בפני

כב' השופט גיל קרזבום, סגן נשיא

מבקש

סלימאן חרמן
באמצעות ב"כ עו"ד אילון אורון

נגד

משיבה

מדינת ישראל
באמצעות משטרת ישראל

החלטה

בבקשה לעיין בחומר חקירה

1. בש"פ 1194/17 - מדינת ישראל נ' אורן מלאכיעלפניי עתירת המבקש לעיין בחומר החקירה, זאת במסגרת בקשתו לביטול פסילה מנהלית בה הוא נתון למשך 90 ימים בגין חשד לביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.
2. לטענת המבקש חומר החקירה נחוץ לו על מנת לטעון בבקשתו לביטול הפסילה המנהלית, והחקירה לא תפגע אם יעיין בחומר החקירה.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם, שהתיק עדיין מצוי בחקירה וטרם הועבר לעיון הפרקליטות.
4. מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 15.3.18 בשעה 18:40 בכביש 4. המבקש נהג ברכבו הפרטי מכיוון דרום לצפון ופגע בחלקו האחורי של רכב ב' שנסע לפניו. כתוצאה מאותה פגיעה רכב ב' סטה שמאלה לנתיב הנגדי ופגע ברכב ג' שהגיע מהכיוון הנגדי. כתוצאה מהתאונה מצא את מותו נהג רכב ג' מר ישראל כהן ז"ל ונהג רכב ב' נפצע קשה. המבקש חשוד בגרימת מותו של המנוח וגרימת חבלה של ממש לנהג רכב ב'.
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, אני סבור שיש לדחות את עתירת המבקש לעיון בחומר החקירה.
6. בהקשר זה אפנה לבש"פ 1194/17 מ. ישראל נ' אורן מלאכי שם קיבל בית המשפט העליון את עתירת המדינה וביטל החלטה המאפשרת עיון בחומר חקירה טרם הגשת כתב אישום במסגרת הליך דומה לזה שבפנינו, מהנימוקים הבאים:

"הטעם האחד, הוא הוראת סעיף 74(א)(1) לחסד"פ הקובע:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע,...לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה ...ולהעתיקו...".

צא ולמד, כי לאחר הגשת כתב אישום, מוטלת חובה על התביעה לאפשר עיון בחומרי החקירה. ודוק, מוטלת חובה כזו רק לאחר כתב אישום. קודם לכך, רשאית התביעה - אך לא חייבת - למסור חומר. ברם, כעניין שבנוהג, התביעה אינה פועלת כך כדי לשמור על טוהר החקירה. נגזרת נוספת מההחלטה בעניין צישינסקי היא כי החלטת התביעה למסור את החומר, על-פי אמת המידה שנקבעה, תהא נתונה לביקורת שיפוטית. הנני סבור כי מדיניות לפיה יתנהלו הליכים בשאלה האם התביעה ערכה בדיקה נכונה בהחלטתה שלא למסור חומר במקרה קונקרטי, או שלא למסור חומר באופן חלקי - איננה מדיניות רצויה. והעיקר, אף אין הוראה בדין לפיה על בית המשפט לבחון שיקול כזה.

הטעם השני, וכאמור הטעמים קשורים, הוא כי אף בהחלטה להורות על מעצרו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום - לא נהוג למסור חומר, ואף אין חובה לתביעה לערוך בדיקה כפי שהוצע בעניין צישינסקי. הדברים הינם בגדר קל וחומר. ברי כי הפגיעה בחירותו של חשוד באמצעות מעצרו עוצמתית יותר מהפגיעה בשלילת רישיונו. ובכל זאת, כאמור, התביעה אינה חייבת למסור את החומר בהליך המעצר טרם הגשת כתב אישום.

שילובם של שני הטעמים, מעורר ספק ביחס לטענה כי על הדין להיות שונה עת עסקינן בפסילה מנהלית. לאמור, לא מצאתי מקור בדין באשר לקביעה בעניין צישינסקי, ומהדין אף עולה ההפך, דהיינו, אין חובה לאפשר עיון...

תכליות החקירה האמורות גוברות בשלב שטרם הגשת כתב האישום. כשם שהאיזון אחרי הגשת כתב האישום מחייב חשיפת כל החומר, כך טרם הגשתו אין לאפשר עיון בחומר... יודגש כי שאִיפה לקבוע איזון באופן אחר עשויה להחטיא את המטרה - או ליתר דיוק לפגוע בחקירה."

(ההדגשות שלי ג.ק).

1. לטענת המבקש, החלטת בית המשפט העליון בעניין מלאכי נגועה בחוסר סמכות, ובהתאם יש להתעלם ממנה לצורך הדיון בבקשה זו. בכל הכבוד הראוי, מותב זה אינו יכול להכריע בטענתו זו של המבקש, וקביעת בית המשפט העליון בעניין מלאכי שרירה וקיימת. כך או כך, הנימוקים להחלטת בית המשפט בעניין מלאכי יפים גם בעניינו של המבקש.
2. אמנם, החקירה בעניינו של המבקש מצויה בישורת האחרונה, אך טרם הסתיימה, והתיק טרם הועבר לפרקליטות ותיתכנה פעולות חקירה נוספות.
3. גילוי חומר החקירה למבקש בשלב זה עלול להביא לפגיעה בחקירה ובאינטרס הציבורי, שעניינו מיצוי החקירה והגעה לחקר האמת.
4. אציין, כי לטעמי קיימים מקרים חריגים בהם יש שהכף תיטה לגילוי חומר החקירה טרם הגשת כתב האישום. כך לדוגמא, כאשר המבקש נתון בפסילה ארוכה מעבר לתקופת הפסילה המנהלית, ולא מבוצעות כל פעולות חקירה, וזאת ללא כל סיבה נראית לעין. במילים אחרות, כאשר היחידה החוקרת "גוררת רגליים" וחופש התנועה של המבקש ממשיך להיפגע.

אין זה המקרה שבנדון. תקופת הפסילה המנהלית טרם חלפה, והיחידה החוקרת פועלת כנדרש, והתיק צפוי לעבור בימים הקרובים לעיון הפרקליטות.

1. סוף דבר - אינני נעתר לעתירת המבקש לעיין בחומר החקירה.
2. להודיע לצדדים.