החלטה

1. בפניי שני עררים המתייחסים להחלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר), מיום טו באייר תשע"ח (30.4.18) , בתיק מ"ת 50851-02-18.
2. בהחלטה הנ"ל, העוסקת במעצר עד לתום ההליכים כנגד העורר, שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עסקאות רבות של סחר בסמים, נקבע, כי יש ראיות לכאורה ועילת מעצר, בהן הודה הסניגור; והדיון - נסוב על חלופה טיפולית.
3. לפני ביהמ"ש קמא היו שתי חלופות: האחת, קהילת "מכורים לחיים"; והשנייה, קהילת "הדרך". ביהמ"ש קמא העדיף את קהילת "הדרך", והורה כי המשיב יילקח על ידי שב"ס לאותה קהילה, ביום 23.5.18 , וישהה שם תחת צו פיקוח מעצרים, שתוקפו לחצי שנה. כמו כן, נקבע באותה החלטה ,כי אם לא יהיה בקהילה באופן מסודר, יהיה במעצר בית, הכל לפי התנאים המפורטים בהחלטה.
4. הערר הראשון הוגש על ידי העורר (עמ"ת 11446-05-18), ובו עותר ב"כ העורר, עו"ד מיכאל עירוני, כי יישלח לקהילה טיפולית "מכורים לחיים", קהילה אותה הוא מכיר, וכי יש לה עדיפות, מבחינתו, שכן ניתן להתחיל את הטיפול כבר היום, לעומת קהילת "הדרך" שאליה ניתן להגיע רק בעוד כשבועיים, ביום 25.5.18.
5. הערר השני, שהוגש אתמול, הוגש על ידי המדינה. נציג המדינה עו"ד דניאל ליכט טוען, כי אין מקום לחלופת מעצר, בכלל , שכן מדובר באדם שיש לו מסוכנות גבוהה , וכי הוא מסכן את הציבור. לדברי ב"כ המדינה, העורר לא מכור לסמים אלא מכור לכסף, ואין כל סיכוי לגמילה.
6. בדיון היום, התייצב בפניי מנהל עמותת "מכורים לחיים", מר צור רפאל. הוא עשה עליי רושם חיובי ביותר. ב"כ המדינה בחר שלא לחקור אותו.
7. ביהמ"ש קמא התייחס גם לנושא העדר רישיון קבוע של "מכורים לחיים" על ידי משרד הרווחה. הוסבר לי על ידי מר צור רפאל כי העניין בהליכי טיפול. בכל מקרה, הוא מחזיק , במסגרת העמותה, 24 מטופלים, וחלקם נשלחו על ידי בתי משפט שונים.
8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה – שבה אני מחזיק כהשקפה מזה שנים רבות – כי יש להעדיף כל אופציה של גמילה , על פני מאסר. "מאסר לא בורח". אם הגמילה תיכשל, כי אז, יוחזר האיש למעצר בפועל. אם הגמילה תצליח, יהווה הדבר שיקול במסגרת הליכי שיקום, על פי התיקון לחוק העונשין, שקבע את הכללים של "הבניית שיקול דעת שיפוטי בענישה" (ראה במיוחד סעיף 40ד לחוק הנ"ל).
9. לפיכך, גם אם צודק ב"כ המדינה, כי מדובר באדם שלא רק צרך סמים אלא גם מכר סמים, עדיין אופציית הגמילה ניצבת בראש, ויש להעדיפה על פני מעצר עד לתום ההליכים.
10. לפיכך, ערר המדינה נדחה.
11. אשר לערר העורר – מקובלנו כי "אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יט, עמ' א). לעניין זה, אפשר לומר, בדרך אנלוגיה, כי אם יש כמה מוסדות גמילה, ואדם מצא מקום המתאים לאופיו, ומנהל מוסד הגמילה מוכן לקבלו, ואף מוכן להיות לו ערב אישית, יש להעדיף מוסד זה, שהוא "מכורים לחיים", על פני "הדרך".
12. נימוק נוסף שאין לזלזל בו הוא – המיידיות. בעוד שהמקום בקהילת "הדרך" מתפנה ביום 23.5.18, הודיעני מר צור רפאל, מנהל עמותת "מכורים לחיים", כי הוא מוכן לקבל את העורר היום. שיקול זה הוא שיקול נוסף, המצדיק את קבלת הערר.
13. סוף דבר, ערר העורר מתקבל במובן זה שכל ההוראות שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש קמא עומדות בעינן, פרט לסעיף א רישא, אשר יוחלף במילים הבאות: "המשיב יילקח על ידי שב"ס לקהילת "מכורים לחיים" היום, 8,5,18, עד השעה 16:00; ואם לא ניתן הדבר, באופן טכני, הוא יילקח על ידי שב"ס לקהילה האמורה עד מחר בשעה 11:00".

ניתנה והודעה היום כ"ג אייר תשע"ח, 08/05/2018 במעמד הנוכחים.

עו"ד דניאל ליכט: אבקש עיכוב ביצוע.

עו"ד מיכאל עירוני: אין דבר כזה , שכן מדובר בצורך בבקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.

החלטה

1. אינני קובע מסמרות לעניין הזכות או היעדר הזכות להגיש בר"ע.
2. הפרקליטות תבדוק ענין זה.
3. בכל מקרה, ניתן בזה עיכוב ביצוע ל-48 שעות, כאשר ב"כ המדינה אם יגיע למסקנה כי אין מקום להגשת בר"ע, יודיע זאת בכתב לביהמ"ש בהקדם האפשרי.
4. במסגרת שיקוליי לעניין עיכוב הביצוע, אציין כי העורר כבר נמצא במעצר, וכי ההבדל אם יתחיל את השיקום היום, מחר או בעוד 48 שעות, אינו עומד מול עקרון כיבוד הערכאות, דהיינו: יש לאפשר לביהמ"ש העליון לדון בערר או בבקשת רשות הערר, אם תוגש, ללא לחץ של הערכאה שמתחתיה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אייר תשע"ח, 08/05/2018 במעמד הנוכחים.