית דין זה (בל 37690-05-17).

5. בפסק דין שניתן בהסכמה ביום 15.1.18 התיק הוחזר לוועדה (להלן: "פסק הדין המחזיר") ונקבע כי:

"ניתן בזאת תוקף להסכמת הצדדים לפיה, עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתשקול עמדתה מחדש תוך התייחסות להערכת הנכות של ד"ר דוד יהודה מיום 1.12.16. כמו כן, הועדה תבחן אף את גובה הנכות הזמנית שנקבעה ולא את התקופה של הנכות הזמנית.

החלטת הועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

המערער ובא כוחו יוזמנו לועדה ויוכלו לטעון באשר לעילת התכנסותה".

6. כאמור, הוועדה התכנסה ביום 15.3.18 בהתאם לפסק הדין המחזיר וקבעה כך:

"הוועדה התכנסה על פי פסק 15.1.18 ופועלת לפיו. מבחינה נוירולוגית הוועדה עיינה בחוות דעת דר' דוד יהודה מתאריך 1.12.16 אשר המליץ על נכות נוירולוגית הוועדה אינה מקבלת חוות דעתו בתחום הנוירולוגי מאחר וממצאי בדיקת הוועדה שונים ממצאי בדיקתו. בדיקה פיזיקלית נוירולוגית הייתה תקינה ולא נמצאה התאמה בין ממצאי הבדיקה לבין ממצאי בדיקת EMG מבחינה אורתופדית הוועדה חזרה ועיינה בפרוטוקול הוועדה מתאריך 29.3.17 וכן עיינה במכתבו הרפואי של דר' דוד יהודה מתאריך 1.12.16. ממצאי בדיקת הוועדה שונים ממצאי בדיקתו ולכן קבעה הוועדה נכות שונה מזו שקבע דר' דוד במכתבו הרפואי. בנוגע לגובה הנכות הזמנית הוועדה חזרה ועיינה במסמכים הרפואיים בתיקו הרפואי וסבורה שהנכות הזמנית שנקבעה תאמה בזמנו את מצבו.

לסיום הוועדה משאירה על כנה החלטת הוועדה מתאריך 29.3.17".

7. על החלטתה האמורה של הוועדה נסב ערעור זה.

8. טענות המערער –

א. הוועדה לא התמודדה עם הטענה כי הנכות שהעניקה אינה תואמת.

ב. הוועדה לא התמודדה עם ממצאים נוירולוגיים.

ג. הוועדה לא התמודדה עם הטענה שקיימת בעיה בפלקסיה.

ד. התיק הושב לוועדה על מנת לבדוק את המערער אך הוועדה סירבה לערוך בדיקה.

ה. ההחלטה מקפחת את המערער.

9. טענות המשיב –

א. דין הערעור להידחות שכן הוועדה קיימה אחר הוראות פסק הדין המחזיר.

ב. הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר יהודה דוד (להלן גם: "חוות הדעת") וכן לנכות הזמנית.

דיון והכרעה –

10. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים נחה דעתי, כי דין הערעור להידחות.

12. בהתייחס לטענה כי הוועדה טעתה כאשר לא בדקה את המערער, אין בידי לקבלה. ועדה לאחר פסק דין נדרשת למלא אחר הוראות פסק הדין.

13. בפסק הדין לא מצויה הוראה לוועדה לערוך בדיקה חוזרת ומשכך לא נפל פגם משפטי באי ביצועה של בדיקה כאמור. יוזכר, כי התיק הושב לצורך התייחסות לחוות הדעת מטעם המערער וכן לדיון נוסף בשאלת הנכות הזמנית. המערער נבדק בוועדה שנערכה ביום 29.3.17 ולא קיים בבדיקה כל פגם. כל שנדרש מהוועדה הוא להשלים את החסר לעניין התייחסות לחוות דעת מטעם המערער.

ההחלטה האם לערוך בדיקה חוזרת היא בשיקול דעתה הרפואי של הוועדה, ובית הדין לא יתערב בו בהיעדר הוראה מפורשת בפסק הדין המחזיר.

14. הוועדה הסבירה באופן המאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה מדוע אין מקום לקבוע נכות שונה מזו שנקבעה בדיון קודם. קביעה זו מבוססת על ממצאי בדיקתה של הוועדה כפי שהתקיימה ביום 29.3.17. על פי הלכה פסוקה ועדה קובעת נכות על יסוד ממצאיה שלה ועל כן לא נפל פגם משפטי בהחלטה .

15. על פי חוות דעתו של ד"ר דוד יהודה נמצאו בבדיקה הממצאים הבאים:

"הגבלה משמעותית של טווחי תנועות הע"ש מותני לכל הכוונים.

מתח שרירים מותניים.

בשכיבה על המיטה – סימן לס' חיובי 40 מעלות דו צדדי.

היפואסטזיה קלה ברגל שמאל: פיזור תחושתי L2-3-4

החזרים פטלאריים תקינים".

ד"ר דוד העריך את נכותו הכוללת 20% לפי סעיף 37(7)(ב) הכולל גם מרכיב נוירולוגי ולחלופין 15% לפי 37(7)(א)(ב) דומה ועוד 5% נכות נוירולוגית.

מהנכות הכוללת יש להפחית 5% נכות קודמת בע"ש מותני.

16. הוועדה הסבירה כי הנכות שקבעה מתיישבת עם ממצאי בדיקתה כפי שתועדו ביום 29.3.17 וכי ממצאים אלה שונים מהממצאים שתוארו בחוות הדעת. עיון בפרוטוקול מיום 29.3.17 (קיים בתיק בו ניתן פסק הדין המחזיר) מעלה כי הממצאים תוארו כך:

"כוח גס בשרירים... ברגליים תקין. החזרי פיקה איכלס הופקו סימטרים. התחושה ברגליים תקינה לסג ולסג הפוך שלילי.

ע"ש מותני : בכיפוף קדמי מגיע עם אצבעות עד מתחת לברכיים הטיות צדדיות 30 מעלות אקסטנסיה 20 מעלות שרירי ע"ש מותני גבי מפותחים. מבחן שובר משופר קיימת התארכות של 4.5 ס"מ מ-15 ל-19.5 ס"מ."

17. אזכיר כי על פי הלכה מושרשת, שיעור הנכות והתאמת פריט הליקוי הוא נושא רפואי בו בית הדין אינו מוסמך להתערב [דב"ע (ארצי) לג/0 – 40 יוסף דוזלר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407]. דברים אלה יפים גם לענייננו.

כמתואר לעיל, מהחלטת הוועדה ברור מדוע לנוכח ממצאיה השונים, לא מצאה לנכון לקבל את הקביעות בחוות הדעת הן בתחום הנוירולוגי והן בתחום האורטופדי. בכך מילאה הוועדה אחר חובת ההנמקה, שהרי הלכה היא כי "השוני בממצאים, דיו כדי לעמוד בחובת ההנמקה העניינית" (ראה דב"ע נד/01 – 21 המוסד לביטוח לאומי – דוד כהן, פד"ע כז 54).

אשר לנכות הזמנית, יש לציין כי ד"ר דוד יהודה לא העניק נכות זמנית.

טענות המערער ובא כוחו לענין הנכות הזמנית בפני הוועדה הינן כלליות:

"יש לנו כאן טענה לגבי גובה הנכות הזמנית. היה בטיפולים, פיזיוטרפיה בעיקר. לגבי הנכות הצמיתה..."

משמדובר בטענות כלליות ולא ממוקדות, די בהתייחסות הוועדה לענין זה ובהנמקתה כי חזרה ובדקה את המסמכים הרפואיים וסבורה כי הנכות הזמנית שנקבעה בזמנו תאמה את מצבו.

18. לסיכום, קביעת הוועדה מפורטת ומנומקת, ומשפעלה הוועדה על פי פסק הדין המחזיר אין הצדקה להשיב את התיק לדיון נוסף.

סוף דבר – המערער לא הצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה ומשכך הערעור נדחה.

בהתחשב בעובדה כי מדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ט, (02 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים.