לפניי תביעה כספית מיום 29.4.18 ע"ס 2,479 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 7.3.17.

נערך ביום 25.12.19 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדות נהג רכב התובעת (הנתבעים ויתרו בדיון על העדת נהג ונוסע רכב הנתבעים שהתייצבו לדיון, כעדים מטעם הנתבעים). בתום הדיון הוחלט על הגשת סיכומים בכתב, שהוגשו.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

עד התביעה העיד, בהגינותו, כי כלל אינו זוכר את התאונה, כי גם בזמן אמת לא היה מודע לכך שהיה מעורב בתאונה, וכי אף אינו יודע איזה משני הרכבים המעורבים התנגש בשני. בנסיבות אלו, לא הרימה התובעת את נטל הוכחת סטיית רכב הנתבעים אל רכב התובעת.

יוער, כי משעה שהנתבעים ויתרו בדיון על העדת שני העדים הנ"ל, יכולה הייתה התובעת (שאמור היה להיות לה ברור באותו שלב שעדות עד התובעת אינה מספיקה) לבקש להעיד אותם כעדים מטעמה, אך גם היא ויתרה למעשה על העדתם.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ט כסלו תש"פ, 27 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.