א. רקע כללי והשתלשלות ההליך המשפטי:

1. הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות לפי הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ), וזאת על יסוד הודאת נאשם 1 (להלן – הנאשם), בשמו ובשם נאשמת 2 (להלן – הנאשמת או החברה), בעובדות כתב האישום.
2. בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום, בשנת 2012 ובשנת 2013, היה הנאשם המנהל הפעיל בנאשמת, חברה פרטית מוגבלת במניות שעסקה בשירותי שמירה וכוח אדם ונרשמה כעוסק מורשה לעניין הוראות חוק מע"מ.
3. בכתב האישום נטען, בעיקרי הדברים, כלהלן:

תמצית העובדות:

• בשנת 2012 ניכה הנאשם בדיווחים התקופתיים שהגיש למע"מ, באמצעות הנאשמת, מס תשומות בסך מצטבר של 202,303 ₪, בעוד שבפועל מס התשומות בספרי הנאשמת לתקופה זו הסתכם בסך של 38,554 ₪ בלבד.
• בעשותם כאמור דרשו הנאשמים מס תשומות ביתר ובהעדר מסמכים בסך של 163,749 ₪, במטרה להתחמק מתשלום מס.
• בשנת 2013 ניכה הנאשם בדיווחים התקופתיים שהגיש למע"מ, באמצעות הנאשמת, מס תשומות בסך מצטבר של 523,362 ₪, בעוד שבפועל מס התשומות בספרי הנאשמת לתקופה זו הסתכם בסך של 54,688 ₪ בלבד.
• בעשותם כאמור דרשו הנאשמים מס תשומות ביתר ובהעדר מסמכים בסך של 468,694 ₪, במטרה להתחמק מתשלום מס.
• בסך הכל דרשו הנאשמים, בדוחות שהגישו בתקופה הרלוואנטית, מס תשומות ביתר ובהעדר מסמכים בסך של 632,443 ₪.

הוראות החיקוק:

• מסירת ידיעה כוזבת, דו"ח או מסמך אחר כוזבים במטרה להתחמק ממס – שתי עבירות לפי הוראות סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ; ולגבי הנאשמת יחד עם הוראות סעיף 117(ב1).
• הכנה, ניהול או הרשאה לאחר לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במטרה להתחמק ממס – עבירה לפי הוראות סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; ולגבי הנאשמת יחד עם הוראות סעיף 117(ב1).

1. במסגרת ההליכים המקדמיים השתתפו הצדדים בהליך של גישור, בפני כב' השופטת ד' אמיר, שבסיומו הורשעו הנאשמים בעבירות שבהן הואשמו כאמור. גם לעניין העונש הגיעו ב"כ הצדדים להסכמות, אם גם חלקיות, שתמציתן בהסכמת המאשימה להגביל את טיעוניה לענישה של 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי; וזאת ככל שהנאשם יסיר את מלוא מחדלי הנאשמים. עוד הוסכם בין הצדדים כי תינתן לנאשמים דחייה לצורך הסרת המחדלים.
2. התיק הועבר לפניי לשמיעת הראיות והטיעונים לעונש. בין לבין פעל הנאשם להסרת המחדלים, שאכן הוסרו במלואם עובר לטיעונים לעונש (בפרוטוקול, עמ' 6 שורה 10).

ב. הראיות לקביעת העונש ועיקר טיעוני הצדדים:

(1) הראיות לקביעת העונש:

1. מטעם המאשימה הוגש גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (סומן ע/1). כעולה מגיליון זה, לנאשם, יליד שנת 1972 (בן 47 שנים כיום), 11 הרשעות קודמות בגין מגוון של עבירות. עם זאת, הרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם היא ישנה, משנת 2006.
2. מטעם ההגנה העיד מר ירון קלדס, קצין משטרה שיצא לאחרונה לגמלאות לאחר ששירת שנים ארוכות באזור יפו, עד שהגיע לתפקיד סגן מפקד מרחב יפתח. מר קלדס העיד על היכרותו רבת-השנים עם הנאשם, שגדל במשפחה קשת-יום בה רבים מבני המשפחה עסקו בסחר בסמים. למרות זאת, כך העיד מר קלדס, הנאשם עצמו התנהל באופן שונה לחלוטין, מתוך תפישה של אזרחות טובה, וסייע רבות הן לרשויות אכיפת החוק והן לאזרחים. מר קלדס סיים את דבריו בציינו כי, לדידו, הנאשם הוא מודל ל"ישראלי היפה" (ר' בפרוטוקול, עמ' 13-12).

(2) עיקר טיעוני הצדדים:

1. ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על עובדות כתב האישום, בהן כאמור הודה הנאשם, והדגיש את היבטי החומרה שבהן, דהיינו: סכום דרישת התשומות הגבוה, בסכום כולל של 632,443 ₪; סכום הגבוה כמה וכמה מונים מהתשומות שהיו לחברה בפועל, וכן והתמשכות ביצוע העבירות על-פני שתי שנות מס. עוד הדגיש ב"כ המאשימה את הערכים החברתיים שנפגעו כתולדה מביצוען של עבירות המס, ובהם ההגנה על הקופה הציבורית, ההגנה על אמינות הדיווחים לרשויות המס וההגנה על שוויון הנשיאה בנטל המס.
2. ב"כ המאשימה ציין, בהגינותו, גם את היבטי הקולה בפרשה, ובראשם ההסרה המלאה של המחדל, הגם שהוסיף כי לא מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם עם הרשות אלא בפירעון נדרש של החוב אותו חבו הנאשמים לקופה הציבורית. עוד ציין ב"כ המאשימה כי הגם שלנאשם עבר פלילי, מדובר בעבר ישן. בנסיבות אלה, בהתחשב הן בהיבטי החומרה והן בהיבטי הקולה, טען ב"כ המאשימה כי העונש לו הוא עותר – 10 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית – הוא העונש הראוי וההולם במקרה זה. יוטעם, בהקשר זה, כי ב"כ המאשימה לא טען למתחם עונש הולם קונקרטי.
3. ב"כ הנאשם, מצדו, עמד בטיעוניו על נסיבות הקולה במקרה זה, תוך שהדגיש את חלוף הזמן המשמעותי מאז סיום ביצוע העבירות (בשנת 2013) ועד להגשת כתב האישום (בשנת 2018). עוד הדגיש ב"כ הנאשם את העובדה שעדת תביעה מס' 4 – מי שעסקה בהנהלת החשבונות של החברה והיתה האחראית-למעשה לדיווחים החסרים (להלן – העדה) – בסופו של דבר כלל לא הועמדה לדין. עניינה של העדה הסתיים בתשלום כופר, ללא הגשת כתב אישום, בעוד שבקשותיו של הנאשם לתשלום כופר נדחו. בכך יש, לשיטת ההגנה, משום אכיפה בררנית המצדיקה הקלה נוספת עם הנאשם.
4. ב"כ הנאשם הרחיב בתיאור נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות והמורכבות של הנאשם. מצבו הכלכלי של הנאשם כיום בכי-רע, בין השאר בשל מחלת בתו – הנדרשת לטיפולים בארה"ב ועקב כך המשפחה מתגוררת-למעשה שם, על כל ההוצאות הכרוכות בכך. כתולדה ממצב מורכב זה נדרש הנאשם לעבוד קשה, על מנת לתמוך במשפחתו ולפרנסה, והטלת עונש כבד עליו תפגע גם בה.
5. זאת ועוד, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, נטל אחריות על מעשיו ואף הביע חרטה עמוקה. בנוסף, הגם שלנאשם עבר פלילי מדובר בעבר ישן מאוד. בנסיבות אלה, כך לשיטת הסניגור, אין מקום לגזירת עונש שיעלה על חודשי מאסר ספורים, שניתן לשאתם בדרך של עבודות שירות.
6. לבסוף, הנאשם, בדברו האחרון לעונש, נשא דברים נרגשים וניכר היה שהוא מדבר מדם ליבו. הנאשם תיאר עצמו כאיש-עבודה מאז ומתמיד, העובד בשטח ואינו מתמצא בהיבטים משרדיים. לדבריו, בתקופה שהחברה היתה נתונה בקשיים תזרימיים הוא העסיק מנהלת חשבונות, בשל אי-הבנתו בנושאי הדיווח והיא זו שביצעה את הדיווחים השגויים. הנאשם חזר והדגיש כי למרות טענתו זו הוא מבין את אחריותו הנובעת מהיותו מנהל החברה, ובהקשר זה אף הוסיף וטען כי בזמנו התייצב מיוזמתו אצל חוקרי רשות המיסים, לאחר שהעדה (מנהלת החשבונות) נחקרה, וזאת מתוך הבנת אחריותו.
7. עוד תיאר הנאשם את מצבו הכלכלי הקשה כיום, לאחר שהחברה נלקחה ממנו ולאחר שהסיר את מלוא המחדלים בתשלומים גבוהים. לדברי הנאשם, כיום הוא עובד כמאבטח פשוט – גם בארץ ובעיקר בארה"ב – והכל כדי לפרנס את משפחתו ולממן את הטיפולים הרפואיים הנדרשים לבתו.

ג. קביעת מתחם העונש ההולם:

1. בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, בהתאם לעיקרון ההלימה. עוד יתחשב בית המשפט, בהקשר זה, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
2. באשר לעבירות מס חזרה הפסיקה וקבעה כי מדובר בעבירות חמורות, שביצוען פוגע בערכים החברתיים החשובים עליהם עמד ב"כ המאשימה בטיעוניו. יתר על כן, מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לחשיפה, ועל כן ככלל יש לבכר בעניינן את האינטרס הציבורי ושיקולי ההרתעה על-פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. לפיכך, הכלל הוא שיש להשית על עברייני מס עונשים קשים וחמורים, הכוללים רכיב של מאסר בפועל.
3. עם זאת, קביעת מתחם העונש ההולם נגזרת בין השאר מנסיבות ביצוע העבירות, וברי כי יש להתאים את המתחם לנסיבות אלה. לאחרונה עמדה כב' השופטת אמיר, בגזר דין מנומק ותוך הפנייה לפסיקה ענפה, על הנסיבות שבהן ניתן להסתפק, בעבירות מס, בעונש של מאסר בפועל לנשיאה בעבודות שירות (ר' ת"פ 59663-07-18 מדינת ישראל נ' חורגין (23.09.19)). יוטעם, כי לא הוגש ערעור מטעם המאשימה על גזר דין זה). מתוך סקירת הפסיקה שם ניתן לראות, כי מרבית הפסיקה המחמירה במקרים דומים עניינה במקרים בהם הסכומים היו גבוהים מבענייננו או כללו ביצוע של עבירות חמורות נוספות, באופן טיפוסי שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
4. כאן גם יש מקום לאזכר את ההחלטה ברע"פ 1238/19 אחדות נ' מדינת ישראל (27.02.19), שעניינה בניכוי מס ללא תשומות בסכום נמוך מבענייננו, אך תוך כדי ביצוע עבירות חמורות נוספות של ניכוי תשומות על סמך חשבוניות פיקטיביות וזיוף נתונים בחשבוניות אחרות. בית משפט השלום קבע, באותו המקרה, מתחם עונש הולם שבין 5 חודשי מאסר בפועל לבין 14 חודשי מאסר בפועל, בו לא התערבו ערכאות הערעור. באותו מקרה אמנם נקבע שהנאשם יישא את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, אך זאת על רקע הנסיבות הספציפיות שם וכאשר הנאשם דשם לא הסיר סכום ניכר מתוך מחדלו.
5. על רקע כל אלה – בהתחשב בנסיבות החומרה והקולה, וגם תוך התחשבות מסוימת בטענות הנאשם לגבי עניינה של העדה, שכאמור הסתיים בכופר – וכאשר כאמור ב"כ המאשימה לא טען למתחם עונש הולם קונקרטי, אני קובע את מתחם העונש ההולם במקרה זה בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

ד. גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

1. לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה – למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך, שאין עניינם לכאן – תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.
2. באשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

עברו הפלילי של הנאשם – לנאשם 11 הרשעות קודמות. מדובר כמובן בנתון מכביד לחומרה. עם זאת, הרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם היא מלפני 13 שנים, תקופה ארוכה לכל הדעות המלמדת על כך שהנאשם נמנע מלהמשיך ולבצע עבירות. עוד יש לציין, בהקשר זה, כי אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירות מס.

הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו – הטלת עונש של מאסר בפועל תפגע הן בנאשם והן במשפחתו; ויש להתחשב בכך. במיוחד יש להתחשב, בהקשר זה, במצבה של בתו החולה של הנאשם, הנדרשת לתמיכתו.

הודאה ונטילת אחריות – הנאשם הודה בעובדות כתב האישום. בכך חסך הנאשם מזמנם של העדים, הצדדים ובית המשפט, ויש לזקוף נסיבות אלה לזכותו. יתר על כן, הנאשם הסיר את מלוא המחדלים בתיק ובכך ביטא חרטה ממשית גם במעשים ולא בדיבורים גרידא.

נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו – הנאשם יליד שנת 1972, בן 47 שנים כיום. נסיבות חייו של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי הן בעדותו של מר קלדס והן בדבריו האחרונים לעונש של הנאשם עצמו, היו ועודן מורכבות וקשות. בנוסף, כאמור בעדותו של מר קלדס, הנאשם פעל רבות כדי לסייע לאינטרס הציבורי ויש להתחשב גם בכך.

חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה – עסקינן בעבירות שביצוען הסתיים עוד בשנת 2013, כאשר כתב האישום הוגש רק בשנת 2018. מדובר בחלוף זמן משמעותי, שיש ליתן לו משקל ממשי לכף קולה, בפרט כאשר לא מדובר בתיק רב היקף.

1. מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה נסיבות הקולה עולות במשקלן על נסיבות החומרה. לפיכך יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם; וכך אני קובע.

ה. סוף דבר:

1. אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1:

(א) 6 חודשי מאסר בפועל.

נאשם 1 יישא את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר מיום 10.11.19.

על נאשם 1 להתייצב לנשיאת עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביום 01.02.20 עד השעה 08:00.

מובהר בזה לנאשם 1 כי בכל הקשור לעבודות השירות עליו לציית להוראות הממונה על עבודות השירות, או למי שהוסמך לכך מטעמו. עוד מובהר לנאשם 1, כי במידה ולא יציית להוראות כאמור הוא עשוי לשאת את מאסרו, או את יתרת מאסרו, במאסר מאחורי סורג ובריח בבית סוהר.

(ב) מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא נאשם 1 אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה לפי הוראות חוק מע"מ.

(ג) קנס בסך של 24,000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-12 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 01.01.20 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה ונאשם 1 לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

נאשמת 2:

קנס (סמלי) בסך של 1 ₪.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ח חשוון תש"פ, 26 נובמבר 2019, במעמד הצדדים.