לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע

1. המבקש (להלן: "המבקש") הגיש ביום 30.4.18 תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור") כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

עניינה של הבקשה הוא חטיף המיוצר על ידי המשיבה הנקרא "ביסלי במבה MIX" (להלן: "המוצר"). לטענת המבקש, הוא רכש את המוצר וגילה כי המשיבה לא ציינה על גבי המוצר את שם היצרן ואת מענו, וזאת בניגוד להוראות סעיף 17(א)(3) לחוק הגנת הצרכן (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

עילות התביעה להן טוען המבקש, הן: הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובת תום הלב, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, ופגיעה באוטונומיה.

2. בקשת האישור הועברה לתשובת המשיבה ונקבע בה דיון מקדמי ליום 27.3.19.

ביום 5.12.18, ובטרם הגישה המשיבה תשובה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשת הסתלקות זו (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות

3. בבקשת ההסתלקות הובאה עמדת המשיבה לפיה דין בקשת האישור להידחות.

לטענת המשיבה, אין בנמצא הטעיה ו/או הפרת חובה חקוקה, וכי היא עמדה בכל הוראות הדין. המשיבה טוענת כי צרכן סביר אשר קורא את הכיתוב המופיע על גבי אריזת המוצר מבין מיד כי מדובר במוצר אותו ייצרה המשיבה. בנוסף, על אריזת המוצר כתוב במפורש כי הוא "משווק ע"י: אסם תעשיות מזון בע"מ, רח' הרימון 2 א.ת חמ"ן (ת.ד 934 שוהם 6085001". בנסיבות אלה סבורה המשיבה כי קשה להלום צרכן סביר אשר אינו מקשר בין אריזת המוצר לבין המשיבה. מעבר לכך, טוענת המשיבה כי ממילא לא נגרם לצרכן כל נזק.

בהמשך ציינו הצדדים כי הגם שלשיטתה של המשיבה דין הבקשה להידחות, הרי המשיבה ניאותה לקבל את הצעת הייעול שהועלתה ע"י המבקש, כך שבתוך 10 חודשים ממועד מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות, תציין המשיבה על גבי אריזות המוצר שטרם יוצרו את שם היצרן ומענו.

בנוסף, ועל מנת להסיר כל ספק של נזק לציבור (אשר המשיבה סוברת כי לא נגרם מלכתחילה), תשיא המשיבה תרומה של מוצרי קבוצת אסם המיוצרים ו/או משווקים על ידה בסך של 40,000 ₪ (במונחי מחיר לצרכן), לעמותת לתת העוסקת בחלוקת מזון לנזקקים (להלן: "התרומה"). התרומה תועבר בתוך 3 חודשים ממתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות, ואישור מטעם עמותת לתת בדבר התרומה יוגש לבית המשפט בתוך 30 יום מביצוע התרומה. המשיבה הצהירה כי תרומה זו הינה בשל ההליך דנן ואינה חלק ממערך התרומות הרגיל שלה.

לאור האמור, המבקש ובא כוחו הגיעו למסקנה, שבאיזון בין הסיכונים והסיכויים שבניהול התובענה, אין טעם בהמשך ניהול ההליך כנגד המשיבה. המבקש סבור כי לאור הוספת שם היצרן על גבי אריזות המוצר, הושגו מטרות ההליך ומשכך הוגשה בקשת הסתלקות זו.

באשר לגמול ושכר טרחה, הסכימו הצדדים כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 8,000 ₪, בתוספת מע"מ (כנגד טופס דיווח על עסקת אקראי), וכן שכר טרחה לבא כוחו בסך 27,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת בשים לב לעבודת ההכנה שהשקיעו המבקש ובא כוחו טרם הגשת התובענה ולנוכח המו"מ שנוהל בין הצדדים אשר הוביל לשינוי בסימון אריזת המוצר, וכן לאור החיסכון במשאבי המערכת השיפוטית על מנת לחסוך את העלויות הצפויות מהמשך ניהול ההליך, לאור התועלת הציבורית שצמחה מהגשת התובענה, ובשים לב לעבודה שהושקעה בהכנת בקשת האישור והתובענה. הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום ממתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות.

המבקש והמשיבה מבקשים לקבל את בקשת ההסתלקות, להורות על דחיית התביעה האישית של המבקש כנגד המשיבה, ולאשר את תשלום הגמול למבקש ואת שכ"ט בא כוחו.

כמו כן, מציינים הצדדים כי לשיטתם אין מקום לפרסם מודעה בדבר הסתלקות או לפרסם מודעה בדבר מציאת תובע חלופי.

דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, נחה דעתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית

5. הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, והוא מורכב משני שלבים: בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות.

בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

אם כן, בבואו לדון בבקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות

6. כפי שצוין לעיל, בקשת האישור מתייחסת לאי סימון שם היצרן על גבי אריזת המוצר. במסגרת בקשת ההסתלקות התחייבה המשיבה כי בתוך 10 חודשים תציין על גבי אריזות המוצר שטרם יוצרו את שם היצרן ומענו.

בהינתן האמור, אכן מתייתר הצורך להמשך בירור התובענה כנגד המשיבה.

כמו כן, ועל מנת להסיר כל ספק של גרימת נזק הציבור, התחייבה המשיבה להעניק תרומה של מוצריה בסך 40,000 ₪ לעמותת לתת. המשיבה התחייבה כי מדובר בתרומה שאינה כחלק ממערך התרומות הרגיל שלה וכי היא ניתנת אך בשל תובענה זו.

בנסיבות העניין, הריני מאשרת את התרומה האמורה.

לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה

7. כאמור לעיל, החוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט.

בענייננו, מדובר בבקשת הסתלקות מתוגמלת, במסגרתה הוסכם כי המבקש יקבל מהמשיבה גמול בסך 8,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן ישולם לבא כוחו שכר טרחה בסך 27,000 ₪ בצירוף מע"מ.

שקלתי האם לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, אשר על פני הדברים מצויים ברף הגבוה הראוי בנסיבות העניין.

לאחר שבחנתי את המבוקש, ונתתי דעתי להלכות הנוהגות בנושא זה של הסתלקות מתוגמלת, ומצאתי לנכון להיעתר לבקשת הצדדים.

נוכח התחייבות המשיבה לתקן את אריזות המוצר ולהמשיך ולהקפיד לעמוד בהוראות הדין, נראה כי היה בתובענה ובבקשת האישור משום תועלת כלשהי לציבור.

חליף ופרסום

8. הדעה הרווחת בפסיקה קובעת, כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה לפני הגשת תשובת המשיבה לבקשת האישור, וממילא לפני דיון ההוכחות בבקשת האישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של הציבור.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקש אחר חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

9. הריני מאשרת את בקשת ההסתלקות, הכוללת את התחייבות המשיבה כאמור לעיל, כחלק בלתי נפרד מפסק הדין.

בקשת האישור והתובענה של המבקש כנגד המשיבה – נדחות.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 8,000 ₪, בצירוף מע"מ (כנגד טופס דיווח עסקת אקראי שימסור המבקש למשיבה), וכן תשלם לב"כ המבקש שכ"ט בסך של 27,000 ₪, בצירוף מע"מ.

הגמול למבקש וכן מחצית משכר טרחת ב"כ המבקש, ישולמו להם בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לב"כ המבקש לאחר שהמשיבה תמציא אישור בדבר שינוי אריזת המוצר וכן בדבר העברת התרומה כאמור לעיל.

ב"כ המבקש ימציאו העתק פסק הדין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

הדיון הקבוע ליום 27.3.19 – מבוטל.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.