12 מרץ 2019

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

נציג ציבור (עובדים) גב': טובה אוגוסט

נציג ציבור (מעסיקים) מר: יוסף ורובל

החלטה

(בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף)

1. עניינו של הליך זה בטענת התובע כי על בית הדין להורות לנתבע לזמנו לבדיקה רפואית לצורך הערכת שיעור נכותו.

2. התובע, יליד 24.8.45, הגיע לגיל פרישה ביום 24.8.12. החל מחודש 8/12 זוכה התובע לקצבת אזרח ותיק מהנתבע.

3. ביום 4.12.17 הגיש התובע לנתבע תביעה לקצבת נכות כללית. אין מחלוקת שביום הגשת התביעה היה התובע לאחר גיל פרישה.

לתביעה צרף התובע את מכתב ב"כ (נספח ג' לכתב התביעה) שבו צוין כי התביעה מוגשת לצורך קביעת דרגת נכות רפואית, ועל מנת לאפשר לתובע "לממש באופן מלא את זכויותיו כאזרח מדינת ישראל לכל דבר ועניין.... לתשומת לבכם: הפנייה הנוכחית אינה תביעה לקצבת נכות, אלא לצורך קביעת דרגת נכות רפואית בלבד, בה זכאי כל נכה, וזאת ללא קשר לזכאותו או אי זכאותו לקצבה ו/או גמלה זו או אחרת."

4. ביום 24.12.17 דחה פקיד התביעות את התביעה לקצבת נכות כללית מהטעם שהתובע אינו בגדר מבוטח בענף ביטוח נכות בהתאם להוראות סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), שכן הגיע לגיל פרישה ומשכך אינו זכאי לקצבה.

5. בכתב התביעה נטען שהחלטת הנתבע מיום 24.12.17 שגויה מכיוון שעל הנתבע לקבוע את מעמדו הרשמי של התובע כ"נכה" ללא תלות בקצבה או גמלה כלשהי, אלא לצורך קבלת זכויות והטבות בתחומים שונים, בין השאר עבור חניה, הנחות בארנונה, הנחות ברכישת תרופות ועוד.

6. לטענת הנתבע יש להורות על סילוק התביעה על הסף בהיעדר עילה, ואין להטיל על הנתבע להעמיד את התובע לבדיקות בפני הוועדות הרפואיות בענף ביטוח נכות לצורך בחינת זכאותו להטבות להן הוא זכאי לטענתו מגופים אחרים.

7. בדיון שהתקיים ביום 20.9.18 הוצע לתובע לעמוד לבדיקה רפואית באמצעות גופים אחרים מלבד הנתבע.. ביום 10.12.18 הודיע התובע שפנה לרשות המיסים ביום 21.10.18 והגיש בקשה להיבדק על-ידי ועדה רפואית מטעמה.

ביום 9.1.19 הודיע התובע כי ועדה רפואית מטעם רשות המיסים התכנסה בעניינו ביום 20.12.18 וקבעה את נכותו בשיעור 65% לצמיתות מיום 1.5.16.

8. בהודעתו מיום 9.1.19 עתר התובע שמשרד הבריאות יזמן את התובע לבדיקת מוגבלותו בניידות, וזאת ללא קשר לזכאותו לגמלת ניידות. בהודעתו מיום 23.1.19 טען התובע כי לצורך בדיקת שיעור המוגבלות בניידות, דורש משרד הבריאות הסכמה של הנתבע, וככל שהנתבע יתן הסכמתו לבדיקה זו – יתייתר הצורך בהמשך בירור התביעה.

הנתבע טען שאין מקום להעמיד את התובע לבדיקה לצורך קביעת דרגת המוגבלות בניידות שעה שמעולם לא הוגשה תביעה לקבלת הטבות לפי הסכם הניידות. בתגובתו לבקשה החדשה של התובע עתר הנתבע שוב שהתביעה תסולק על הסף.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים עד כה מצאנו שיש להורות על סילוק התביעה בשל היעדר עילה.

9. כמפורט לעיל, בכתב התביעה עתר התובע לסעד בדמות זימונו לוועדה רפואית בענף ביטוח נכות לצורך קביעת דרגת נכות. הובהר שהתובע לא עותר לתשלום גמלת נכות כללית והקביעה שיעור הנכות דרושה לצורך קביעת מעמד או מתן הטבות שלא באמצעות הנתבע.

התובע לא השכיל להראות את המקור בדין המחייב את הנתבע דווקא לערוך בדיקות רפואיות בנוגע להטבות שאינן קשורות לגמלאות המשולמות על-ידי הנתבע או באמצעותו. התובע טען באופן כללי כי התנהלות הנתבע בעניין זה מנוגדת להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או כי מדובר בהתנהלות מפלה. לא מצאנו בסיס לטענות כלליות אלה בהיעדר הוראות מפורשות בחוק הביטוח הלאומי, בתקנות על-פי או בכל הסכם שהנתבע צד לו.

זאת ועוד, לאחר שדרגת הנכות של התובע נקבעה על-ידי ועדות שהתכנסו מכח פקודת המיסים – נראה שעילת התביעה ממילא מוצתה.

לא מצאנו מקום לדון בדרישתו החדשה של התובע מיום 9.1.19 הנוגעת לזימונו לבדיקה לצורך קביעת דרגת המוגבלות בניידות. ראשית, טענה בעניין זה לא הועלתה בכתב התביעה. שנית, התובע לא טען וממילא לא הראה כי הוגשה תביעה למתן הטבות מכח הסכם הניידות, ולא הראה שקיימת עילה לכאורה לחיוב הנתבע לטיפול בקביעת דרגת מוגבלות בניידות שעה שלא הוגשה תביעה למתן הטבות לפי ההסכם, וכאשר אין מחלוקת שלתובע אין זכאות להטבות מכח הסכם הניידות.

10. סוף דבר – אנו מורים על דחיית התביעה על הסף בשל היעדר עילה.

התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים.

11. לצדדים מוקנית זכות ערעור תוך 30 ימים מיום שתומצא להם החלטה זו.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ט, (12 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.