1. הנתבע מתגורר בדירה השייכת למערך הדיור הציבורי ומנוהלת על ידי התובעת. מגוריו בדירה באו על רקע טענתו לזכותו להחזיק בה כדייר ממשיך, לאחר פטירת אמו אשר התגוררה בדירה זו.
2. הועדה המוסמכת לנושא דחתה את בקשת הנתבע להכיר בו כדייר ממשיך הזכאי לדיור ציבורי. משכך, נקטו שני הצדים בהליכים משפטיים: התובעת הגישה תביעה זו לפינוי וכן לסעד כספי בדמות דמי שכירות ראויים לנכס. הנתבע, מצדו, הגיש עתירה מנהלית להכרה בהיותו דייר ממשיך.
3. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירת הנתבע. לאור כך, הודיעו הצדדים כי מוסכם עליהם שיינתן פסק דין לפינוי הדירה, תוך שבית המשפט ייקבע את תקופת הארכה שניתנת לנתבע, אשר לא תפחת משלושה חודשים. כן הסכימה התובעת על מחיקת התביעה הכספית. הצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט.
4. הצדדים סיכמו טענותיהם. התובעת הדגישה כי הדיור הציבורי הוא משאב מוגבל אשר יש לחלקו על פי הדין. הנתבע הדגיש את נסיבותיו האישיות הקשות, לרבות מצבו הרפואי והכלכלי וביקש התחשבות והארכת מועד הפינוי לתקופה מרבית.
5. שקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בפסק הדין מושא העתירה המנהלית ובאתי לכלל מסקנה כי ראוי לאפשר לנתבע אורכה בת 8 חודשים להתארגנות ושקילת צעדיו.
6. לאור כך אני מורה כדלקמן:
7. אני מורה על פינוי הדירה המצויה ברחוב החלוץ 20/1 נהריה מכל אדם וחפץ. אני מעכב את הפינוי לתקופה בת 8 חודשים מיום מתן פסק הדין.
8. הסעד הכספי, כפי שנתבע בכתב התביעה, נמחק.
9. לאור מצבו הכלכלי של הנתבע ויתר הנסיבות, אין צו להוצאות. אדגיש כי ראוי לשבח את התנהגות התובעת ועמדתה ההגונה בהליך זה אשר ביטאה הבנה למצבו הקשה של הנתבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ט, 15 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.