בהתאם להחלטה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ע.פ 5445/08) ומאחר ואין מחלוקת עובדתית ביחס לטענות הצדדים ובהתאם להחלטה עקרונית ומנחה של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 2224/08 מוסברג עופר נגד מד"י) - תינתן החלטתי בהעדר הצדדים.

המבקש הגיש בקשה להשפט באחור וזאת לאחר שחלפו תשעים היום הקבועים בחוק במסגרתם היה עליו להגיש בקשתו להשפט.

הבקשה הוגשה בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.

מנתוני הבקשה עולה כי המדובר בדוח "ידני" אשר נמסר למבקש כתוצאה ממפגש ישיר עם שוטר תנועה.

אין המדובר בסיטואציה של צילום באמצעות מצלמה אוטומטית וטענה לפיה אדם אחר ביצע את העבירה.

בנסיבות אלה ניתנו למבקש 90 יום לצורך הגשת הבקשה באמצעות דואר רשום.

אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק את התנהלות המבקש שלא בהתאם לחוק.

אין בנימוקי הבקשה כדי להראות כי נגרם למבקש עיוות דין מעצם הרשעתו או מרף ענישתו.

בנוסף, המבקש שילם את הדוח נשוא הבקשה.

בהתאם לסעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 יחשב תשלומו של דוח כהודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש אלא אם תובע משטרתי ביטל הדוח לאחר תשלומו.

מכאן – תשלום הדוח הופך את הסוגיה המשפטית לחלוטה ואין דרך להורות על הארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 שכן מבחינת המחוקק המשפט הסתיים וחל עיקרון סופיות הדיון.

גם הפסיקה פרשה כך את המצב המשפטי ( ראה ע"פ 2626/07 (מחוזי חיפה) אבני נגד מד"י, ע"פ 5242/08 (מחוזי באר-שבע) אבו קטן נגד מד"י)

מכל האמור לעיל ומשני הנימוקים לעיל הבקשה נדחית.

להודיע לצדדים תוכן ההחלטה.

ניתן בלשכתי בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ח, 31 מאי 2018, בהעדר הצדדים.