מונחית בפני בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש, מר משה שלמה שיפר (להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, סלקום ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר

1. ביום 4.2.2017 הצטרף המבקש כמנוי לשירותי המשיבה במסגרת תכנית מבצע עבור טלפון "כשר". המשיבה היא חברת תקשורת העוסק בין היתר במתן שירותי טלפון נייד ופועלת בהתאם לרישיון שניתן לה על ידי משרד התקשורת. על פי תנאי המבצע התשלום החודשי עמד על 50 ₪ לזוג מספרי טלפון "כשרים" וזאת לתקופה של 12 חודשים. טלפון "כשר" הוא קו טלפון שבמסגרתו לא ניתן לשלוח הודעות SMS וכן לא לקבל שירותי אינטרנט.
2. במסגרת המבצע צירף המבקש ארבעה קווי טלפון, כך שסכום החיוב הכולל עמד על 100 ₪. המבקש ציין כי בחר בשירותי המשיבה בהמשך לבירורים שערך, בין היתר אל מול המוקד הטלפוני של המשיבה.
3. עסקת ההתקשרות בין הצדדים בוצעה בבית עסק המשווק את שירותי המשיבה בעיר ירושלים. למבקש נמסר כי מחיר החבילה לא יועלה במשך 12 חודשים. לטענת המבקש הוא לא הוחתם על הסכם התקשרות ולא נמסרו לו תנאי התוכנית, לא במעמד ההצטרפות ולא במועד מאוחר יותר, והכול בניגוד לתנאי הרישיון של המשיבה. היה זה רק לאחר שנה שקיבל את מסמכי העתק התוכנית, וזאת בהמשך לחיובי היתר שלטענתו חיוב בהם.
4. במשך תקופת ההתקשרות בין הצדדים קיבל המבקש מהמשיבה חשבונית אשר כלל את עיקרי התוכנית שאליה הצטרף. לטענתו הוצג בפניו כי מחיר החבילה הוא 50 ₪ למשך תקופה של 12 חודשים וזאת החל מיום 4.2.2017. לאור האמור המבקש רשם לעצמו תזכורת כי עליו לפנות למשיבה 4 ימים לפני תום תקופת החבילה וזאת על מנת להודיע כיצד, אם בכלל, מעוניין להמשיך.
5. בהתאם, בתחילת חודש פברואר 2018, מספר ימים עובר לסיום החבילה פנה המבקש אל המשיבה וביקש לחדש את תנאי התוכנית, קרי עלות של 50 ₪ עבור שני קווים. לטענת המבקש במהלך השיחה עם נציגת המשיבה הוא נדהם לגלות כי החל מיום 14.1.2019 הוא מחויב בעלות של 98 ₪ לכל קו, ובסכום של 392 ₪ עבור ארבעת הקווים.
6. כמו כן נאמר למבקש כי המשיבה אינה פועלת בהתאם לחודשי חיוב אלא לפי "מחזורי חיוב", כאשר מחזור החיוב הראשון מתחיל במועד הצטרפות הלקוח לחבילה ועד ליום 14 לאותו חודש. במקרה של המבקש הוא הצטרף לשירותי המשיבה ביום 4.2.2017, כך שמבחינת המשיבה החודש הראשון להתקשרות בין הצדדים הוא חודש בן 10 ימים בלבד, המתחיל ביום 4.2.2017 ומסתיים ביום 13.2.2017.
7. לאור האמור לעיל טען המבקש כי בעניינו, מחיר החבילה הוא לא בגין 12 חודשים הנמשכים 365 ימים אלא 12 חודשים הנמשכים 345 ימים. במסגרת שיחה שקיים המבקש עם נציגה בכירה הוצע לו לעבור, רטרואקטיבית, החל מיום 14.1.2018 לתעריף של 29 ₪ עבור כל קו, וכי לאחר מכן יתאפשר לו לשוב לחבילה המקורית שרכש קרי, 25 ₪ לכל קו. נציגת המשיבה סירבה לבטל את החיוב החדש בדמות 99 ₪ ומכאן שלא נותרה למבקש ברירה והוא הסכים להצעת המשיבה.
8. עוד טען המבקש כי מבדיקה שערך התברר לו כי בשלוש החשבוניות האחרונות שנשלחו אליו קיימות הודעות סותרות בקשר עם מועד סיום התוכנית. רק במהלך הבדיקה התברר למבקש כי באותן חשבוניות הופיעה הודעה כי החל מיום 14.1.2018, ולפי הסכם ההתקשרות, עלות השירות החודשי תהיה 98 ₪ לחודש. לטענת המבקש ההודעה האמורה עומדת בסתירה להודעותיה הקודמות של המשיבה, ומכאן שאין לה תוקף ויש להעדיף את ההודעה אשר באה להטיב עם הצרכן.
9. לטענת המבקש, המשיבה פעלה בניגוד להוראות רישיונה, לפיו במסמך עמוד עיקרי ההתקשרות עליה לציין את ההוראות המהותיות בהסכם, כאשר לעניין זה משך תקופת החבילה הוא הוראה מהותית בהתקשרות בין הצדדים. עוד נטען כי סעיף 55.4 לרישיון המשיבה קובע כי עליה לציין בעמוד עיקרי התוכנית בין היתר כל הטבה כמשמעותה בסעיף 64.1א לרישיונה תוך ציון שווי ההטבה ומשך הזמן המדויק בו תנתן ההטבה.
10. כמו כן סעיף 64.1א לרישיון מבהיר כי כהטבה ייחשבו בין היתר, זיכוי, הנחה, תכנית תעריפים ייחודית, סל שירותים וכיוצ"ב. מאחר שהמשיבה לא ציינה את משך הזמן המדויק של חבילת השירותים הרי שהיא הפרה את הוראות רישיונה.
11. המבקש העריך במסגרת בקשת האישור את נזקו האישי אשר מורכב מנזק ממוני ונזק שאינו ממוני. באשר לנזק הממוני טען המבקש כי נזקו האישי עומד על סך של 62.78 ₪. סכום זהו הוא הסכום העודף ששילם בגין החשבונית האחרונה להיותו לקוח המשיבה, קרי חשבונית בגין התקופה מיום 14.1.2018 ועד ליום 13.2.2018.
12. בנוסף טען המבקש לנזק בלתי ממוני בגין אובדן הזמן והפגיעה בנוחות שנגרמה לו עקב התנהלות המשיבה. המבקש העריך את נזקו הבלתי ממוני בסך של 100 ₪ ולחילופין סך של 16 ₪.
13. באשר לנזק לחברי הקבוצה הרי שהוא עומד על סך של 10,500,000 ₪ על דרך האומדנה.
14. באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה באופן הבא:
    1. לעניין הסעדים שאינם כספיים התבקש בית המשפט להגדיר את הקבוצה כ: "כל לקוחות המשיבה."
    2. באשר לסעדים הכספיים התבקש בית המשפט להגדיר שתי תתי קבוצות:
       1. לקוחות המשיבה שחויב בחיובים בלתי חוקיים עקב הקדמת מועד ייקור החבילה לעומת המועד המופיע ב-12 חשבוניות המס ששלחה המשיבה ללקוחותיה ו/או בטרם חלפו 12 חודשים ממועד ההצטרפות, לפי המועד המוקדם מביניהם.

עוד צוין כי במקרה של סתירה בין המועד שצוינו על ידי המשיבה בחשבוניות ו/או בחלק מהן יש לבצע את ההחזר בשים לב להודעה המטיבה עם הלקוח. האמור יחול בשינויים המחויבים גם בקשר לקוחות שהצטרפו לחבילות תקשורת שמשכן 18 חודשים או 24 חודשים.

• • 1. לקוחות המשיבה שזוכו על ידה בגין חיובים בלתי חוקיים, אך לסכום הזיכוי או התשלום לא צירפה המשיבה החזר בגין אובדן הזמן, הנוחות, הטרחה, עוגמת הנפש או החזר הוצאות בסך של 100 ₪, ולחילופין בסך של 16 ₪, הכל בשבע השנים שקדמו להגשת תביעת המבקש, ולחילופין ביחס לתקופה מיום 1.1.2013 ועד למועד מתן פסק דין בתובענה.

1. לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), לעניין זה נטען כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 13 ו- 13ד לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). עוד נטען כי התנהלות המשיבה עולה כדי הפרת התחייבויות כלפי לקוחותיה, כמו כן נטען כי התנהלות המשיבה עולה כדי רשלנות וזאת בניגוד לסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. בנוסף נטען כי המשיבה הפרה את חובת תום הלב, חובת הגילוי הנאות שהיא חבה כלפי לקוחותיה וכן נהגה בהטעיה, כמו כן נטען כי המשיבה הפרה את הוראות רישיון משרד התקשורת.
2. ביום 17.12.18 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. לטענת המשיבה טענות המבקש במסגרת בקשת האישור מופרכות מן היסוד ואינן יכולות לשמש בסיס לניהול תובענה ייצוגית. לטענת המבקש הוצג לו מצג שגוי בקשר לתנאי התוכנית שבה הוא התקשר, וזאת בשתי הזדמנויות שונות, בעל פה במעמד ההתקשרות ובחשבוניות החודשיות.
3. המבקש הצטרף כאמור לתכנית "זוגות כשר" באמצעות צד שלישי המשווק את שירותיה של המשיבה והפועל בין היתר במגזר החרדי. ההצטרפות לתוכנית "זוגות כשר" באמצעות משווק זה נעשית באמצעות חיוג למספר ייעודי שאז מושמעת הודעה מוקלטת המפרטת את עיקר תנאי ההתקשרות בתוכנית. עם סיום השמעת ההודעה מתבקש הלקוח לתת את הסכמתו לתנאי ההתקשרות ולאשרם באמצעות לחיצה על הספרה 1.
4. במסגרת ההודעה הקולית נאמר:"...התכנית מקנה לך אפשרות לצירוף שני קווי סלקום בגינם תחויב בתשלום חודשי קבוע בסך 50 שקלים בשנים עשר מחזורי החיוב הראשונים ממועד ההצטרפות. במניין מחזורי החיוב ייכלל גם מחזור החיוב הראשון גם אם אינו מלא. בתום תקופה זו יעמוד התשלום החודשי הקבוע על 98 שקלים..." בסיום ההודעה אישר המבקש את תנאי ההתקשרות האמורים. מכאן, שיש לדחות את טענת המבקש לעניין אי מסירת פרטי ההתקשרות עם המשיבה.
5. לטענת המשיבה במעמד ההצטרפות לקוחות המשיבה מצורפים בהתאם לבחירתם לאחד מששת מחזורי החיוב המתחילים בימים הבאים: 2,8,11,14,21,27 לכל חודש קלנדרי. המבקש שהצטרף לשירותי המשיבה ביום 4.2.2017 צורף למחזור החיוב שתחילתו ביום ה-14 לכל חודש קלנדרי. כאמור המבקש הצטרף תחת שני מספרי לקוח שונים וביחס ל4 מנויים.
6. במסגרת התוכנית, ביחס לכל מספר לקוח נשלחו למבקש שניים עשר חשבוניות, כאשר בחשבונית הראשונה נעשה חיוב באופן יחסי ועד למועד הסיום של מחזור החיוב, ולא עבור חודש מלא ןזאת בהתאם לתנאי התוכנית.
7. לטענת המשיבה, אין במינוח "12 חודשים" או "12 מחזורי חיוב" לשנות דבר שכן, העיקר שמובהר למנויים כי במניין 12 החודשים או מחזורי החיוב נכלל גם הראשון שבהם, גם אם החיוב בו הוא יחסי ולא מלא. לטענת המשיבה במסגרת הסכם ההתקשרות מובהר ללקוח כי משך התוכנית היא לשניים עשר מחזורי חיוב, כולל מחזור החיוב הראשון שיתכן ויהיה יחסי. הסכם ההתקשרות נמסר ללקוח במעמד ההצטרפות או נשלח אליו בדואר עם החשבונית הראשונה או בהתאם לכתובת דואר אלקטרונית שנמסרת.
8. לטענת המשיבה כל טענתו של המבקש מבוססת על משפט שהופיע במסגרת אחת החשבוניות שמתייחסת ל"פרטי תכנית עיקרים", שם נאמר: "תכנית זוגות כשר המקנה לך דקות סלולר ללא הגבלה בעלות חודשית בסך 50 ₪ למשך 12 חודשים, מעבר לתקופה זו העלות החודשית תהיה 98 ₪..." מכאן, לטענת המבקש לא ניתן למנות את מחזור החיוב הראשון, שהוא חיוב חלקי ואינו חודש מלא.
9. לטענת המשיבה יש לדחות טענה זו. ראשית, אין במסגרת משפט תמציתי מעין זה לכלול את כל עיקרי התוכנית. שנית, במסגרת שלוש החשבוניות שנשלחו למבקש טרם שינוי המחיר (אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2017) הודיעה המשיבה בראש העמוד השני ובאותיות גדולות על מועד עדכון המחיר ועל המחיר החדש שיחול החל ממועד זה. שם נאמר כי: "לקוח יקר, החל מתאריך 14.1.18 ובהתאם להסכם ההתקשרות יעמוד מחיר שירות תשלום חודשי קבוע על 98 ₪ לחודש". ההודעה האמורה הופיעה בכל אחד מהחשבוניות שנשלחו למבקש, בגין ארבעת הקווים שצירף לשירות.
10. לטענת המשיבה האמור בחשבוניות אינו יכול לגבור על הוראות ההסכם וממילא קריאה מלאה ונכונה של החשבוניות מתיישבת היטב עם הוראות ההסכם.
11. עוד טענה המשיבה כי דין בקשת האישור להידחות על הסף. בין היתר נטען כי טענת המבקש כי שיטת החיוב של המשיבה אינה ראויה נדונה ונדחתה במסגרת פסק הדין בעניין ת"א (מח' ת"א) 2372/05 לוינסון נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 18.11.2007). (להלן: "פס"ד לוינסון") באותו מקרה נפסק כי אין כל פגם בכך שהמשיבה מתחשבנת עם לקוחותיה על פי מחזורי חיוב ולא על פי חודשים קלנדריים, ובלבד שהדבר הוסבר למנויים במעמד ההצטרפות ובהסכם.
12. באשר לטיעון המשפטי טענה המשיבה כי יש לדחות את הטענה בדבר הפרת חובה חקוקה לעניין סעיף 13(א) לחוק הגנת הצרכן. סעיף 13א(ב)(2) קובע כי: "בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן, בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות...המועד האמור יצוין בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות". כך בדיוק פעלה המשיבה. כאמור בשלוש החשבוניות האחרונות שנשלחו למבקש טרם מועד עדכון המחיר צוין באופן בולט כי: "החל מתאריך 14.1.2018" יחול על המבקש התאריך החדש. מכאן, כאמור שיש לדחות את הטענה בדבר הפרת חובה חקוקה.
13. עוד נטען כי יש לדחות את טענת המבקש לעניין הפרת סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן שעניינו "החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת". המשיבה טענה כי הסעיף האמור אינו רלוונטי שכן המשיבה היתה רשאית לעדכן את התעריף ל-98 ₪ בתום 12 מחזורי חיוב בהתאם לתנאי התוכנית וממילא אין לראות בגבייה של סכום זה כ"החזר בשל חיוב בסכום עודף".
14. יש גם לדחות את טענת המבקש כי לא נתנה לו האפשרות להמשיך בתוכנית במחיר מוזל של 25 ₪ לכל קו, באופן רטרואקטיבי ולמשל 12 מחזורי חיוב נוספים. אין כל מחלוקת כי מלכתחילה המחיר המוזל ניתן לתקופה קצרה ומוגבלת ובשום פנים ואופן המשיבה לא התחייבה כלפי המבקש כי התעריף המוזל יוענק לו למשך 12 מחזורי חיוב נוספים.
15. בהתאם יש גם לדחות את הטענה לעניין הפרת התחייבות מצד המשיבה שכן בשום מקום היא לא התחייבה כלפי המבקש כי תעריף התוכנית המוזל יחול למשך 12 חודשי חיוב מלאים. השימוש במינוח "12 חודשים" בחשבונית אינו מעלה ואינו מוריד ובווודאי שאינו משנה את תנאי התוכנית כפי שבאים לידי ביטוי בהודעה הקולית שאותה מאשרים המנויים באופן פוזטיבי ובהסכם. בהתאם יש אף לדחות את הטענה לעניין רשלנות.
16. יש לדחות את טענת המבקש לקיומו של נזק ממוני, בין היתר לאור העובדה שהמבקש הסתיר מעיני בית המשפט את העובדה כי קיבל זיכוי בגין חיוב יתר שחויב עבור אחד הקווים שברשותו. כמו כן יש לדחות את הטענה לעניין נזק בלתי ממוני שכן כבר נקבע כי כל פגיעה קלה תהווה בסיס לניהול הליך ייצוגי, וכן נקבע כי כאשר הפיצוי נתבע בגין נזק בלתי ממוני בקשר להפרת הסכם, הגישה בפסיקה מצמצמת אף יותר. כמו כן נטען כי לא מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית.
17. ביום 5.1.2020 ובהמשך להידברות שהתקיימה בין הצדדים, הגישו הם בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית כגד המשיבה.
18. הצדדים הביאו בפני בית המשפט את ההסכמות שגובשו ביניהם במסגרת הסדר ההסתלקות כדלקמן:
    1. המשיבה תשנה את נוסח החשבוניות הנשלחות למנויי התכנית באופן שבו לצורך ציון משך התקופה הראשונה (שבמהלכה חל תעריף חודשי מוזל) ישונה המונח "חודשים" ובמקומו ייעשה שימוש במונח "מחזורי חיוב". זאת, בנוסף לציון המועד המדויק לסיום התכנית בשלוש החשבוניות האחרונות הנשלחות למנוי לפני סיום התכנית.
    2. המשיבה תחדד ותרענן את נהליה לנציגי שירות בכל הנוגע להצטרפות לתכנית, למשכה של התקופה הראשונה (שבמהלכה חל תעריף חודשי מוזל), ולשיטת החיוב במחזורי חיוב ולא בחודשים שלמים, תוך שיובהר מהו מספר מחזורי החיוב הכלולים התקופה הראשונה (להלן: "נהלי ההצטרפות לתוכנית"). כמו כן, במערכת המידע שבה עורכים נציגי השירות שימוש שוטף, תופיע הבהרה בנוגע למספר מחזורי החיוב הכלולים בתקופה הראשונה.
    3. המשיבה תחדד ותרענן את נהליה ותערוך ביקורות על מנת לוודא כי במועד עיקרי התוכנית הנמסר ללקוחות, יצוינו מספר מחזורי החיוב הכלולים בתקופה הראשונה (בגינם קיים תעריף מוזל לתוכנית).
19. על פי האמור בבקשה ההסכמות שבסעיף 32.1 כבר יושמו על ידי המשיבה. באשר להסכמות בסעיפים 32.2-32.3 הרי שהם יישומו על ידי המשיבה בתוך 30 ימים ממועד החלטת בית המשפט המאשרת את ההסתלקות. תוך 14 יום ממועד היישום יוגש תצהיר מטעם נציג המשיבה בדבר יישום ההסכמות.
20. עוד הוסכם כי על מנת לוודא את יישומן בפועל של ההסכמות בסעיפים 32.2-32.3, יערוך המבקש, בתום 45 יום ממועד היישום, בדיקה שבמסגרתה יועבר לעיונו העתק מהקטע הרלוונטי המתייחס לתקופה הראשונה (תקופת התעריף המוזל) מתוך נהלי ההצטרפות לתכנית וכן מריענון הנהלים בנוגע לתקופה הראשונה.
21. במסגרת זו יערוך המבקש תשאול של מנהל מדיניות ותהליכי שירות של המשיבה בנוגע לנהלי ההצטרפות לתוכנית בקשר לתקופה הראשונה (במועד שיתואם מראש עם המשיבה). כאשר תוך 14 יום ממועד הבדיקה יוגש תצהיר מטעם המבקש לבית המשפט.
22. הצדים אף הביאו לאישורו של בית המשפט את הסכמתם כי המשיבה תישא בהוצאות כדלקמן: סך של 19,000 ₪ ישולם כגמול למבקש וכן סך כולל של 51,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כדין ואישור בדבר ניכוי מס במקור, ישולם לבא כוח המבקש.
23. לעניין זה הוסכם כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו בשני מועדים: מחצית משיעור הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר הסתלקות זו. יתרת הגמול ושכר הטרחה ישולמו תוך 30 ימים ממועד הגשת תצהיר המבקש לבית המשפט בקשר עם הבדיקות שערך על מנת לוודא את יישום ההסכמות בין הצדדים (ר' סעיף 34 לפסק הדין).
24. בית המשפט אף נתבקש לפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד)(1) לעניין מינוי תובע חילופי וכן להורות כי אין מקום לפרסום בקשת ההסתלקות והעברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את ההסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת ההידברות בין הצדדים כסביר והולם, ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות. ואפרט.
2. בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:

"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:

(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;

(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".

1. יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 ), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק של הגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.

כך נכתב בדברי ההסדר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):

"סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור .לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה" .

1. דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):

"לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה".

1. למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת"צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015).
2. בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.8.18) (להלן: "פס"ד מרקיט") דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר' סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיפים 26–31). בית המשפט ,כב' השופטת ע' ברון, סיכם את הדברים באומרו כי "שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין "נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי...".
3. כב' השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין ציין, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).
4. בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע מסמרות, בשים לב לעובדה כי המשיבה התחייבה במסגרת ההסכמות בין הצדדים כי תשנה את נוסח החשבוניות הנשלחות ללקוחותיה באופן שבו לצורך ציון משך התקופה הראשונה (שבמהלכה חל תעריף חודשי מוזל) ישונה המונח "חודשים" ובמקומו ייעשה שימוש במונח "מחזורי חיוב", וכן התחייבה למסור ללקוח במועד ההתקשרות מה מספר "מחזורי החיוב" הצפויים, הרי שטוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקש מבקשת האישור.
5. באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה, הרי שעל פי האמור בבקשת האישור נראה לכאורה כי בשים לב להוראות הדין הרלוונטיות השימוש במינוח "חודשים" במסגרת החשבוניות שנשלחו ללקוח, היה בו, לכאורה כדי להטעות את הלקוחות לעניין משך תקופת התוכנית ובהתאם תקופת החיוב בפועל.
6. כמו כן יש בבקשת האישור כדי להביא לתועלת ציבורית שכן בעקבות בקשת האישור המשיבה התחייבה כאמור לשנות את המינוח אשר נשלח לקוחותיה מ"חודשים" ל"מחזורי חיוב" וכן לחדד את הנהלים לעניין מתן הסבר ברור ונהיר ללקוחות המשיבה, על ידי נציג השירות מה מספר "מחזורי החיוב" שיחולו בשנת ההתקשרות הראשונה של הלקוח עם המשיבה.
7. באשר להסכמת הצדדים לעניין גובה הגמול למבקש ושכר טרחה בא כוחו, מצאתי לאשר את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחה משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה בשים לב לתועלת הציבורית שצמחה מן ההסתלקות בדבר עדכון המינוח שיופיע בחשבוניות המשיבה וכן מערך הביקורת בדבר יישום ההסכמות האמורות על ידי המבקש, והכל כפי שפורט במסגרת סעיף 34 לעיל.
8. כמו כן אין להתעלם מן העובדה כי הצדדים השכילו לבוא בדין ובדברים ולסיים את ההליך המסגרת ההידברות מחוץ לכתלי בית המשפט ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר.
9. לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות (להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר': ת"צ (ת"א)13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010) ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010).

סוף דבר

1. ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
2. תביעתו האישית המבקש כנגד המשיבה נדחית.
3. הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל ובהתאם למועדים אשר סוכמו בין הצדדים. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
4. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
5. תז"פ לעניין התחייבויות המשיבה והתחייבות המבקש כאמור בסעיפים 33 ו-34 לפסק הדין ליום 25.2.2020 וליום 15.3.2020.

ניתן היום, כ"ג טבת תש"פ, 20 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.