הערעור דנן הוגש ביום 7.5.18.

ביום 9.5.18 ניתנה החלטה המורה למערער להפקיד עירבון בסך 20,000 ₪ עד ליום 25.6.18. עוד נקבע בהחלטה כי כל בקשה בעניין העירבון האמור, לרבות פטור, הפחתה או הגדלת סכום העירבון, יש להגיש לבית המשפט, בצירוף תצהיר כדין ומסמכים לאימות העובדות הנטענות בבקשה, בתוך 20 יום וכי בקשות שתוגשנה מאוחר יותר, תידחנה מחמת איחור בהגשתן.

ביום 14.6.18 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מאגרה עד ליום 20.7.18 ובקשתו התקבלה.

ביום 22.7.18 הגיש המערער בקשה נוספת להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מאגרה וזאת עד ליום 29.7.18. גם בקשתו זו נתקבלה.

רק ביום 26.8.18 הוגשה בקשה לפטור מהפקדת עירבון. המשיב נדרש להשיב לבקשה. הוא ביקש ארכות חוזרות ונישנות להגשת תגובתו. בסופו של יום הוגשה תגובה ביום 21.10.18. תשובה לתגובה הוגשה ביום 25.10.18.

ביום 29.10.18 ניתנה החלטה המורה על הפחתת העירבון ל 10,000 ₪ אותם נדרש המערער להפקיד לאלתר וזאת נוכח מועד הדיון שהיה קבוע בתיק. בהחלטה צויין כי בהיעדר הפקדה יידחה הערעור ללא כל התראה נוספת.

ביום 29.10.18 הגיש המערער בקשת לארכה בת 14 ימים להפקדת העירבון וכן לדחיית הדיון שהיה קבוע בתיק. בקשתו נתקבלה תוך הבהרה כי עניין זה יילקח בחשבון בעת פסיקת הוצאות ההליך.

ביום 16.11.18 הגיש המערער בקשה נוספת להארכת מועד להפקדת העירבון וכן לחלוקתו לתשלומים. הבקשה נדחתה בהיעדר תצהיר ותגובת הצד שכנגד.

ביום 18.11.18 הוגשה בקשה מטעם המשיב למחיקת הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות וזאת נוכח התנהלותו המתוארת לעיל.

למערער ניתנו ארכות והתראות למכביר. הוא הפר בשיטתיות את החלטות בית המשפט, הגיש את בקשותיו באיחור ניכר, גרם לבזבוז זמן שיפוטי יקר ובכלל זה לדחיית דיון ברגע האחרון ובסופו של יום לא הפקיד את העירבון המופחת בו הוא חוייב.

ההתחשבות שבית המשפט גילה כלפי המערער נוצלה לרעה תוך זלזול מופגן בבית המשפט ובהחלטותיו. מכל מקום, שעה שהעירבון לא הופקד דין הערעור להידחות.

אשר על כן הערעור נדחה בזה.

המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪. סכום מתון זה נקבע בהתחשב גם בארכות שניתנו למשיב.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.