לפני תביעת לשון הרע.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובע הינו עיתונאי ושדר קול ישראל ברשות השידור (היום תאגיד השידור הציבורי), במשך שנים רבות.

התובע הינו גם חבר וועד מנהל בעמותת כוכבי המדבר, ועומד בראש מספר וועדות משנה בעמותה.
עמותת כוכבי המדבר הינה עמותה הפועלת כדי לטפח מנהיגות צעירה ואיכותית בחברה הבדואית (להלן: "העמותה" או "עמותת כוכבי המדבר").

1. הנתבע הינו צעיר, תושב שבט ליד רהט. בעת הפרסום נשוא התביעה היה הנתבע בן 19. הנתבע כיום עובד במתנ"ס, כמנהל מועדון לילדים.
2. הנתבע היה בעבר חניך של עמותת כוכבי המדבר. הנתבע לא השלים עד תומו את המסלול של תוכנית העמותה.
3. בין התובע ובין הנתבע אין היכרות קודמת ספציפית ולא נפגשו באופן אישי בעבר.
   בעדותו ציין התובע רק שכאשר היה חבר ועד מנהל ביקר בשטח חניכים של כוכבי המדבר, והנתבע היה אחד החניכים (פרו' עמ' 10 שורות 4- 6). הנתבע מצדו מכחיש שאי פעם טרם הפרסום נשוא התביעה פגש את התובע (פרו' עמ' 24 שורות 4 – 5).
4. ביום 03.02.18 העלה התובע שידור לייב בערוץ הפייסבוק שלו, ובו התקיים שיח אודות פעילות עמותת כוכבי המדבר. התובע שידר בקולו, ואנשים שאלו את התובע שאלות תוך כדי שידור, באמצעות רישום תגובות בפייסבוק, והתובע ענה לשאלות תוך כדי השידור. השידור נמשך 01:43 דקות (פרו' עמ' 10 שורות 8 – 12) (להלן: "השידור" או "השידור של התובע" או "השידור החי" או "השידור בלייב").
   שידור זה נעשה בין היתר, כך לפי עדות התובע, כדי להגיב לדברים שפורסמו באותם ימים אודות העמותה ולשפוך אור על פועלה.

בשידור השתתפו כ – 2,800 אנשים. לשידור ניתנו 239 תגובות. כמו כן 17 אנשים שיתפו את השידור (ראה מוצגים ת/1 ו- ת/2).

1. ביום 04.02.18 פרסם הנתבע פוסט בפייסבוק שלו כדלקמן:

מסר אל הכתב עיתונאי

העיתונאי הפך למשוחד – מקבל/דורש שוחד

שעת שידור ₪ 1500

הגנה על הפרויקט ₪ 1,000

סה"כ ₪ 2500

אמש שמענו שישנו כתב עיתונאי אשר הגיב לכל מי שרצה לדעת האמת סביב מה שקשור לכוכבי המדבר. מצטער לדון בנושאים כאלה אשר פוגעים בעיתונות בכל צורה שהיא.

אבל כאשר העיתונאי פוגע בהיותו עיתונאי והופך למקבל שוחד כדי לעמוד בצד הכסף שהוא ממתין לו. הופתעתי מתגובת העיתונאי אשר מגן על פרוייקט כוכבי המדבר ע"מ להסתיר את האמת ולדבר בשקיפות.
לא יודע אם הוא עורך דין או עיתונאי וכדי לתקוף אנשים בדרך זו. מה אשמים האנשים שצריכים לדעת את האמת

• [ ] זכות יא עיתונאי

ולבסוף האם מותר לכך להגיב ולהגן רק בגלל היותר כתב עיתונאי, ובאותו הזמן את שייך להם ושמך רשום

• [ ] וועד מנהל
• [ ] וועדת משמעת
• [ ] וועד החלטה בתנאי קבלה

למה להתמם יא כתב

אתה צריך להציג עצמך

לפני שאתה מגן

כדי להכיר את האמת.

# מה__ תגובת ___ התקשורת לכך – מצורף תגובות.
העתק הפרסום בשפה הערבית ותרגום שלו בשפה העברית צורף לכתב התביעה.

לפרסום צורפו שתי תמונות (ראה דיון להלן בעניין התמונות).

להלן: "הפוסט" או "הפרסום".

1. ביום 07.02.18 פנה התובע אל הנתבע באמצעות בא כוחו וביקש ממנו להסיר את הפרסום, לפרסם התנצלות ולשלם לו פיצוי (המכתב צורף לכתב התביעה).
2. במהלך ניהול ההליך הגיש התובע תכתובת של קבוצת ווטסאפ, של הוועד המנהל של כוכבי המדבר (כותרת הקבוצה "וועד מנהל חדש 2017"), מתאריך 08.02.18 בה נרשם כדלקמן: "...- נוואף (התובע – הח"מ), ערך שידור חי בדף שלו, שידור מוצלח לכל הדעות שבו הוא הצליח לשים את כל התוקפים בפינה כולל מחולל הסערה, מבלי לרדת לפסים אישיים. – השידור הצביע בבירור על תמיכה כמעט בלתי מסוייגת מצד הקהילה, למעט דמויות שחוזרות על עצמם, שהן בשולי החברה.
   -X (השם הושחר בפרסום על ידי התובע, אולם אין חולק שאין הכוונה לנתבע – הח"מ), לא הצליח לבסס את טענותיו נגד הארגון, לכן ירד לפסים אישיים, בעיקר נגד מתן, ואף חסם בדף שלו את רוב החניכים אשר העמידו אותו במקומו...

- נוואף הואשם בכתובים, ע"י אחד משליחיו של X (קרוב משפחתו – חניך לשעבר), בדף הפייסבוק שלו, שהוא מקבל שוחד כספי מהארגון – ואף נקב בסכומים ובמספרים - ! מכתב התראה נמסר לאיש מעורך דין, לאחר פנייתו של נוואף, לקראת הגשת תביעה כספית נגדו..." (הדגשה שלי – הח"מ).

1. ביום 13.02.18 שלח הנתבע מכתב תגובה, באמצעות בא כוחו, ובו דחה בתוקף את טענות התובע. במכתב צוין כי הנתבע מעולם לא הזכיר או התייחס לתובע הן במישרין והן בעקיפין בדף הפייסבוק. עוד נרשם כי נושא כוכבי המדבר עלה לדיון ציבורי רחב, כאשר מאות אנשים כתבו והביעו את דעתם באופן חופשי בנושא זה (מכתב התגובה צורף לכתב התביעה).
2. מאוחר יותר פרסום הנתבע פוסט נוסף, אליו צירף צילום של הפוסט הראשון. הפוסט הוצג לבית המשפט בדיון, אולם ב"כ הנתבע התנגד להגשתו וב"כ התובע מצדו לא עמד על הגשתו. כמו כן בכתב התביעה לא מצוין פוסט נוסף זה.
   ב"כ הנתבע הודה כי פוסט זה עדיין נמצא בפייסבוק (פרו' עמ' 28 שורות 10 -11). הנתבע העיד כי בפוסט השני כתב כי לא התכוון לאף אחד בפוסט הראשון (הפוסט נשוא התביעה).
3. ביום 07.05.18 הוגשה תביעה זו בעילה של לשון הרע, לפיצוי התובע בסך של 100,000 ₪.

טענות הצדדים בתמצית

1. התובע טוען כי לאור נוסח הפרסום, סמיכות הפרסום לשידור של התובע, התמונה שצורפה לפרסום מעמוד הפייסבוק של התובע, הכולל תגובות מהמשתתפים בשידור שערך התובע, ברור מאליו כי הדברים כוונו לתובע, וכך גם הבינו אותם אחרים.
   הפרסום מהווה לשון הרע וחציה של קווים אדומים. התובע הוא דמות ציבורית. התובע בעל מוניטין הן במגזר הבדואי, הן בקרב ערביי ואזרחי ישראל והן מחוץ לגבולות המדינה.
2. הפרסום בפוסט מהווה לשון הרע קיצונית בחומרתה. הפרסום גרם לתובע עוגמת נפש רבה מאז פרסומו ועד היום. התובע הוא איש ציבור, איש תקשורת, ששמו הטוב ואמינותו הם קריטיים עבורו. בסעיף 3 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), נרשם כי אין נפקא מינה אם לשון הרע הובאה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעת מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.
3. טרם הגשת התביעה פנה התובע אל הנתבע במכתב דרישה אולם הנתבע דחה אותו בחוסר תום לב. התובע גם ניסה לפנות לנתבע דרך מכובדים אולם הנתבע דחה גם פנייה זו.
4. במקום להתנצל, בחר הנתבע בדרך של התחכמות ובנתיב חסר תום לב.
   מאחר והנתבע בחר בנתיב של התחמקות והתחכמות הוא ויתר על ההגנה של "אמת דיברתי" ועל "הגנת תום הלב".
5. עדות הנתבע אינה יכולה לעמוד. הנתבע נתן תשובות שאינן עולות עם ההיגיון וגרסתו התבררה כגרסת בדים. מעשיו נעשו בתחכום מתוך כוונה לפגוע בתובע. לא דובר בפרסום ספונטאני שבוצע בתום לב. הפוסט פורסם במזיד ובכוונה לפגוע ועל כן יש לפסוק לתובע כפל פיצוי. הנתבע סירב להתנצל ויש לקחת זאת בחשבון בקביעת גובה הפיצוי.
6. הפוסט הוסר רק בסמוך מאוד לדיון ההוכחות. הנתבע נתן תשובות מתחמקות ולא אמינות בנוגע למועד הסרת הפוסט. לא זו אף זו, הנתבע לא מחק את הפוסט השני ומכאן ניתן ללמוד על חוסר תום ליבו ועל כוונותיו.
7. דין התביעה להתקבל. יש לצוות על הנתבע לפרסם התנצלות בדף הפייסבוק שלו בנוסח המפורסם בתביעה או בנוסח שיקבע בית המשפט. כן יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין וכן לחייבו לשלם שכ"ט ב"כ התובע והוצאות משפט. יש לחייב את הנתבע בהוצאות הולמות אשר ישקפו את שאט הנפש מהתנהגות הנתבע בכלל, ומאופן ניהול המשפט והדיון בפרט.
8. הנתבע טוען כי כלל לא הזכיר את שם התובע בפרסום שלו ואין אף אדם שיכול לשייך בין הפרסום לבין התובע.

לתובע ולנתבע אין חברים משותפים.

התובע לא הוכיח כי התגובות לפוסט שייכו את הפרסום לתובע.

1. הפרסום מדבר על עיתונאי ולא על שדרן. התובע כלל אינו עובד בעיתון. התובע מנסה להטעות את בית המשפט וטוען כי עיתונאי יכול לעבוד בעיתון ובכל דבר. התובע אינו מומחה לשפה הערבית. התובע מנצל את העובדה שבית המשפט אינו יודע את השפה הערבית, ומנסה לטעון ששדרן ועיתונאי בשפה הערבית זו אותה מילה, וזה כלל אינו נכון.
2. התובע אישר כי אינו חלק מוועד החלטה בתנאי קבלה ומכאן כי הפרסום לא מתייחס אליו.
3. התובע לא הביא לעדות ולא הצביע על אדם אחד שראה את הפוסט וידע שמדובר בתובע.
4. התובע לא הביא לעדות את בנו שאוזכר בעדותו כמי שהפנה את תשומת ליבו לפרסום. התובע גם לא הזמין את ד"ר מחמד אלנבארי נשיא הארגון ויו"ר הועד שכתב בווטסאפ של הארגון אודות הפוסט.
5. התובע סיפר ששלח את ראש עיריית רהט שידבר עם נציג שבט אלהוזייל בשם פיסל, סגן ראש העיר. התובע אולם לא זימן את הנ"ל כעדים ולא הוכיח טענותיו בעניין זה. התובע טען כי נפגש עם שני אנשים שהיו מעוניינים לסיים את הפרשיה, וגם טען שאותם אנשים ישבו עם הנתבע. הנתבע כלל לא מודע לכך ולא מכיר את אותם האנשים. התובע לא הוכיח טענותיו ולא זימן את אותם אנשים להעיד.
6. התובע הגיש צילום מדף הפייסבוק של הנתבע שכלל לא צולם על ידי התובע. התובע גם לא הביא לעדות את הידידה שצילמה לטענתו את הפוסט.
7. הנתבע לא הכיר את התובע לפני הגשת תביעה זו, ואין לו אינטרס לנסות לפגוע בתובע. הנתבע לא ראה את השידור שעשה התובע ואינו יודע על מה דיבר השידור, וכאמור אינו מכיר את התובע, כיצד אם כן התכוון לפגוע בתובע אותו הוא כלל אינו מכיר?
8. כך או כך, מיד עם קבלת הפניה של התובע, ומבלי להודות בנטען, מחק הנתבע את הפרסום. התובע טען בעדותו כי התכוון להשלים עם הפרסום, אם הנתבע ימחק את הפוסט. על אף האמור, הוגשה תביעה זו, הגם שהנתבע מחק את הפוסט.
   התובע מבקש להתעשר על חשבון הנתבע.
9. התובע לא הוכיח את התביעה ודין התביעה להידחות, יש לחייב את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הנתבע.

ניהול תיק זה

1. לכתב התביעה צורף הפוסט נשוא התביעה שכתוב בשפה הערבית. כמו כן צורף תרגום לעברית בכתב יד.
2. בקדם המשפט שהתקיים ביום 03.03.19 טען ב"כ הנתבע כי דרוש תרגום מקצועי לפוסט. כך למשל טען כי המילה "אמש" איננה מתייחסת רק לאתמול, אלא היא יכולה להתייחס לשלשום, ללפני שבוע או לפני חודש. ב"כ הנתבע ביקש להגיש תרגום של הפוסט מטעם הנתבע, ולפיכך בסיום הדיון נקצב לו מועד לצורך כך.
   על אף האמור הנתבע לא הגיש תרגום מטעמו במועד שנקצב לו, וגם לא הגיש תרגום מטעמו במועד מאוחר יותר.

להשלמת התמונה אציין כי בקדם המשפט הנוסף שהתקיים ביום 27.10.19 הודיע ב"כ הנתבע כי אין לנתבע התנגדות לתרגום שצורף לכתב התביעה.

1. בסיום קדם משפט הראשון (מיום 03.03.19), גם הוריתי לשני הצדדים להגיש תגובות לפוסט התומכות בגרסתם. כן הוריתי לתובע לבחון האם בזמן אמת קיבל הודעות בפייסבוק/בווטסאפ לגבי הפרסום, שיש בהן להעיד כי אנשים אחרים הבינו שהפרסום התייחס אליו (פרו' עמ' 4).
2. לאחר הדיון הגיש התובע התכתבות ווטסאפ שהתקיימה בוועד המנהל של עמותת כוכבי המדבר שלטענתו תומכת בכך שעוד אנשים הבינו שהפרסום התייחס אליו (ראה ציטוט תכתובת הווסטאפ בסעיף 8 לעיל).

הנתבע לא הגיש מסמכים כלשהם לאחר הדיון

1. בקדם המשפט שהתקיים ביום 27.10.19 נקבע התיק להוכחות כאשר הוריתי כי עדויות הצדדים ישמעו בעל פה. התובע ציין כי יעיד בעצמו וככל הנראה יעיד עוד שני עדים או עד נוסף אחד. הנתבע ציין כי יעיד בעצמו ויעיד גם עד נוסף שהפוסט נכתב בנוכחותו ויוכל להעיד על מה חשב הנתבע ועל מה דובר במעמד כתיבת הפוסט.
2. במהלך אותו דיון ציין ב"כ הנתבע שיש לנתבע תגובות לפוסט והוא יגיש אותם לבית המשפט (פרו' עמ' 8 שורה 13), אולם לאחר הדיון לא הוגש דבר מטעם הנתבע.
3. בדיון ההוכחות העידו בסופו של דבר רק התובע והנתבע.
4. במהלך דיון ההוכחות הוגשו על ידי התובע שני צילומי מסך של השידור בלייב שעשה התובע, אשר צולמו על ידו (ראה פרו' עמ' 12 למעלה שם העיד שהצילומים בוצעו על ידו). הצילומים סומנו ת/1, ת/2 (הנתבע התנגד להגשתם אולם התנגדותו נדחתה, ראו ההחלטה ונימוקיה בעמ' 11 לפרוטוקול).

כמו כן הוגש הפרסום נשוא התביעה, נספח א' לכתב התביעה, בעותק ברור יותר, וסומן מש/3 (הנתבע התנגד להגשת עותק ברור יותר מהפרסום אולם התנגדותו נדחתה, ראו ההחלטה בפרו' עמ' 13 למטה, עמ' 14 למעלה).

1. לאחר הדיון הוגשו סיכומי הצדדים והם מונחים לפני.

דיון והכרעה

1. בע"א 751/10 פלוני נ' דיין אורבך (פורסם במאגרים משפטיים), עמד כבוד השופט עמית על אופן ניתוח עוולת לשון הרע בהתאם לתרשים זרימה אשר נחלק לארבעה שלבים: "'בשלב הראשון נבחנת השאלה אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי אחת מארבע החלופות בהגדרה על פי סעיף 1 לחוק, והאם מתקיים יסוד הפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות (פרסומים מותרים) הקבועות בסעיף 13 לחוק. אם נכנס הפרסום לד' אמות אחת החסינויות - דין התביעה להידחות. אם לא כן, אנו עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הפרסום מוגן על פי אמת המידה הקבועה בסעיף 14 לחוק על שתי רגליה - אמת בפרסום וענין ציבורי. אם הפרסום אינו נהנה מהגנה זו, יש להמשיך ולבחון אם הפרסום מוגן בתום ליבו של המפרסם, בגדר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק במשולב עם חזקות תום הלב בסעיף 16. היה ונתברר כי הפרסום אינו נהנה מהגנת סעיף 14 או מהגנת סעיף 15, או אז עוברים לשלב הרביעי של הסעדים"
2. במקרה דנן, מאחר והנתבע מכחיש כי הפרסום כוון לתובע, אדון תחילה בעניין זה.

אני סבורה שהתובע הצליח להוכיח שהפרסום כוון אליו וכן הצליח להוכיח שמי שקורא את הפרסום מבין שהפרסום מכוון לתובע, ולהן אפרט נימוקי.

1. התובע הוכיח כי אין מלבדו איש תקשורת נוסף (עיתונאי/שדרן וכיוצ"ב), בוועד המנהל של העמותה או בוועדות אחרות של העמותה (ראה פרו' עמ' 9 שורות 19 – 20).
   הנתבע מצידו לא הראה כי איש תקשורת נוסף, שהינו חבר בוועד המנהל של העמותה, או בוועדות אחרות של העמותה, ביצע פרסום אודות כוכבי המדבר והגיב לכל מי שרצה, יום קודם לפרסום הפוסט נשוא התביעה, או במועד סמוך לכך.
2. בכתב ההגנה טען הנתבע כי בפוסט הזכיר תופעה של עיתונאים באופן כללי, ללא רמז או אזכור לתובע, ואין בפוסט כל התייחסות לתוכן השידור של התובע (ראה הפתיח לכ"ה). גם בסעיף 6 לכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא פרסם פוסט שמתאר תופעה ידועה בקרב עיתונאים אשר מפרסמים בעמודי הפייסבוק שלהם פרסומת וסרטונים למקומות מסחריים, כמו בתי עסק או שידור פתיחת בית עסק חדש.
   בסעיף 7 לכתב ההגנה הכחיש הנתבע את האמור בסעיף 7 לכתב התביעה, שם טען התובע כי הפוסט של הנתבע התייחס לשידור שערך התובע בעניין כוכבי המדבר, וכך כתב הנתבע בסעיף 7: "מוכחש האמור בסעיף 7 לכתב התביעה זו פרשנות טועה ומטעה של התובע לפוסט שפרסם התובע ואשר מתייחס לסוגיה אחרת לגמרי שאינה קשור כלל לדיון הציבורי בעניין בית הספר כוכבי המדבר, לתובע (צ"ל – לנתבע), לא ידוע מאין הגיע התובע למסכנה (צ"ל – למסקנה), שאליה הגיע.." (הטעויות במקור – הח"מ) (הדגשה שלי – הח"מ).

דברים אלו שכתב הנתבע בכתב ההגנה אינם עולים בקנה אחד עם מה שאמר הנתבע בקדם המשפט הראשון, לאחר שהוזהר כדין: "...אנו באמת יושבים ומדברים בבית קפה. העלו את העניין הזה בבית קפה הסיפור על עמותת כוכבי מדבר. זה אני כתבתי שזה היה אמש אך לא שמעתי. לשאלה אם אחרים שמעו וסיפרו לי שהוא עלה לשידור אני אומר שלא. אנו תמיד יושבים בבית קפה ומדברים על כל מיני דברים. העלו את הענין של כוכבי המדבר. אני כתבתי בבוקר ולא התכוונתי לאף אחד. גם לא הזכרתי שמות.." (פרו' עמ' 3 שורות 20 – 25). כלומר, מכאן עולה שהנתבע הודה כי הפוסט כן עסק בעמותת כוכבי המדבר, ולא עסק בתופעה כללית של עיתונאים שמפרסמים בתי עסק...

הדברים שרשם הנתבע בכתב ההגנה גם אינם עולה בקנה אחד עם עדותו במהלך דיון הוכחות, גם שם הודה כי הפוסט עסק בכוכבי המדבר: "...לשאלת בית המשפט למי התכוונתי על הפוסט אני אומר לאף אחד. שבית המשפט שואל מה זה הפרטים "עיתונאי", "כוכבי המדבר", "אמש שמענו", "מגן על פרוייקט"...אני אומר לגבי עמותת כוכבי מדבר, המון עיתונאים דיברו על זה, לא אחד ולא שניים, היו הרבה עיתונאים שדיברו על זה, לא אחד ולא שניים, היו הרבה עיתונאים...." (פרו' עמ' 24 שורות 11 – 14).

הטענות של הנתבע לפיה לא שמע את השידור של התובע וגם לא סיפרו לו שהתובע עלה לשידור יום טרם הפוסט, אינן מסתדרות עם מה שכתוב בפוסט, אשר עוסק בשידור של התובע. וראו הכתוב בפוסט: "...אמש שמענו שישנו כתב עיתונאי אשר הגיב לכל מי שרצה לדעת האמת סביב מה שקשור לכוכבי המדבר...".
מעיון בפרסום ובתמונות שצורפו לו, עולה ברורות כי הוא עוסק בפרסום שבוצע לגבי עמותת כוכבי המדבר, ולא עוסק ב - "תופעה כללית".

1. מעיון בפרסום ומהתמונות שצורפו לו עולה ברורות כי הוא עוסק בתובע, וכך יכול היה להבין אותו כל אדם סביר ששמע את השידור של התובע, או ששמע על השידור של התובע מאחרים.
   לפוסט צורפו שתי תמונות, האחת תכתובת ווטסאפ של בוגרי עמותת כוכבי המדבר, והשנייה צילום מסך של פרופיל הפייסבוק של התובע, בזמן שעשה את השידור חי.

בעניין זה ראה עדות התובע בפרו' עמ' 12 שורות 14 – 16, וכן השווה בין ת/1 ו- ת/2 (תמונות שצילם התובע מהשידור החי שערך), לבין התמונה השמאלית בנספח א' לכתב התביעה/ מוצג מש/2 - הפרסום נשוא התביעה.

וראו הרשום בפרוטוקול - התובע: "..התמונה השמאלית זה צילום מסך של הלייב שאני עשיתי והכיתוב בערבית זה אנשים ששואלים שאלות. לשאלת בית המשפט אני יכול להראות לך את הלייב..."

הערת בית המשפט – התובע מתקרב וגם עורך הדין של הנתבע מתקרב. זה עדיין בפייסבוק שלי היום. אני מראה את השידור בלייב ואני מראה שזה בדיוק הצילום שצירף הנתבע עם התגובות שהיו אצלי במהלך השידור.." (פרו' עמ' 12 שורות 15 – 21).

וראו גם בהמשך את הערות בית המשפט: "ביהמ"ש מעיין בפלאפון של ב"כ התובע ורואה את הפוסט ורואה את התמונה כשהיא יותר ברורה. הפוסט והתמונה צורפו כנספח א' לכתב התביעה כאשר צורפו בצורה יותר ברורה. מה שכתוב בשפה הערבית בתמונה בצד שמאל, זה מה שהקריא קודם התובע וציין שאלו תגוביות ושאלות שאנשים הקלידו במהלך שידור הלייב..." (פרו' עמ' 13 שורות 13 – 18).

וראו גם דברי התובע בחקירתו הנגדית: "..אין אף אחד בפייסבוק שהוא עיתונאי ויש את הצילום של התאריך עם התגובות חוץ ממנו. אם לא היה את התמונה הזו הייתי אומר שאולי אני מגזים, אבל התמונה שהוא הכניס בתוך הפוסט נשוא התביעה, הוא אחד לאחד שלי. אין אחד אחר ששידר באותו יום, או יום לפני, עם אותה תמונת לייב. זה תמונה במחשב שאני שם ואני מוריד מהפייסבוק ואני מפנה אליה את המצלמה אין אף אחד כזה בדרום שעושה את זה. מה שאתה אומר זה חוסר תום לב. הוא אמר עוד פרטים שמכוונים אלי..." (פרו' עמ' 23 שורות 4 – 9).

כאשר הנתבע נשאל איך הגיע אל הפוסט שפרסם צילום תמונה מהשידור החי שערך התובע, ענה שאולי דרך ווטסאפ, וסיפר שהוא שותף בהמון קבוצות ווטאספ (פרו' עמ' 24 למטה, עמ' 25 למעלה).

כאשר הנתבע נשאל על ידי בית המשפט למה צירף את התמונה של הלייב של התובע לפוסט שלו, אם הוא טוען שהפוסט שלו לא עוסק בלייב של התובע, ענה הנתבע תשובה שקשה לקבלה: "...לשאלת בית המשפט למה צירפתי את התמונה לפוסט, כי זה נראה הולם למה שאני כותב, כי יש פה תמונה של לייב. צירפתי אותו לפייסבוק. לשאלת ביהמ"ש למה צירפתי את התמונה אני אומר שבדיוק למה אני לא זוכר זה היה לפני שנתיים. לשאלת ביהמ"ש האם אני מצרף בדרך כלל תמונות שקשורות לפוסט, אני אומר שאני מצרף תמונות לא קשורות..." (פרו' עמ' 25 למטה) (הדגשה שלי – הח"מ).

1. לכך אוסיף כי הפוסט מופנה לעיתונאי.
   אני דוחה את טענת הנתבע כאילו הפוסט לא כוון לתובע שכן התובע אינו עיתונאי אלא שדרן. בעניין זה ראו גם שאלה שהופנתה בחקירה נגדית לתובע וראו תשובתו: "..ש. יש הבדל בין עיתונאי ובין שדרן, כתוב עיתונאי, סחפי, זה יצא ממילה סחיף, שזה עיתון, תגיד לי אתה עובד בעיתון כלשהו?

ת. אתה עוסק במשפטים ואני בתרגום. המילה עיתונאי בעברית וזה בערבית, לא מדברת על סחיפה, שזה עיתון, אלא מקצוע עיתונות. כמו שבעברית אומרים עיתונאי לא מדברים על מישהו שעובד בעיתון, אלא מי שעיתונאי, מי שעוסק במדיה. המילה עיתונאי לא באה מהמילה עיתון.." (פרו' עמ' 20 שורות 18 – 22).

1. לכל האמור אוסיף כי הפוסט פורסם יום אחרי השידור החי של התובע, אשר עסק בפעילות כוכבי המדבר והזמין את האנשים לשאול שאלות אודות פעילות העמותה. בפוסט נרשם: "..אמש שמענו שישנו כתב עיתונאי אשר הגיב לכל מי שרצה את האמת סביב מה שקשור לכוכבי המדבר..." (הדגשה שלי – הח"מ).

את טענת התובע כאילו "אמש" זה גם לפני שנה אין לקבל. וראו דבריו וראו גם שאלות בית המשפט: "..."אמש" זה לא אתמול. אמש זה גם לפני שנה, או גם לפני חודש. לשאלת בית המשפט האם אני כותב פוסטים על מה שהיה לפני שנה, (העד חושב), זה לא ממש שנה, אני מדבר על תקופה של חודש..." (פרו' עמ' 24 שורות 14 – 16).

1. הפוסט מזכיר "כתב עיתונאי" שהינו חבר בוועד המנהל של כוכבי המדבר, הוכח כי התובע הוא העיתונאי/השדרן/איש התקשורת היחיד, שהינו חבר בוועד המנהל של כוכבי המדבר.

הפוסט מזכיר שאותו "כתב עיתונאי" גם חבר בוועדות נוספות בכוכבי המדבר. התובע הינו חבר גם בוועדות נוספות בכוכבי המדבר (התובע העיד כי היה חבר בוועדת משמעת של ההליכים וכן העיד כי שייך לוועד החלטה בתנאי קבלה, ראה פרו' עמ' 20 למעלה).

הפוסט בעצם מותח ביקורת שאותו כתב עיתונאי שעשה שידור על כוכבי המדבר לא סיפר שהוא חבר בוועד המנהל ובוועדות נוספות של כוכבי המדבר. זו בעצם מהות הפוסט.

הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית איזה עוד עיתונאי העלה פוסט מגיב לכוכבי המדבר, יום לפני הפוסט שלו וענה כי שמע שהיה עיתונאי בשם יאסר עוקבי ואוטטה אבו חמדה ואמר שיש עוד המון. כאשר נשאל האם ביצעו פרסום יום טרם הפוסט אמר שלא יודע. כמו כן כאשר התבקש להציג הוכחה לפיה אותם עיתונאים ביצעו פרסומים לגבי כוכבי המדבר - לא הציג כל הוכחה (פרו' עמ' 26 למעלה). בכל מקרה הנתבע הודה כי אינו יודע אם מישהו מהעיתונאים הללו הינו חבר וועד מנהל, או חבר בוועדות אחרות בעמותת כוכבי המדבר.

לכך אוסיף כי בכתב ההגנה טען הנתבע כי באותה תקופה פורסם בעמוד הפייסבוק של ד"ר עאמר אלהוזייל, סגן ראש עיריית רהט, פוסט שמדבר על כוכבי המדבר, והנושא הפך להיות דיון ציבורי של אלפי משתתפים בפייסבוק. כן טען כי עיתונאים רבים כולל התובע שידרו וכתבו והעלו פוסטים בפייסבוק על הנושא (ראה הפתיח לכתב ההגנה). אולם הנתבע לא הביא כל הוכחה לפרסומים נוספים שבוצעו בסמוך על ידי אחרים בעניין כוכבי המדבר. כך או כך לא נטען כי ד"ר עמאר אלהוזייל הוא איש תקשורת ו/או עיתונאי וכיוצ"ב. וגם לא נטען כי הוא חבר בוועד המנהל של עמותת כוכבי המדבר או בוועדות משנה אחרות שלה.

1. כותרת הפוסט מתחילה במילים "מסר על הכתב העיתונאי".
   הכותרת אינה נוקטת בלשון רבים אלא בלשון יחיד.
   כלומר גם הכותרת של הפוסט מלמדת כי מטרת הפוסט הייתה להעביר לקוראים מסר לגבי כתב עיתונאי מסוים ולא מסר כללי לגבי "כתבים עיתונאיים" עלומים, ברבים.
2. הנתבע טען בשלב כלשהו שהוא לא מקשר כותרת למה שכותב בפוסט... טענה שקשה לקבל. וראו עדותו בעניין זה שחוסר היגיון עולה ממנה: "..לשאלת בית המשפט למה אני מתכוון כאשר בשורה מעל כתוב שוחד, אני משיב, איך שאני כותב בערבית אני לא מקשר כותרת למה שאני כותב בפוסט..."
   עיון בפוסט מעלה כי הכותרת שלו מתאימה לתוכן שלו.

לכך אוסיף כי המילה שוחד מופיעה גם בתוך הפוסט ולא רק בכותרת הפוסט.

בחקירתו החוזרת של הנתבע הוא הגדיל לעשות וגם טען כי כל פסקה בפוסט לא שייכת לפסקה שלפניה או אחריה.... (פרו' עמ' 28 שורות 21 – 22). עיון בפוסט מעלה כי הפסקאות קשורות גם קשורות אחת לשנייה.

1. התובע העיד כאמור כי הבן שלו הפנה אותו לפרסום, כלומר הבן של התובע קישר כי מדובר בתובע. עדותו של התובע בעניין זה מקובלת עלי ולא מצאתי לפסול אותה בשעה שלא הביא את בנו להעיד על כך.
   כמו כן התובע הציג התכתבות בקבוצת ווטסאפ של הוועד המנהל של ארגון כוכבי המדבר, אשר מעיון בה עולה, כי גם חבר הועד המנהל שרשם את ההודעה בווסטאפ הבין שהפרסום כוון לתובע. התובע העיד שמי שכתב את הודעת הווטסאפ בקבוצת הוועד המנהל הינו יו"ר הועד המנהל ד"ר מוחמד אלנברי.
2. למעלה מהצורך אציין כי מצאתי שהנתבע לא אמר אמת בנקודה נוספת - בסעיף 4 לכתב ההגנה טען הנתבע כי היה בעבר תלמיד בבית הספר כוכבי המדבר וכי לא הורחק מבית הספר וסיים כדין.

בעדותו אולם הודה כי לא סיים את התוכנית של כוכבי המדבר, וראו דבריו: ".. הייתי חניך במשך שנה, הייתי כבן 18 ועזבתי תוכנית אחר שנה בדיוק ולא חזרתי....לשאלת בית המשפט למה עזבתי את כוכבי המדבר, לא רציתי להמשיך בתוכנית. לא התאים לי. לא הדרך שאני בוחר. לא מתאים לי, זה הכל" (פרו' עמ' 24 למעלה).

1. השלב הראשון בהתאם לתרשים הזרימה - האם הפרסום מהווה לשון הרע, אציין כי דומה כי אין חולק כי ככל והפרסום ייחס לתובע מתן שוחד, היינו ייחס לו עביה פלילית, הרי שמדובר בפרסום משמיץ. הנתבע הודה בכך במהלך חקירתו הנגדית (ראו פרו' עמ' 27 למטה). בפרסום הוצג התובע כמי שפועל להגן על פרויקט כוכבי המדבר על מנת שהאמת בעניין עמותה זו לא תצא לאור, וזאת תמורת קבלת שוחד.
2. השלב השני בהתאם לתרשים הזרימה – האם בוצע פרסום, דומה שאין חולק כי נעשה פרסום במקרה דנן, שכן מדובר בפוסט שפרסם הנתבע בפייסבוק שלו. צילום הפוסט הוגש לבית המשפט, ראה נספח א' לכתב התביעה וכן מש/1, ועיון בו מעלה כי במועד בו צולם הפוסט של הנתבע היו לו 47 תגובות ו- 40 לייקים.
3. השלב השלישי בהתאם לתרשים הזרימה – האם הוכחו חסינויות/הגנות, אציין כי הנתבע לא טען וכמובן גם לא הוכיח הגנות כגון הגנת "אמת דיברתי" הגנת "תום לב" וכיוצ"ב. וראו למשל דברי הנתבע בעצמו כאשר נשאל על "סכומי השוחד" שצוינו בפוסט, כי סתם המציא סכומים מהראש (פרו' עמ' 26 שורות 19 – 20).

הנתבע השליך את כל יהבו על הטענה שכלל לא התכוון לתובע בפוסט– טענה שנדחתה על ידי מכל וכל כמפורט לעיל.

השלב הרביעי לפי תרשים הזרימה – שלב הסעדים

1. התביעה דנן היא לפיצוי ללא הוכחת נזק. התבקש גם כפל פיצוי בטענה שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
2. האשמה בשוחד הינה האשמה במעשה פלילי.
3. התובע טוען וטענה זו מקובלת עלי כי בפרסום ציין הנתבע סכומי שוחד שמקבל התובע כביכול עבור כל פעולה ופעולה שעושה עבור עמותת כוכבי המדבר. העובדה שמצוינים סכומים ספציפיים עבור פעולות ספציפיות נותנת את הרושם לקורא הסביר כאילו לנתבע יש ידיעה ספציפית קונקרטית על השוחד שמקבל התובע, ונותנת לפיכך לפרסום נופך של פרסום אמיתי.
4. בסעיף 11 לכתב התביעה ציין התובע כי נגרמה לו עוגמת נפש משמעותית ובסעיף 12 ציין כי הרגיש כאילו מישהו הלם בו.
   התובע העיד כי נחשף לפרסום כאשר הבן שלו פנה אליו ושאל האם ראה מה כתבו עליו בפייסבוק. התובע העיד לפניי כיצד הרגיש באותו רגע: "... שאלתי מה כתבו ומי כתב ואז הוא אמר את שמו של הנתבע ושאלתי אותו לגבי התוכן והוא הקריא את הכותרת עם השוחד ואמר שכתבו שאני נוטל שוחד ונקבו בסכומים. ובאותו רגע נעשה לי שחור בעיניים. לא דמיינתי דבר כזה. הוא גם כתב סכומים ובעבור מה" (פרו' עמ' 12 שורות 7 – 10).
5. התובע העיד אודות תגובות בעל פה אותן ספג בגין הפרסום: "..אנשים אמרו שאין עשן בלי אשר ושאלו האם הוגשה תביעה נגדי על שוחד, חלק אמרו את זה בחצי פה. הניואנסים האלה מאוד פוגעים.." (פרו' עמ' 13 שור' 20-21).

נכון שהתובע לא הביא עדים לתמוך בטענות אלו, אולם בית המשפט רשאי לקבל עדות יחידה של בעל דין ומצאתי במקרה הזה לקבלה. התובע העיד על תגובות ספציפיות שקיבל בגין הפרסום, על אמירות שהופנו אליו ביחס לפרסום, ואני נותנת בעדותו אמון.

1. וראו דבריו של התובע בהמשך אודות הפגיעה בו: "ש. תאר מה עבר עליך בעקבות הפרסום? ת. זה עובר עליי עד עכשיו. כל הזמן שאני חושב על זה, כל עוד לא הסתיימה הפרשה בבית המשפט, זו תחושה קשה. זה עושה לי רע. קשה לי למצוא מילים בעברית. כל פעם שאני נכנס למקום או עובר ליד אנשים אני רואה שהם מתלחששים. חשבתי שהם מדברים עליי. לא יכול לבדוק אם זה נכון או לאו אך זו תחושתי. שמי זה ההון שלי...אני חי על האמינות של מה שאני כותב. עברו שנתיים ויותר מאז. כל הזמן שאני רואה את זה בפייסבוק זה עושה לי רע..." (פרו' עמ' 14 למטה, עמ' 15 למעלה).
2. התובע הינו איש תקשורת וככזה, כפי שטען, חי על שמו הטוב ועל האמינות שלו, אשר נפגעה בעקבות הפרסום. וראו עדותו בעניין זה: "...שמי זה ההון שלי. אני לא עוסק בבניה או תעשיה, זו הפרנסה שלי. אצלי זה חשוב שבעתיים. אני חי על האמינות של מה שאני כותב...בחלום הכי קשה שלי לא חשבתי שיאשימו אותי בשוחד ועוד נקבו בסכומים זה נותן צביון רציני לטענה בדבר שוחד ומול מה קבלתי".
3. אין חולק שטרם הגשת התביעה פנה התובע לנתבע במכתב וביקש ממנו בין היתר להתנצל אולם הנתבע דחה את הפניה.
4. הוכח לפני באמצעות עדותו של התובע כי טרם הגשת התביעה הוא גם עשה ניסיונות להידבר עם הנתבע באמצעות מכובדים במגזר הבדואי, אולם גם אפיק זה לא צלח. נכון שהתובע לא הביא עדים לתמיכה בטענותיו אולם התובע העיד על כך ועדותו לא נסתרה (ראה עדות התובע בפרו' עמ' 15 למטה, פרו' עמ' 16 למעלה).
5. אין חולק כי הנתבע מחק את הפוסט, אולם הצדדים חלוקים על השאלה מתי נמחק. מהראיות שהובאו לפני עולה כי הפוסט נמחק רק בסמוך לדיון ההוכחות, היינו זמן רב לאחר שפורסם.
   בכתב ההגנה הנתבע לא טען בשום מקום שפעל למחוק את הפוסט. מכאן עולה כי במועד הגשת כתב ההגנה, הפוסט טרם הוסר.

כמו כן במהלך קדם המשפט שהתקיים ביום 03.03.19 ציין התובע כי הפרסום עדיין קיים בפייסבוק וגם הציג אותו לבית המשפט.

הנתבע בעדותו לא ידע לומר מתי הסיר את הפוסט, וידע רק לומר שמחק את הפוסט לאחר הגשת כתב התביעה (ראה פרו' עמ' 21 שורה 20). צודק התובע בטענותיו בסיכומים, כי מאחר והעניין מצוי בתביעה משפטית, היה מצופה שהנתבע יתעד את הליך הסרת הפוסט ואת המועד בו הדבר נעשה.

1. כפי שפירטתי לעיל מי שיכול היה לדעת שמדובר בתובע הינו מי שנחשף לפוסט והשתתף בשידור שביצע התובע, או שמע על השידור מאחרים, שאז ניתן היה לקשר בין הפוסט לשידור ולהבין שמדובר בתובע. אני מסכימה שהחשיפה יותר נמוכה בשל כך שלא פורסם שמו של התובע, אולם אין מדובר בחשיפה מבוטלת.
2. הנתבע היה אדם צעיר מאוד כאשר ביצע את הפרסום.
3. אני לא סבורה שהוכחה "כוונה לפגוע". מעיון בפוסט עולה כי מה שהתכוון הנתבע הינו להעביר מסר לתובע שהיה עליו לציין בשידור כי הוא חבר בוועד המנהל ובוועדות משנה בכוכבי המדבר, כפי שעולה מכותרת הפוסט (ואגב, הצדדים לא הביאו הוכחה האם התובע ציין/לא ציין זאת בשידור).
4. בנסיבות אלו, לאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים אני פוסקת שהנתבע יפצה את התובע בסך של 35,000 ₪.

לסיכום

1. הנתבע יפצה את התובע בסך של 35,000 ₪.
2. הנתבע ישיב לתובע את אגרות בית משפט (ראשונה ושנייה), בהתאם לדרישה.
3. הנתבע ישלם לתובע, לידי בא כוחו, שכ"ט עו"ד בסך של 11,700. בעניין זה אציין כי התיק נוהל עד תומו. התקיימו שני קדמי משפט, נשמעו הוכחות והוגשו סיכומים.
4. כל הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי ב"כ הנתבע.
5. לא מצאתי לנכון להורות לנתבע להתנצל, ודומה כי פרסום פסק הדין על ידי התובע, במקומות שיחפוץ לפרסם אותו, יהיו בו די כדי להשיב לתובע את שמו הטוב.
6. הודע לצדדים זכות ערעור כחוק.
7. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א שבט תשפ"א, 24 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.