מבוא

1. בפניי תביעה לתשלום חוב ארנונה חלוט בסך 76,597 ₪ (נכון ליום 24.4.18). החוב מתייחס לתקופה שמיום 27.10.15 ועד ליום 28.2.17.
2. נתבעת ,1 שכנגדה התקבל פסק דין בהעדר הגנה, החזיקה בזכיון סניף של "קפה נאמן", נקלעה לקשיים כספיים ופינתה הנכס במועד הנ"ל. על פי הדיווח למע"מ החברה הפסיקה פעילותה ביום 1.7.17.
3. נתבעת 2 היא בעלת המניות והדירקטורית היחידה של החברה, כאשר בפועל ניהל את העסק בעלה, שהיה מנוע מלהחזיק מניות או שביקש מיוזמתו להימנע מכך, בשל הליכי פשיטת רגל שננקטו נגדו, בעת הקמת החברה.

הדין הנוהג

1. סעיף 8 בחוק ההסדרים, שכותרתו "ארנונה כללית", מורה כלהלן:

"(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס.

(ב) ...

(ב1) ...

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן..., ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה –

...

"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה"

בסעיף 119א בפקודת מס הכנסה, שכותרתו "גביית מס בנסיבות מיוחדות", מורה ס"ק א') כדלקמן:

"(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.

(2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם..., בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר.

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה" (הדגשה לא במקור).

1. הרציונל שבבסיס חקיקת סעיף 8(ג) המחיל את סעיף 119 א' הוא מניעת התחמקות חברות מתשלום חובות ארנונה.

ס"ק 119א(3) קובע "חזקת הברחה" ומאפשר למעשה הרמת מסך סטטוטורית, בין החברה לבעלי השליטה בה, זולת אם הצליחו בעלי השליטה להראות כי נכסי החברה לא הועברו אליהם או שהועברו בתמורה מלאה (ראו: עת"מ (ת"א) 1311/07 רובינשטיין נ' עירית רעננה (16.10.07); ע"א (מחוזי ת"א) 2139/08 הלל נ' מועצה מקומית כפר שמריהו (22.6.10); ע"א (מחוזי ת"א) 23647-03-11 עיריית יהוד מונסון נ' רומנו (28.8.12); עת"מ (ת"א) 3208/08 לוי נ' עירית בת-ים (2.10.13); עת"מ (חי') 314-07-15 ספבק נ' עיריית חיפה (20.7.15)).

1. משילובן של שתי הוראות שהובאו לעיל עולה כי על מנת שהרשות המקומית תוכל לגבות את חוב הארנונה מבעל השליטה נדרש שיתקיימו מספר תנאים: החיוב הוא בגין נכס שאינו משמש למגורים; המחזיקה בנכס היא חברה פרטית שאיננה דייר מוגן; החברה לא שילמה את חוב הארנונה והחוב סופי; החברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה; הנתבע הוא בעל השליטה בחברה וזה האחרון לא הצליח להפריך החזקה בדבר העברת נכסי החברה אליו בלא תמורה מלאה.

התובעת אינה צריכה להוכיח שנכסי החברה הועברו לנתבעת. "העובדה שלכאורה הוכחה (בהיעדר הוכחה לסתור), מתייחסת הן לעצם ההעברה לבעל השליטה, והן לכך שזו נעשתה שלא בתמורה או בתמורה חלקית... כל מסקנה אחרת תסכל למעשה את הטעם הטמון בהעברת הנטל אל בעל השליטה על פי ההסדר" (רע"א 7392/12 חיים רומנו נ' עירית יהוד מונסון (25.10.2012), ראו גם רע"א (מחוזי י-ם) 29659-12-17 יגמור נ' עירית ירושלים (23.4.2018)).

טענות התובעת

1. התובעת מבקשת להחיל את חיוב הארנונה על נתבעת 2 כבעלת שליטה (בהתאם להגדרה בסעיף 119 א' לפקודת מס הכנסה), מכוח סעיף 8 לחוק ההסדרים.

התובעת טוענת כי הוכיחה התנאים להחלת סעיף 8 ומנגד הנתבעת לא סתרה את החזקה בדבר קיומם של כספים במועד הפסקת פעילות החברה שהיו מספיקים לתשלום חוב הארנונה, אולם הוברחו/הועברו אליה ללא תמורה.

1. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת שילמה לנושים שהיא ובעלה היו ערבים להם באופן אישי, כמו לבנקים ולרשת קפה נאמן ובכך ביצעה העדפת נושים פסולה.

בנוסף נטען כי יש לבצע הרמת מסך בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק החברות תשע"ט-1999.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת טוענת שלא הייתה מעורבת כלל בניהול החברה, כי אם בעלה ואחיו. לטענת בא כוחה חוסר השליטה בפועל של הנתבעת בניהול החברה ונכסיה מונע החלת סעיף 8 לחוק ההסדרים, טענה זו אינה נכונה כמובן ויש להסירה משולחן הדיונים כבר עתה. בעל השליטה, הוא בעל השליטה המדווח לרשם החברות, והעובדה שבחר לא להיות מעורב בפועל או לשמש כאיש קש בוודאי שאינה פוטרת אותו מהחובות המוטלים על בעלי מניות ובעלי שליטה בחברה.
2. עוד נטען כי התמורה שהתקבלה בגין החזרת הזיכיון לרשת קפה נאמן שולמה לחייבים שונים, לא הוברחו נכסים מהחברה, הנתבעת ובעלה נותרו חייבים כספים, ולכן הנתבעת אינה חבה בחוב הארנונה של החברה.

בנוגע לטענה בדבר "הרמת מסך", נטען כי התובעת לא הוכיחה כוונת מרמה, וכי לא היתה כוונת מרמה בעת הקמת החברה והחזקת מניותיה על ידי נתבעת 2.

הראיות

1. מטעם העיריה העידה הגב' גרניט גרובר פקידה בכירה במח' האכיפה בעיריה וכן צורפו מסמכים שונים שהושגו מהרשויות ומהנתבעת והנוגעים לפעילותה של החברה. הראיות בדבר היות חוב הארנונה של החברה חוב חלוט לא נסתרו ואין על כך מחלוקת. לו היה מי מטעם החברה מגיש השגות במועד בגין צמצום שטח הנכס לחיוב, יתכן שהחוב היה קטן יותר, אולם על כך אין לבוא בטרוניה לעיריה (העיריה קיבלה השגה באופן חלקי בנוגע לשנת 2017, הערר נמחק בשל אי התייצבות ואילו לשנים קודמות לא הוגשה השגה כלל).
2. מטעם הנתבעת העידו הנתבעת ובעלה. הנתבעת ביקשה לזמן את רואה החשבון של החברה וכן את בעל הזיכיון עופר נאמן אולם לא פעלה לזימונם ולכן אי העדתם משמשת לרעתה, ככל שהנתונים הכספיים שהוצגו אינם נהירים דיים.
3. עדותה של הנתבעת לא הועילה לבירור המחלוקות, כיוון שזו חזרה והעידה כי אינה מבינה דבר. בזמנים הרלוונטיים היא עבדה כמהנדסת במקום אחר, או גידלה את ילדיה. בעלה של הנתבעת הצהיר כי הם השקיעו בזיכיון מאות אלפי שקלים, כל כספי המשפחה והלוואות שנטלו ירדו לטמיון. עוד הצהיר כי על אף שדווחה על תשלומי משכורות, הוא ואחיו לא משכו המשכורות בפועל, כי אם באופן חלקי בלבד. לתצהירים צורפו דפי חשבון בנק, דוחות למס הכנסה בנוגע לשנת 2016, מאזן בוחן לשנת 2017, וכן "מסמך הבנות" שנחתם בין יוסף נאמן לחברה מיום 2.2.17 בענין החזרת הזיכיון וקבלת תמורה בסך 800,000 ₪. מסכום זה נוכו חובות החברה לבעל הזכיון בסך 450,000 ₪ (הסכומים ללא מע"מ). עוד נכתב במסמך כי תנאי להעברת היתרה הוא אישור הנהלת הקניון שבו היה ממוקם בית הקפה, בדבר העדר חובות בגין דמי שכירות ודמי ניהול.
4. במועד השמעת הסיכומים בע"פ ובהסכמת התובעת הוגש מכתב לפיו סולקו חובות בסך כולל של 219,000 ₪ (דמי שכירות לקניון, חוב לספק "פעמית", חוב למפעל מאפה נאמן וחוב להנהלת חשבונות - 77,000 ₪ + 22,000 ₪ + 90,000 ₪ + 30,000 ₪).
5. בהתאם להסכם מיום 8.3.17 בין בנק מרכנתיל דיסקונט לבין החברה, הנתבעת 2 ובעלה, וערבים מבני משפחת מזרחי, תשלום של 110,000 ₪ עד ליום 8.4.17 (במקום 123,705 ₪), יחשב לסילוק סופי ומלא של החוב (נספח ז' למוצגי הנתבעת).

נותר אם כן ממכירת הזיכיון סכום של 121,000 ₪ (800,000-450,00 – 219,000-110,000).

1. בעלה של הנתבעת הצהיר כי מלבד הזיכיון לא היו לחברה נכסים נוספים, המקום היה מושכר והציוד הושאר במקום ושוויו נלקח בהתחשבנות הכוללת עם קפה נאמן. עוד טען כי סילק חובות לשוק האפור, אך לא הציג קבלות.
2. ממאזן הבוחן לשנת 2017 עולה לכאורה כי ניתנו הלוואות בעלים וקרובי משפחה שטרם סולקו בסך של 458,753 ₪ (119,634 + 339,119, בעמ' 4). בנוסף חייבת החברה בגין משכורות סך כולל של 71,761 ₪. משום מה במאזן בוחן נרשם שהסכום שהתקבל ממכירת הסניף (רווח הון) הוא 710,000 ₪ ולא 800,000 ₪.

עוד עולה ממאזן הבוחן כי החברה הוציאה בגין ציוד ושיפוצים במיזם עסקי אחר שביקשו בני משפחת מזרחי לפתוח (בית קפה עצמאות). מובן שזקיפת הוצאה זו אסורה על פי דיני המס באשר לא שימשה לייצור הכנסה לטובת החברה. מדובר בסכום של 129,055 ₪ (69,156 + 59,899, עמ' 4). בעלה של הנתבעת העיד כי ב-2015 חלם לפתוח את העסק בקפה גן עצמאות, התעורר סכסוך והעסק בסופו של דבר לא נפתח. "היה לנו קצת חשבוניות שלא היה לנו מה לעשות בהם, אז רואה החשבון אמר שנביא אותם כדי שנוכל ליהנות מהחזר המע"מ" (פרו' עמ' 13 ש' 11).

1. ב"כ הנתבעת טען בהסתמך על עדות זו כי לכל היותר יש לזקוף לזכות החברה את 17% המע"מ ו-25% מס חברות מתוך הסכום הנ"ל. טענה זו שיש בה הודאה לביצוע מעשה פלילי (העלמת מס) צריכה להיות מוכחת באמצעות הצגת החשבונית ומקור התשלום ולא די בעדותו היחידה של בעלה של הנתבעת. יחד עם זאת, עצם העלאת הטענה מלמדת לכאורה שאין להסתמך על מאזן הבוחן או על כל דו"ח כספי של החברה, כמשקף את הנתונים הכספיים האמיתיים של החברה.

הכרעה

1. נוכח הראיות שהוצגו בפניי, בהעדר הסברים וחישובים מדויקים יותר, שעשוי היה רואה החשבון לספק, נמצא כי לכאורה בקופת החברה ערב הפסקת פעילותה היו צריכים להיוותר לפחות 250,055 ₪ (121,000 + 129,055). סכום זה מספיק לכיסוי חוב הארנונה. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי הסכומים הנותרים הוצאו לסילוק חובות לגיטימיים אחרים של החברה, ולכן החזקה שבדין, לפיה הסכומים הועברו לבעל השליטה, נותרה בעינה.
2. נוכח מסקנתי זו, התייתר הצורך לדון בשאלת הרמת מסך מכוח סעיף 6 לחוק החברות תשנ"ט-1999. אף על פי כן אתייחס בקצרה לטענה זו ואומר, כי לו זו הייתה עילת התביעה היחידה כלפי הנתבעת, כי אז סביר שהתביעה הייתה נדחית. התרשמתי כי החברה קמה לצרכי פעילות חוקית. העובדה שהנתבעת שיתפה פעולה עם בעלה והתירה רישום החברה על שמה, על אף שלא נטלה חלק בניהולה, לא הופך את הקמת החברה למעשה מרמה. אני ערה לכך שבעלה של הנתבעת היה בהליכי פשיטת רגל ולכן היה מנוע מלהקים חברה על שמו או ביקש להימנע מכך, כדי שחובות העבר לא ימשיכו לרדוף אותו. האם מדובר במעשה לא חוקי? אולי כלפי נושי העבר והעיריה אינה נמנית עליהם.
3. זאת ועוד, חוב ארנונה של חברה כשלעצמו אינו מצדיק ולא מהווה עילה להרמת מסך על פי דיני החברות. ראו ע"א 4403/06 שפירא נ' עיריית תל אביב (23/3/11) שם נאמרו הדברים הבאים:

"לא די בעצם העובדה שהמערער "ניהל את החברות ועשה בהן כרצונו"... וחובות הארנונה שלא שולמו אינם מוכיחים מעצמם כי החברה נוהלה במימון דק או שנוסדה למטרות תרמית...".

ראו גם ע"א (חי') 52287-06-18 המשביר 365 החזקות בע"מ נ' עיריית כרמיאל (15.5.19), שם נאמר כי: "ההלכה מחייבת הנחת תשתית ראייתית מקיפה על ידי התובע בדבר היסודות העובדתיים להוכחת הטענה בדבר התנהלות חריגה של בעלי המניות".

סעד של הרמת מסך שמור לנסיבות חריגות במיוחד, כאלו אשר חורגות מחשדות בדבר פעולות שלא כדין, ראו פסק דין המשביר 365 החזקת בע"מ הנ"ל, המפנה לפר"ק 20173-12-09 דנשיר תוכנה בע"מ נ' די.אס נולדג' בע"מ.

1. גם הטענה להעדפת נושים אסורה היא טענה שדינה להידחות מהסיבה שעקרון שיוויון הנושים חל עם פתיחת הליכי חדלות פרעון כנגד החברה או היחיד. במקרה שלפניי לא ננקט הליך כזה כנגד החברה או הנתבעת, ואף לא הליך מוקדם של הקפאת הליכים.

לסיכום

1. אני מחייבת את הנתבעת 2 כבעלת שליטה לשאת בחוב הארנונה של החברה שהיא היתה בעלת המניות והדירקטורית היחידה בה. אני מקבלת את התביעה במלואה.

לסכום 76,597 ₪ יצטרפו ריבית והפרשי הצמדה מיום 24.4.18 ועד התשלום בפועל, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם-1980

1. אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת סך של 1,925 ₪ בגין החזר אגרת בית משפט, וכן לשלם סך של 15,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין. שני הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ב' טבת תשפ"ב, 06 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.