לפניי תביעה להשבת תמורה ששילם התובע לנתבעים עבור השלמת עבודות בנייה במסגרת פרויקט תמ"א 38 (להלן: "הפרויקט") בבית אמו ולפיצוי בגין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו כתוצאה מהתנהלות הנתבעים.

לטענת התובע, תחילתו של הפרויקט לפני כשש שנים. בשנת 2017, לאחר שהתחלפו מספר קבלנים נטלו על עצמם הנתבעים להשלים את הפרויקט. התובע נדרש לשלם סך של 15,000 ₪ כולל מע"מ לצורך השלמת העבודה בדירת אמו, שכללה בניית ממ"ד. במעמד התשלום ועל אף שנמסר לתובע כי הסכום כולל את רכיב המע"מ, נדרש התובע לשלם רכיב זה פעם נוספת ובלית ברירה, שילם סכום נוסף של 2,550 ₪ . לטענת התובע, עד היום לא פעלו הנתבעים להנפקת קבלה כדין.

לטענת התובע, הנתבעים פעלו לבניית הממ"ד אך עד היום לא הותקנו בו דלת וחלון, דבר שאינו מאפשר שימוש בממ"ד במשך תקופה של למעלה משנה.

בנוסף, טוען התובע שלצורך החלפת צנרת בפיר הבניין וניקיון הפיר, נדרשו דיירי הבניין, לרבות התובע, לשלם לנתבעים סך של 1,500 ₪ עבור כל דירה. הנתבעים החליפו את הצנרת באופן חלקי ולא פעלו כלל לניקיון הפיר.

התובע עותר להשבת מלוא הסכומים ששילם לנתבעים וכן לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו ולמשפחתו כתוצאה מהתנהלות הנתבעים.

לטענת הנתבעים, התובע הינו אחד מבין 64 דיירים בפרויקט אותו הם מבצעים וכי מצבו אינו שונה ממצבם של דיירים רבים, מאחר והמדובר בפרויקט יקר ומורכב, המערב גורמים שונים. עוד טוענים הנתבעים כי בשלב זה מצוי עניין הפרויקט בדיונים משפטיים הגורמים לעיכובו.

בנוסף, טוענים הנתבעים כי הם כפופים להוראות היזם עמו התקשרו כלל הדיירים בהסכם לצורך ביצוע הפרויקט וכי הנתבעת אינה אלא הקבלן המבצע. לטענתם, בשל קשיי נזילות, הפסיק היזם את תשלום הכספים המגיעים לנתבעים ובשל כך לא ניתן, בשלב זה, להשלים את הפרויקט.

עוד טוענים הנתבעים כי הסכום ששילם התובע כולל התקנת דלת וחלון בממ"ד שנבנה אך הדלתות והחלונות אמורים להיות מותקנים בו זמנית בכל הפרויקט. לטענתם, ככל שההליכים המשפטיים שבין הנתבעת לבין היזם יגיעו לכלל סיומם ולשביעות רצון הצדדים, לא תהיה שום מניעה להשלים הפרויקט לרבות התקנת דלת וחלון בממ"ד שנבנה בדירת אם התובע.

דיון והכרעה:

תשלום בגין בניית ממ"ד:

בדיון ביום 4/12/18 חזר התובע על גרסתו והעיד כי הוא נדרש לשלם סך של 15,000 ₪ לצורך בניית ממ"ד בדירת אמו. עוד העיד, כי במעמד התשלום הוא נדרש להוסיף לסכום כאמור את רכיב המע"מ (עמוד 1 סעיפים 17-19). התובע אישר כי בניית הממ"ד הושלמה למעט התקנת חלון ודלת וכי העניין נמשך יותר משנה (עמוד 1 שורה 20).

התובע הכחיש כל קשר של יזם להתחייבות הנתבעים להשלים את הפרויקט לרבות בדירת אמו, והדגיש כי התשלום שולם ישירות לנתבעים שהתחייבו כלפיו לבנות את הממ"ד, לרבות התקנת הדלת והחלון (עמוד 3 שורות 10-13).

הנתבע 1 חזר בדיון לפניי על הטענה כי הנתבעת אינה היזם של הפרויקט אלא הקבלן המבצע של וכי הנתבעים כפופים להוראות היזם ופועלים לפיהן (עמ' 2 ש' 7-8). הנתבע 1 התחייב להמציא את ההסכם בין הנתבעים לבין היזם בעניין זה: אני יכול להציג לביהמ"ש את הסכם שיש לנו מול היזם, זה לא מצוי כעת בידי ואני אעביר לביהמ"ש" (עמוד 3 שורות 1-2).

הנתבע 3 חזר על כך פעם נוספת בעדותו: "אני יכול להציג לביהמ"ש את ההסכם שיש לנו מול היזם וזה לא מצוי כעת בידי ואני אעביר לביהמ"ש, בפקס או במייל, עוד היום ובמיידי. הקבלה הינה עבור הסכום שקיבלתי מהיזם" (עמ' 3 ש' 2-5).

עוד העיד הנתבע 1 כי הכספים ששילם התובע שולמו עבור היזם שהתחייב לבנות את הממ"ד בדירת אם התובע וכי הנתבעים כלל לא התחייבו לבצע את העבודה בדירת אם התובע "...כל ההסכם לעניין הממ"ד עם דלת וחלון זה מול היזם, אנו מקבלים את ההוראות מהיזם ואנו מבצעים ומקבלים את הכספים מהיזם..." (עמוד 2 שורות 11-15).

הנתבע 1 התייחס באופן ספציפי לעניין התקנת החלון והדלת בממ"ד והעיד כי המדובר בהתחייבות היזם ולא של הנתבעים ועמד על הצגת ההתחייבות בכתב מכוחה טוען התובע כי הנתבעים מחויבים להשלים את ההתקנה: "זה לא קשור אלינו מעולם לא סיכמנו איתו שום דברים, אם יציג לי אבקש שהוא מסמך שאני מחויב...".

הנתבע 3 שב והדגיש אף הוא כי לנתבעים אין כל הסכם עם התובע וכי מעולם לא התחייבו כלפיו (עמוד 5 שורות 3 ו-17).

הנתבעים הדגישו כי עניין התובע צריך להיות חלק מהליך משפטי המתנהל בערכאות והעידו: "אנו בתביעות מול הדיירים וכן מול היזם ומול העו"ד" (עמוד 2 שורה 24).

על מנת לאפשר לצדדים להשלים את הראיות מטעמם ובפרט לאפשר לנתבעים להציג את הסכם ההתקשרות מול היזם ואת המסמכים הקשורים להליך המשפטי המתנהל נקבע באופן חריג דיון נוסף בתיק זה.

הנתבעים לא הגישו דבר למעט תצהירי הנתבעים 2-3 במסגרתם הצהירו על כוונתם "לפתוח בהליך מרוכז" ועל בקשתם להורות על הקפאת ההליך הנוכחי שיזם התובע.

תוכן התצהיר המלמד כי טרם נפתח כל הליך משפטי בין הצדדים עומד בסתירה לעדויות הנתבעים 2-3 בדיון, כפי שפורטו לעיל אשר העידו כי ההליך המשפטי כבר מתנהל וכי ההליך הנוכחי צריך להיות חלק ממנו הוא להתנהל בכפוף להליך המרכזי. לא זו אף זו, לא הוברר כלל הקשר בין ההליך בו מבקשים לפתוח הנתבעים – שמהותו לא פורטה - לבין ההליך הנוכחי שעניינו הפרת ההתחייבות שנטלו על עצמם הנתבעים כלפי התובע ומדוע יש למנוע מהתובע, בשלב זה, את יומו בבית המשפט.

בניגוד לנתבעים, התובע פעל להשלמת ראיותיו וצירף הסכם ההתקשרות מיום 11/1/17 בין דיירי הבניין לבין הנתבעת, הסותר מכל וכל את טענת הנתבעים כי הם מעולם לא התקשרו עם התובע וכי הם פועלים אך ורק בהתאם להוראות היזם.

כעולה מההסכם, התחייבה הנתבעת 1 מול דיירי הבניין להשלים את עבודות הבנייה – לרבות הוספת מרפסות וממ"דים - וזאת לאחר עזיבת היזם את הפרויקט, תוך שהיא נכנסת בנעלי היזם ומתחייבת להשלים את העבודות שטרם הושלמו.

עוד עולה מההסכם כי הנתבעת חתמה על ההסכם לאחר שבדקה את ההסכם בין הדיירים לבין היזם ומצאה כי היא מעוניינת "ליטול על עצמה את ביצוע עבודות..." ו-"להוציא לפועל בשלמות ובמועד את ביצוע העבודות ולהשלימן במומחיות מקצועיות ובמיומנות..." (סעיף 4א'). עוד עולה מההסכם כי הנתבעת אימצה "את ההסכמים אשר נחתמו עם דיירי הבית המשותף ועם רוכשי הדירות שהקים היזם..." (סעיף 4 ח').

תוכן ההסכם מדבר בעד עצמו ועומד בסתירה מוחלטת לעדויות הנתבעים 2-3 אשר ביקשו להרחיק את עצמם ואת הנתבעת 1 מכל אחריות לאי עמידה בהתחייבויותיהם מכח ההסכם שנחתם בין הנתבעת 1 לבין דיירי הבניין (לרבות אם התובע) והעידו כי הם כפופים להוראות היזם וכי מעולם לא התחייבו לבצע דבר כלפי התובע .

משהופנו הנתבעים לתוכן ההסכם, שינו את הגרסה וטענו כי אכן קיים הסכם ביניהם לבין הדיירים אך המדובר בהסכם מותנה: "אם תסתכלו על כל ההסכם שהתובע מציג, הוא מראה רק עמודים ראשונים מתוך ה-200 עמודים. יש לכל הדבר הזה תנאים גם בהסכם שלו שיקרא אותו" (עמוד 8 שורות 19-20 וכן שורה 33). הנתבעים לא פירטו ולא הסבירו מהם אותם התנאים וכאמור אף לא הציגו את אותם ה-200 עמודים שקיימים לטענתם. עיון בהסכם מעלה כי ההסכם הוגש במלואו בצרוף חלק מהנספחים. כאמור, לנתבעים ניתנה האפשרות לצרף כל ראיה רלוונטית מטעמם אך למעט אותם תצהירים תמוהים, לא צורף מטעמם דבר. ההלכה לעניין הימנעות מהבאת ראיה רלוונטית הינה ידועה ואין צורך לחזור עליה כאן, די לציין כי אי צרוף ראיה רלוונטית מקים חזקה לפיה לו הייתה מוגשת הייתה מחזקת את גרסת הצד שכנגד – קרי, את גרסת התובע.

אף בגרסת הנתבעים כי הכספים נגבו עבור היזם חל שינוי והנתבע 1 אישר כי הוא קיבל את הכספים ישירות מהתובע (עמוד 8 שורה 35).

בהמשך, הסבירו הנתבעים 2-3 כי הכספים שנגבו מהדיירים היוו חלק מזערי במימון הפרויקט אשר אמור היה להיות ממומן מכספי רוכשי הדירות ומשרד השיכון אשר הפרו את ההתחייבויות כלפי הנתבעים ומנעו את השלמת הפרויקט.

מבלי להידרש לשאלה האם יש ממש בטענות כאמור, הרי שאין בהן כדי לגרוע מהתחייבות הנתבעים כלפי דיירי הבניין בהתאם להסכם שהוצג. ככל שסבורים הנתבעים כי האחריות לאי השלמת הפרויקט חלה על רוכשי הדירות או על משרד השיכון או על כל גוף אחר, הרי שעמדה להם הזכות להגיש הודעות צד ג' נגד הדופים האחראיים למחדל. משלא פעלו כך, עדין פתוחה בפניהם הדרך להגיש נגד הגופים כאמור תביעה עצמאית ונפרדת.

העולה מן המקובץ הוא כי בניגוד לגרסה הסדורה, הברורה והאמינה של התובע אשר נתמכה בהסכם שתוכנו מדבר בעד עצמו, הייתה גרסת הנתבעים עמומה, פתלתלה ובלתי אמינה בעליל. הרושם שנוצר הוא כי הנתבעים ביקשו להסתתר מאחורי היקף הפרויקט וריבוי הגורמים הרלוונטיים על מנת להימנע מניהול הליך זה שהינו הליך פשוט ולא מורכב. החשש של הנתבעים מפני פריצת סכרים הינו מובן אך אין בו כשלעצמו כדי למנוע מהתובע את הסעד המגיע לו, נוכח אי עמידת הנתבעים בהתחייבויותיהם.

העולה מן המקובץ הוא כי הנתבעים הפרו את ההתחייבות כלפי אם התובע ולא השלימו את בניית הממ"ד, בניגוד להסכם ההתקשרות. מאחר ומרבית העבודה בוצעה, אין להורות על השבת מלוא הסכום ששולם בגין בניית הממ"ד לידי התובע. סעד כזה יעמוד בניגוד הן לדיני חוזים והן בניגוד לדיני עשיית עושר.

משלא הובאו נתונים באשר לעלות התקנת הממ"ד והדלת ולא ניתן להעריך את העלויות כאמור על דרך האומדנא ועל כן, לא ניתן להורות על השבה יחסית של הסכום ששולם לידי התובע. משלא עתר התובע לפיצוי הקבוע בהסכם אלא לפיצוי בגין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לו ולמשפחתו בשל התנהלות הנתבעים, אי השלמת בניית הממ"ד ומניעת שימוש בו, זכאי התובע לסעד המבוקש. בהתחשב בתקופת העיכוב ובמהות ההפרה, הנני מעמידה את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 5,000 ₪.

באשר לרכיב המע"מ, הרי שבהיעדר כל אסמכתא לטענת התובע לפיה הדרישה לתשלום סך של 15,000 ₪ כללה בתוכה את רכיב המע"מ, הנני דוחה את תביעת התובע להשבת סכום זה.

תשלום בגין ביצוע עבודות בפיר הבניין:

התובע העיד כי כמו כלל הדיירים בבניין, הוא נדרש לשלם ושילם לנתבעת סך של 1,500 ₪ בגין ניקיון פיר הבניין והחלפת צנרת אך הנתבעים הזניחו את עניין ניקיון הפיר עד כדי כך שצמח בתוכו עץ שתמונתו הוצגה במהלך הדיון (עמ' 1 למטה). התובע אישר כי החלפת הצנרת בוצעה באופן חלקי (עמ' 6 ש' 26).

הנתבע 1 העיד כי הצנרת בפיר הוחלפה אך לא הייתה כל התחייבות כי הפיר ינוקה: "אני לא גנן ומעולם לא הייתי גנן" (עמ' 3 ש' 35).

בדיון ביום 3/3/19 שינה הנתבע 1 את הגרסה והעיד כי הפיר נוקה וכי התמונה שהוצגה על ידי התובע משקפת את מצב הפיר בחלוף תקופה ארוכה ממועד הניקיון (עמ' 8 ש' 24-25).

כפי שפורט לעיל אין המדובר בשינוי היחיד בגרסת הנתבעים שכלל לא הייתה עקבית ובוודאי לא הייתה אמינה על בית המשפט. משכך, הנני מקבלת את גרסת התובע לפיה העבודה הקשורה לפיר הבניין בוצעה באופן חלקי וכי ניקיון הפיר לא בוצע כלל. על כן, הנני מורה לנתבעים להשיב לידי התובע מחצית מהסכום ששולם, היינו סך של 750 ₪.

סוף דבר:

העולה מן המקובץ הוא כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 5,750 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות ניהול הליך זה, לרבות אגרת משפט והתייצבות לשני דיונים, בסך של 800 ₪.

הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממסירת פסק דין זה לידי הנתבעים, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, א' אדר ב' תשע"ט, 08 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.