לפניי בקשת הנתבע מס' 2 בלבד לביטול פסק הדין, שניתן בהעדר הגנה ביום 19/8/18 נגדו ונגד הנתבעים מס' 1 ו-3, נסראוי סלמה, הנהגת, ונסראוי יוסף, המחזיק ומתיר הנהיגה.

כתב התביעה נמסר, לפי אישור המסירה, במג'ד אל כרום לאביו, מוחמד, שסירב לחתום.

המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה ואינו גר עם הוריו, אף לא בסמוך, וכי נודע לו על פסק הדין בסמוך להגשת הבקשה מקבלת מסמכים חלקיים.

לגוף התביעה טוען המבקש כי אינו הנהג או מתיר השימוש אלא סוחר רכב, שמכר אותו והנתבעים האחרים אף חתמו על קבלת אחריות עליו. בהינתן כי ידועה זהות הנהג ומתיר השימוש, טוען המבקש כי עומדת לו הגנה טובה. לבקשה צירף המבקש רק את ההזמנה לדין ואת נספח ב' לכתב התביעה, דו"ח תשלומים ותקבולים, אשר לטענתו מצא בפתח עסקו. בניגוד לטענתו לא צירף את הסכם המכר או את ההצהרה על נשיאת אחריות, שנזכרו בבקשתו.

המשיבה בתגובתה משלימה את החסר בבקשה, מאשרת כי ידעה כי המבקש סוחר רכב, שרשם אותו על שמו כ"תו סוחר", ומכר את הרכב לנתבעת מס' 1, ללא העברת הבעלות עד להשלמת התשלום. המשיבה פירטה תאריכים ומסמכים מחקירה, שערכה. עוד מאשרת המשיבה כי ביום 27/10/15 עברה הבעלות לנתבעת מס' 1.

המשיבה טוענת כי משמסר את הרכב לחזקת הנתבעים 1 ו-3 תוך עצימת עיניים להעדר קיום ביטוח חובה, זכאית המשיבה לחזור גם אליו בתביעה מכח התרשלותו ועצימת עיניים מצידו. לתשובה צורף פסק דין בת"א (שלום תל אביב יפו) 60931-10-13 קרנית נ' בלו ליס ואח', 18.3.2018. על פסק דין זה הוגש ערעור, התלוי ועומד בע"א (מחוזי תל אביב יפו) 21696-05-18.

המבקש לא השיב לתשובה, אף שניתנה לו הזדמנות לכך, ובא כחו צפה בהחלטתי מיום 22/11/18.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מחליטה לבטל את פסק הדין, ולאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה.

אני דוחה את בקשת ב"כ המשיבה לקיים דיון בחקירת המבקש אודות המסירה, אשר לא יהיה בה אלא הארכת הדיון.

פסק הדין מבוטל מחובת הצדק ולחלופין משיקול דעת בית המשפט מהנימוקים המשולבים הבאים:

א. הבקשה הוגשה בזריזות, ביום 25/10/18, כאשר פסק הדין נחתם ביום 19/8/18. לא ידוע מתי נמסר פסק הדין לנתבע;

ב. אישור המסירה אינו חתום, ולא נסתרה הטענה לפיה המבקש אינו מתגורר עם אביו, שסירב לחתום;

ג. המשיבה ידעה את העובדות, המקימות לנתבע הגנה סבירה, אך לא ציינה אותן בכתב התביעה, שהוגש שנה אחרי התשלום האחרון לנפגע. בעיקר לא ציינה כי בעלות הנתבע מס' 2 הינה בעלות של סוחר רכב, שמכר את הרכב לפני התאונה, לפי הצהרה, שהיתה בידיה. פסק הדין, אליו הפנתה המשיבה רק בתגובה, ללא שפירטה את העילה נגד המבקש בכתב התביעה, אינו חלוט ויש פסקי דין, הקובעים אחרת. ממילא על המשיבה להוכיח את אשמו של הנתבע (ע"א 7580/03 קרנית נ' צורדקר, 18.1.2007, פורסם בנבו).

ד. הנתבעים מס' 1 ו-3, הנהגת והמחזיק, לא התגוננו, אף לא ביקשו ביטול פסק הדין.

מכל האמור לעיל, פסק הדין מיום 19/8/18 מבוטל נגד הנתבע מס' 2 בלבד.

בנסיבות אין צו להוצאות.

הנתבע יגיש כתב הגנה בסדר דין מהיר עד ליום 21/2/19.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ט, 21 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.