1. לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 8,448 ₪, בגין נזקי רכוש של רכב מספר רישוי 9186513 (להלן: "רכב התובע"), שעניינה תאונה מיום 31.10.17 בה מעורבת משאית מספר רישוי 8109780 (להלן: "משאית הנתבעים").
2. ביום 3.10.18 , התקיים בפניי דיון בו נשמעו עדויות הנהגים שהיו מעורבים כנטען בתאונה: התובע והנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). כן נשמעה עדותו של מר יהודה טלר מטעם התובע.
3. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
4. לגרסת התובע התאונה מתרחשת כשרכבו בעצירה מוחלטת (בלם היד מורם), בנתיב ימני מבין שני נתיבי נסיעה בכביש דו מסלולי (נתיב נסיעה אחד לכל כיוון), כאשר לאורך הכביש, משני הצדדים מקומות חנייה המסומנים בסימון כחול לבן. כפי הנטען בעוד רכבו בעמידה מלאה יצאה משאית הנתבעים בנסיעה מאתר בנייה סמוך, ופגעה בחלקו האחורי השמאלי של רכבו העומד.
5. לגרסת הנתבע התאונה מתרחשת בעודו יוצא מאתר הבנייה ונוסע ישר, כאשר לפתע מגיע מולו רכב התובע הנוסע במהירות ופוגע במשאית, תוך כך שמנסה להיכנס בין המשאית לבין מונית שעמדה לימינו והורידה נוסעים.
6. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הפגיעות ,ועיינתי בכל אשר הובא לפניי, מצאתי לנכון לקבל את התביעה , וזאת מהנימוקים הבאים:
7. מצאתי את גרסתו של התובע לאופן קרות התאונה מסתברת יותר מגרסת הנתבע, וזאת לאור המפורט להלן:
8. גרסתו של התובע היתה קוהרנטית ועקבית. הן בהודעתו לחברת הביטוח (ת/2) והן בבית המשפט. התובע דבק בגרסתו לפיה התאונה אירעה בעת שעמד עם רכבו בעצירה מוחלטת בסמוך לאתר הבנייה (כ-50 מטר לערך), לאחר שפועל עם אפוד צהוב וכובע עצר את הכביש על מנת לאפשר למשאית אחת להיכנס לאתר ולמשאית נוספת, היא משאית הנתבעים, לצאת מן האתר. כפי טענת התובע, בעוד שמשאית הנתבעים יצאה מאתר הבנייה ורכבו בעצירה מלאה ובלם היד מורם, פגעה ברכבו משאית הנתבעים תוך כדי נסיעתה.
9. חיזוק לגרסתו של התובע לפיה התאונה אירעה בעת שרכבו של התובע בעצירה מוחלטת, ניתן למצוא בעדותו של העד מר יהודה טלר (להלן: "העד"). המדובר בעד ניטראלי אשר שהה במקום במועד התאונה. לדברי העד אינו מכיר את התובע ופגש בו לראשונה במועד התאונה. העד הוסיף כי שמע את שמו של התובע לראשונה במועד הדיון.

נסיבות התאונה תוארו על ידי העד בעדותו:

"אני הלכתי בצד ימין של הכביש, יש שם רכבים חונים בשני הצדדים, ויש כבישים דו סטרי אחד לכל כיוון. אני הלכתי ברגל וראיתי רכב עומד ומשאית שנכנסת בו כאשר הרכב לא זזה............אני ראיתי כי רכב עומד , משאית יוצאת מהכיוון של אתר הבנייה וזה פגע ברכב השני המשאית פגעה ברכב העומד. מאחורי הרכב העומד אני לא זוכר".

כשנשאל בהמשך העד מדוע המשאית פגעה ברכב התובע השיב:

"המשאית לא עשתה חשבון איפה היא נוסעת".

(ראה עמ' 4 לפרוטוקול).

1. הנתבע לעומת זאת, לא הציג גרסה ברורה באשר לאופן קרות התאונה ותיאור התאונה על ידו היה בלתי עקבי.

כך למשל, בסעיף 2.2 לכתב ההגנה פורטה גרסה לפיה: "המבוטח עמד עם רכבו, בנתיב הנגדי עמד רכב צד ג' שהוריד נוסעת, התובע הגיע מהנתיב הנגדי וביקש לעבור בין רכב צד ג' לרכב המבוטח ובכך גרם לתאונה". (הדגשה שלי ז.א.).

במסגרת טופס ההודעה שנמסרה מטעם הנתבע לחברת הביטוח תוארו נסיבות התאונה כדלקמן: "אני עמדתי בנתיב שלי בנתיב הנגדי עמדה מונית שהורידה נוסעת, הרכב הפוגע הגיע מהצד הנגדי וניסה להיכנס ביני ובין המונית ופגע בי". (הדגשה שלי ז.א.).

ואולם, במהלך עדותו הציג הנתבע גרסה לפיה, רכב התובע פגע במשאית הנתבעים תוך כדי שהנתבע בנסיעה קדימה עם המשאית.

לדבריו:

"הוא היה בנסיעה לא בעצירה. וגם אני הייתי בנסיעה, היה גם בצד שמאלי שלי, ימני שלי היה אוטו אפשר לראות שהוא חונה, והיו שם 3 מכוניות יש שם כחול לבן, לא יכולתי לברוח, כמה יכולתי להסתכל על המראות פתאום שמעתי דפיקה באוטו שלו". (עמ' 6 לפרוטו' שורות 3-5).

1. גרסתו של הנתבע באשר לנסיבות התאונה, לפיה זו אירעה עת נסע התובע במהירות, לוקה בחוסר סבירות, נוכח העובדה שהוא עצמו אישר בעדותו כי בעת שיצא מהאתר הבחין ברכבים עומדים ובפועל מטעם האתר מכוון את התאונה. בנוסף, ניכר היה כי הנתבע ביקש בעדותו להרחיק את מיקום התאונה ממיקומו של אתר הבנייה, אולם לא עלה בידו להסביר כיצד מתיישבת טענתו זו עם עדותו של התובע שידע לספר כי פועל מטעם אתר הבנייה עם כובע לבן ואפוד צהוב עצר את התנועה. זאת ועוד, במצב דברים זה כפי המתואר על ידי הנתבע, מצופה היה שהפגיעה ברכבו של התובע לא תהא דווקא רק בחלקו האחורי של רכבו אלא בחלקו הקדמי או לחלופין לכל אורכו בצדו השמאלי.

עוד אוסיף לציין כי הנתבע אישר כי לשמאלו עמדו מכוניות חונות בכחול לבן, עובדה המתיישבת עם עדותו של העד באשר לנסיבות התאונה.

1. גרסת התובע, הנתמכת כאמור בעדותו של העד, מתיישבת גם במוקד הנזק שנגרם לרכבו. מתמונות הרכבים שהוגשו לעיוני, המתארות את מנח הרכבים במועד התאונה, ניתן להיווכח כי רכב התובע נפגע בחלקו השמאלי האחורי מחלקה האחורי של המשאית (ולא מהחלק הקדמי הכולל את תא הנהג של המשאית). פגיעה זו ומנח הרכבים העולה מהתמונות, מתיישבים יותר עם הגרסה לפיה משאית הנתבעים פגעה ברכב התובע העומד בעודה בנסיעה, מאשר עם הגרסה לפיה התובע פגע במשאית בעודו נוסע במהירות.

1. הגם שהתובע אישר בעדותו כי בעת העצירה של רכבו , תוך כך שהינו ממתין לחידוש התנועה של הרכבים, הסתכל בטלפון הנייד, הרי שלא מצאתי לייחס לעובדה זו משקל לצורך הכרעה בשאלת נסיבות התאונה והאחראי לה. התובע העיד כי הרים את בלם היד של הרכב מאחר והתרשם כי יקח זמן עד שתחודש תנועת הרכבים והסתכל בטלפון הנייד. בעדותו העיד התובע כי התאונה אירעה כשלוש עד ארבע דקות לאחר שעצר את הרכב ונטל לידיו את הטלפון הנייד. לפיכך, ולאחר שמצאתי לקבל גרסתו של התובע כי התאונה אירעה בנסיבות כפי שנטענו על ידו, לא מצאתי כאמור לייחס משקל לעובדה זו.
2. זאת ועוד, אף לא מצאתי לייחס משקל לעובדה לפיה עובר לתאונה הוריד רכב מסוג מונית נוסעים לימינו של התובע, מאחר וטענתו של התובע כי בעת שחלף על פני המונית טרם עצרו את התנועה ומשאית הנתבעים טרם הגיעה למקום - לא נסתרה. (ראה עמ' 2 לפרוטו' שורות 21-30).
3. לאור כל המפורט לעיל אני מקבלת את גרסת התובע לפי משאית הנתבעים היא שפגעה ברכבו העומד בצדו השמאלי האחורי עת שסטתה מנתיב נסיעתה. משקיבלתי את גרסת התובע לאופן קרות התאונה , מצאתי כי יש לראות בנתבעים כמי שאחראים לנזקי רכב התובע כפי שנתבעו בכתב התביעה.

1. סיכומו של דבר – מצאתי את הנתבעים אחראים לנזקי התובע בעקבות תאונת הדרכים מיום 31.10.17. משאין מחלוקת על שיעור הנזק , מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 8,448 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, הוצאות המסירה ת/1, שכר העדים כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בסך 1,800 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' חשוון תשע"ט, 12 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.