1. לפני תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מהיר על סך 29,853 ₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בנזקי רכוש שנגרמו לרכבו מ.ר 5897137 מסוג מרצדס שנת ייצור 2016 (להלן: "הרכב"), כתוצאה מאירוע בו היה מעורב הרכב בתאריך 12.10.17.

2. לטענת התובע בתאריך 12.10.17 עת נהג ברכב, בעת שהייה בנסיעה בקטע הכביש בין צומת רמת דוד לכיוון צומת נהלל, בעת ביצוע עבודות בכביש כאשר הכביש היה לאחר קרצוף, לרבות כך שבכביש הייתה מדרגה חדה וקשה ביותר לנסיעת הרכבים, כאשר הנתבעת או הקבלן המבצע או מי מטעמם ובניגוד לחוק ולתקנות והוראות הבטיחות לא היה מוצב כל שילוט מתאים בכביש, ובעת נסיעת הרכב וכתוצאה מהמדרגה החדה הרכב נפגע ונגרם לו נזק בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה (להלן: "האירוע").

3. התובע טען בכתב התביעה כי נגרמו לו נזקים והפסדים כמפורט להלן: שכר טרחת שמאי בסך 1,755 ₪, הוצאות משלוח התראה בסך 1,500 ₪, ירידת ערך מסחרי בסך 3,000 ₪ והוצאות נסיעה למוסך ואי נוחות בסך 3,000 ₪. בנוסף לנזקים לרכב בהתאם לחוות דעת שמאי בסך 20,598 ₪. לטענת התובע הנתבעת הציעה לשלם סכום של 8,500 ₪.

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי היא קבלן תשתיות, סלילת כבישים ואחזקתם, אשר ביצעה בתקופה הרלוונטית לתביעה עבודות קרצוף וריבוד עבור נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ במסגרת מכרז בו זכתה באזור הצפון. לטענת הנתבעת אכן עבדה בכביש בתקופה הרלוונטית, אלא שבימים 3.10.17 עד 15.10.17 הייתה הפסקה ארוכה בעבודה. עוד טענה הנתבעת כי לא תמיד ניתן לעשות את ריבוד הכביש בסמיכות לקרצופו, היינו עבודות קרצוף וריבות כביד נעשית בשלבים, כאשר בין שלב לשלב ישנו מצב בו נוצר הפרש גובה בין קטע שקורצף (בטרם רובד) לקטע שטרם קורצף. גובה זה הוא כ-5 ס"מ, וכדי למנוע קפיצה של המכוניות המגיעות אליו מבוצעת מדרגה תקנית ברוחב כל הכביש ובאורך של 80 ס"מ, כך שהשיפוע המתקבל אמור לגרום לכך שמכונית הנוסעת במהירות המותרת (60 קמ"ש) לערך לא תרגיש כלל בהפרש הגובה.

5. הנתבעת טענה עוד כי היה בשטח, עובר להפסקת העבודה ביום 3.10.17, מנהל עבודה מטעמה וכן מפקח מטעם נתיבי ישראל וכן אחראי בטיחות חיצוני, ומדבריהם ניתן ללמוד כי השיפוע הנ"ל הותקן במקום האירוע וכי היה בצידי הכביש שילוט תקין, לרבות לגבי המהירות במקום שהוגבלה ל-60 קמ"ש. לטענת הנתבעת גם מהתמונות שצרף התובע ניתן לראות שמדובר בשיפוע תקני ולא מדרגה חדה. משכך לטענת הנתבעת התובע נסע במהירות גבוהה יותר שגרמה לרכבו לקפוץ ואולי להיפגע בשעת הנחיתה, וכי התנהגותו מהווה רשלנות תורמת בשיעור 100%.

6. הנתבעת חלקה על האמור בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע וטענה כי הוא אינו קובע שהנזק אירע עקב השיפוע הנזכר לעיל בין חלקי הכביש.

7. הצדדים זומנו לדיון. מטעם התובע העיד התובע בעצמו, העד רביע זועבי והשמאי מטעמו אלסאלח ודיע. מטעם הנתבעת העיד מר יצחק דהן מנהל העבודה מטעמה בפרויקט בו אירע האירוע נשוא התביעה וכן, השמאי אבו חוסין חוסאם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה :

8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול הראיות שבתיק ולאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים , הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית ואנמק.

9. כהוראת תקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

10. מקום האירוע: אין מחלוקת כי בתקופה הרלבנטית לתביעה, הנתבעת בהיותה קבלן תשתיות, סלילת כבישים ואחזקתם, ביצעה בתקופה הרלבנטית לתביעה עבודות קרצוף וריבות של הכביש המדובר בכתב התביעה . (ראה סעיף 3(א) לכתב ההגנה). גם העד מר יצחק דהן אישר זאת בחקירתו וכעדותו (עמ' 12 שורה 22-23):

ש. אז אתה מאשר שביצעתם את העבודות שם?

ת. כן באותה תקופה כן.

ש. אתה היית המנהל?

ת. כן.

11. תמונות של מקום האירוע הוצגו בדיון וסומנו ת/2-ת/4, הנתבעת לא התנגדה לתמונות, כאשר התובע העיד כי צילם את התמונות למחרת האירוע וכעדותו (עמ' 5 שורה 19-22):

ש. זה התמונות שצילמת ?

ת. נכון.

ש. מתי ?

ת. למחרת התאונה.

12. על כן, אני מקבלת את גרסת התביעה בנוגע למיקום האירוע וכי האירוע התרחש בכביש בו בוצעו עבודות קרצוף וריבות ע"י הנתבעת.

13. נסיבות האירוע: התובע טען כי בעת ביצוע עבודות בכביש, הכביש היה לאחר קרצוף ובו הייתה מדרגה חדה וקשה ביותר לנסיעת הרכבים וכי עת נסע הרכב וכתוצאה מאותה מדרגה החדה, נפגע ונגרם לו נזק בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעת טענה כי לא תמיד ניתן לעשות את ריבוד הכביש בסמיכות לקרצופו, היינו עבודות קרצוף וריבות כביש נעשית בשלבים, כאשר בין שלב לשלב ישנו מצב בו נוצר הפרש גובה בין קטע שקורצף (בטרם רובד) לקטע שטרם קורצף. אולם, כדי למנוע קפיצה של המכוניות המגיעות אליו מבוצעת מדרגה תקנית.

14. התובע סימן בעיגול על גבי תמונה ת/2 את המקום בו נסע וקיבל את המכה והעיד כי נכנס לכביש מקורצף, הופתע במדרגה, כל המכה הייתה בגלגל, איבד שליטה ולקח את ההגה לכיוון שמאל לכיוון האי וכעדותו (עמ' 5 שורה 32-36):

ש. הסבר איך קרתה התאונה ?

ת. הייתי נוסע, נכנסתי לכביש שהיה מקורצף, היה שלט 1800 מ' לפני שנכנסתי , אין

תאורה, האוטו שלי נמוך ובגלל שהכביש מקורצף כל מה שעף בכביש מפריע לרכב. נסעתי

בקושי 60-70 קמ"ש. בנסיעה הופתעתי במדרגה, כל המכה הייתה בגלגל, איבדתי שליטה,

לקחתי את ההגה לצד שמאל לכיוון האי.

וגם בעמ' 4 שורה 8-9:

ש. אמרת שנפגעת ממדרגה ואח"כ פגעת באי?

ת. נכון. האי עצר אותי.

15. גם העד מטעמו, רביע זועבי סימן בעיגול על גבי תמונה ת/3 את מקום הנסיעה, העיד כי נסעו בכביש, הכביש היה מקורצף, נסעו לאט, היה חושך, פתאום שמעו בום והאוטו סטה שמאלה וכי אחרי שהרכב עבר את המדרגה פגע באי התנועה וכעדותו (עמ' 7 שורה 15-22):

ש. הסבר איך קרתה התאונה?

ת. היינו נוסעים בכביש לכיוון צומת נהלל, הכביש היה מקורצף, נסענו לאט, לא נסענו במהירות , היה קצת חושך, כאילו סוף היום. פתאום בסיבוב קלטנו , שמענו בום והאוטו סטה שמאלה. ירדנו מהאוטו, בדקנו, הסתכלתי וראיתי שהגלגל לא במקום ועקום ואז אמרתי לו שאי אפשר לנסוע באוטו, הזזנו אותו הצידה כדי שימשיכו בכביש כדי שלא נעכב את התנועה והזמנו גרר.

ש. הרכב אחרי שעבר למה שאתה קורא מדרגה, הוא פגע גם באי התנועה נכון ?

ת. נכון. שהסיבה היא המדרגה.

16. הנתבעת טענה בסיכומים כי היו מספר גרסאות לאירוע, שכן, בטופס ההודעה צוין כי "רכב המבוטח נפגע כתוצאה מביצוע עבודות בכביש", בכתב התביעה צוין כי "כתוצאה מהמדרגה החדה רכבו של התובע נפגע ונגרם לו נזק" וכי בבית המשפט גרסת התובע היתה כי "התובע איבד שליטה, נעצר, לקח את ההגה לצד שמאל לכיוון האי וכי התברר כי התאונה ארעה בגלל הפגיעה באי התנועה ולא בגלל המדרגה או בגלל שניהם.

איני מקבלת את גרסת הנתבעת בעניין זה. התובע הבהיר בעדותו כי ציין את עניין המדרגה לביטוח וכעדותו (עמ' 4 שורה 14-15):

ש. עניין המדרגה עלה לראשונה רק במכתב ההתראה ששלח עוה"ד שלך לנתבעת?

ת. אני אמרתי לביטוח והוא לא רשם.

כמו כן, באשר נסיבות האירוע והפגיעה מהמדרגה או מאי התנועה או משניהם, עדותו של התובע לא סתרה את הגרסה בכתב התביעה שכן, בעדותו הסביר כי נפגע ממדרגה ואח"כ פגע באי שעצר אותו (ראה עדותו בעמ' 4 שורה 8-9).

17. מגרסת עדי התביעה לעיל עולה כי עת הרכב נסע בכביש, פגע במדרגה/הפרש גובה שהיה בכביש, נשמע בום, התובע איבד שליטה, הרכב סטה שמאלה ופגע באי תנועה. עדויות עדי התביעה, הגם שעד נוסף שהיה באירוע לא התייצב למתן עדות, היו עקביות, ברורות, התיישבו אחת עם השנייה לא נסתרו בחקירה הנגדית ועל כן, אני מקבלת את גרסת התביעה באשר לנסיבות האירוע.

18. הנתבעת טענה בסיכומיה כי התובע לא הוכיח כי "המדרגה" אינה תקנית. איני מקבלת טענה זו של הנתבעת. מעיון בתמונות שהוצגו לתיק וסומנו ת/2 עד ת/4 , נראה כי אין המדובר בכביש מקורצף ובעניין זה אני מקבלת את גרסתו של מר יצחק דהן (עמ' 13 שורה 5-6 + 13-15):

ש. אז אתה אומר שלא היה מקורצף?

ת. לא היה מקורצף בתאריך של התאונה.

------

ש. מציג לך את התמונה ת/1 ורואים כביש מקורצף והפרש גובה?

ת. איפה אתה רואה כאן כביש מקורצף, זה לא כביש מקורצף זה שכבה תחתונה של הכביש שמתחבר לשכבה העליונה של אספלט. זה לא קרצוף זה אספלט.

19. במקום בו ארע האירוע, ואשר סומן ע"י עדי התביעה על גבי תמונות ת/2 ו- ת/3, נראה הפרש גובה בין שכבות הכביש. גם העד יצחק דהן אישר בעדותו כי נוצר הפרש גובה בכביש וכעדותו (עמ' 14 שורה 7-8):

ש. אז אתה מאשר שהיו שכבות והפרש גובה בקטע של הכביש?

ת. הפרשי גובה יש , אבל עם מיתון הכביש לאפס. כנ"ל בירידה וכנ"ל בעליה.

ובשורה 15-16):

ש. אז אתה מאשר שנוצר הפרש?

ת. הפרשי גובה לא מדרגה.

20. איני מקבלת את ההבחנה בין "מדרגה" לבין "הפרש גובה" שכן, גם בתצהיר עדות ראשית שלו, העד יצחק דהן ציין בסעיף 5 : הפרש גובה ("מדרגה")" ובכך התייחס להפרש הגובה בכביש כאל "מדרגה". הנטל להוכיח כי הפרש הגובה/המדרגה שנוצרה בכביש הייתה תקנית מוטל על הנתבעת בהיותה הקבלן המבצע את העבודות בכביש. הנתבעת לא צירפה לתיק כל אסמכתא לתמיכה בטענתה כי הפרש הגובה/המדרגה הייתה תקנית ולא עמדה בנטל ההוכחה בעניין זה. ויצוין כי גם המומחה מטעם הנתבעת ציין בחוות דעתו כי מדרגה בגובה של 3 עד 5 ס"מ לא תגרום לנזק ברכב, ומכאן התייחס לאירוע כאל פגיעה במדרגה.

21. לעניין השילוט בכביש: הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי בצדי הכביש היה שילוט לגבי המהירות במקום שהוגבלה ל-60 קמ"ש. כמו כן, לא הוכח כי היה שילוט המזהיר מפני קיומה של מדרגה / הפרש גובה בשכבות הכביש. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל הנתבעת, למעט עדות התובע כי אכן היה שילוט במרחק של 1800 מ' לפני (עמ' 5 שורה 17 לעדותו), הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הוכיחה כי בשילוט צוין עניין הגבלת המהירות בכביש או כי צוינה אזהרה מקיומה של מדרגה/הפרש גובה.

22. עד ההגנה מר יצחק דהן, הצהיר כי במקום הותקן שילוט תקין בהתאם לנדרש לרבות שלט לפיו המהירות במקום הוגבלת ל- 60 קמ"ש, אולם, לא הוכיח כי אכן במקום האירוע היה שילוט מתאים לפי הצהרתו לעיל ולא צירף מסמכים או אישורים או דו"חות התומכים בגרסתו וכעדותו ( עמ' 14 שורה 34-35 + עמ' 15 שורה 1-7):

ש. תראה לי בתמונות שלך שהיה שילוט מתאים לפי תצהירך עם אישור התובעים שרק שלט אחד 2 ק"מ אחורה, עבודות בכביש?

ת. זה מתחם עבודה שבו משהו כמו 2 ק"מ לזכרוני, מקצה לקצה, כל הקטע של 2 ק"מ הוא משולט.

ש. אני אומר לך שזה לא נכון, כי בסרטון שהועבר אין שילוט רק שלט אחד של עבודות בכביש מה שאישרו התובעים של 2 ק"מ אחורה בערך?

ת. יש שילוט מלא לפי התרשימים ודוחות הפיקוח והבטיחות שלנו, יש פיקוח על הכל.

ש. אז למה לא צירפת את כל האישורים האלה ?

ת. לדעתי צורף. צירפנו דוחות מהתקופה ויומן.

23. טענת הנתבעת כי התובע נהג במהירות ועל כן יש להטיל עליו רשלנות תורמת בשיעור 100% לא הוכחה . באשר לטענה כי במהירות של 60 לא היה נגרם נזק, כטענתו של העד יצחק דהן (עמ' 14 שורה 17-18), מדובר בעניין שבמומחיות ומשלא צורפה חוות דעת התומכת בטענה זו , איני מקבלת אותה.

24. הקשר הסיבתי בין המדרגה לבין הנזק ברכב: הנתבעת טענה כי התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין המדרגה. עוד טענה הנתבעת בסיכומיה כי עסקינן ברכב שהחליק, סטה שמאלה ופגע באי תנועה וכי התובע לא הוכיח חלק הנזק עקב הפגיעה באי התנועה וחלק הנזק עקב המדרגה הנטענת. איני מקבלת טענה זו של הנתבעת ואנמק.

השמאי/המומחה מטעם הנתבעת – מר אבו חוסיין חוסאם, העיד בבית המשפט כי, בתור שמאי ובוחן רכב וגם בוחן תנועה, לא יתכן כי רכב היורד מגובה של 3 ס"מ, כמו במקרה דנן, השיפוע יגרום לו נזק בכלל ולפי גרסתו הנזק שנגרם הוא כתוצאה של נפילה בבור או פגיעה במדרכה (ראה עדותו עמ' 17 שורה 24-36) וכך גם הדבר בעליה :

ש. בתור מה אתה קובע שלא נגרם נזק כתוצאה מהתאונה , אחרי שעברה שנה וחצי ?

ת. אני טוען כי הנזק של הרכב עצמו לפי התמונות, בטרם התיקון, אני טוען כי הנזק לא נגרם מהאירוע שבכתב התביעה .

ש. על מה אתה מסתמך ?

ת. אני מציג את עצמי כבוחן רכב וגם בוחן תנועה. אם אני מסתכל על קנט בכביש שאנו מציינים אותו, אנו מדברים על קנט שפחות מ3 ס"מ. שנית, אם נסתכל על התמונות של האירוע עצמו ומקום האירוע, יש גם שיפוע. לא יתכן שרכב ירד מגובה של 3 ס"מ ויגרום לו נזק בכלל. אני אומר שנזק כזה נגרם כתוצאה מנפילה בבור או פגיעה במדרכה, זה כן נזק שיכול להיגרם, אך מגובה מדרגה, לא מאמין שזה יקרה.

ש. על מה אתה מסתמך?

ת. אני גם הנדסאי מכונות, בוחן רכב וגם שמאי וגם בעל הסמכה.

ש. בניגוד למה שאתה אומר, אמרת שלא יכול להיות בירידה ?

ת. וגם בעליה אותו דבר.

25. נוכח הכשרתו של השמאי מטעם הנתבעת כבוחן רכב וגם בוחן תנועה, בנוסף להיותו שמאי, ובהעדר חוות דעת נגדית מטעם התובע (שכן חוות דעתו התייחסה אך ורק להערכת הנזק שנגרם לרכב) ומשלא נסתרה גרסתו בחקירה הנגדית, אני מקבלת את גרסת המומחה מטעם הנתבעת כי הנזק לא יכול להיגרם מירידה/עליה בשיפוע. אולם, לפי עדותו הנזק כן יכול להיגרם מ"פגיעה במדרכה" . גרסה זו מתיישבת עם גרסת עדי התביעה לפיה הרכב פגע במדרגה/הפרש גובה שהיה בכביש, נשמע בום, התובע איבד שליטה, הרכב סטה שמאלה ופגע באי תנועה. הנזק, גם לפי גרסתו של המומחה מטעם הנתבעת, כן יכול היה להיגרם לרכב כתוצאה מהפגיעה במדרכה , בעניין זה התובע העיד כי הרכב פגע במדרגה ואח"כ פגע באי וכי הפגיעה קרתה בגלל המדרגה וגם בגלל אי התנועה (וכעדותו : "משניהם" – עמ' 6 שורה 28 לפרוטוקול) וכן, העיד העד רביע זועבי כי אחרי שהרכב עבר את המדרגה, פגע באי התנועה (עמ' 7 שורה 21-22) והוסיף "שהסיבה היא המדרגה".

26. מעדויות העדים עולה כי אלמלא הפגיעה במדרגה/הפרש הגובה שבכביש , התובע לא היה מאבד שליטה, הרכב לא היה נהדף לעבר אי התנועה ולא היה פוגע באי התנועה. איני מקבלת את טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה לא הוכח מהו חלק הנזק כתוצאה מהפגיעה באי התנועה ומהו חלקו של הנזק כתוצאה מהמדרגה הנטענת. המדרגה היא הסיבה בלעדיה אין, קרי היא הסיבה בלעדיה הרכב לא היה נהדף ופוגע באי התנועה ולא היה נגרם לו נזק . גם גרסת עדי התביעה תומכת בכך כפי שצוין בפירוט בסעיף 14-15 לעיל. על כן, איני מקבלת את ההפרדה, אותה מבקשת הנתבעת לעשות, בין נזק שנגרם עקב פגיעה המדרגה לבין נזק שנגרם עקב פגיעה באי התנועה שבצד הכביש.

27. אחריות הנתבעת: לצורך חיוב הנתבעת בנזיקין, יש להוכיח חובת זהירות מושגית, קונקרטית, הפר חובה וקשר סיבתי לנזק (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש ואח' , פ"ד לז(1), 113 (1982)).

אין מחלוקת כי הנתבעת, בתור קבלן תשתיות, סלילת כבישים ואחזקתם, אשר ביצעה בתקופה הרלוונטית לתביעה עבודות קרצוף וריבוד במקום האירוע, חבה חובת זהירות מושגית כלפי הנוסעים בכביש בו ביצעה את העבודות. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית, בפסק הדין לעיל נפסק כי:" רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו".

אין מחלוקת גם כי נוצר הפרש גובה בין שכבות הכביש במקום האירוע ובהתאם לתמונות שהוצגו סומנו ת/2 ו- ת/3 וגם העד יצחק דהן מטעם הנתבעת אישר זאת בעדותו (עמ' 14 שורה 15-16) . העד מר יצחק דהן, נחקר אם הפרש גובה זה יכול לגרום נזק או לא ותשובתו היתה כי בעיקרון לא אלא אם נוסעים מעל 100 קמ"ש כי אז ניתן לאבד שליטה ולעשות הרבה דברים "לכן, במקום הזה משולט, מאובזר על ידי שילוטי אזהרה שזה אתר עבודה" כעדותו בעמ' 14 שורה 31-33. מכאן המסקנה היא כי הפרש הגובה נחשב כסיכון בלתי סביר מבחינת הנתבעת המחייב הצבת שילוט אזהרה לרבות לעניין המהירות, כפי שצוין בהרחבה בסעיף 21-22 לעיל.

משהנתבעת מודעת להפרשי גובה, לגרסתה, שנוצרים בעת ביצוע העבודות, הפרשים בין שכבות הכביש, כאשר לא הוכח כי מדובר בהפרש גובה או מדרגה תקנית (כפי שצוין בהרחבה בסעיף 20 לעיל), והוכח כי הנתבעת מודעת לחשיבות הצבת שילוט במקום העבודה לרבות לעניין הגבלת המהירות ל- 60 קמ"ש, כפי שצוין בתצהיר העד מטעמה, אזי בהעדר הוכחה כי שילוט כזה הוצב במקום האירוע , בכך נעוצה רשלנותה. וכעדותו של מר יצחק דהן (עמ' 15 שורה 3-7):

ש. אני אומר לך שזה לא נכון, כי בסרטון שהועבר אין שילוט רק שלט אחד של עבודות בכביש מה שאישרו התובעים של 2 ק"מ אחורה בערך?

ת. יש שילוט מלא לפי התרשימים ודוחות הפיקוח והבטיחות שלנו, יש פיקוח על הכל.

ש. אז למה לא צירפת את כל האישורים האלה ?

ת. לדעתי צורף. צירפנו דוחות מהתקופה ויומן.

28. הנזק: להוכחת הנזק שנגרם לרכב צורפה לכתב התביעה חוות דעת השמאי אלסאלח ודיע לפיה הנזק לרכב הוא בסך 20,598 ₪ וחשבונית מס/קבלה ע"ש דורקס דיל בע"מ.

בחשבונית צוין מספר הרישוי של הרכב נשוא התביעה, צוינו כל החלקים והעבודות נשוא חוות דעת השמאי מטעם התובע, לרבות אותן עלויות שצוינו בחוות הדעת כלומר, החשבונית אימצה את כל הנזקים –עבודות וחלקים- שצוינו בחוות הדעת מה גם, שהתובע העיד כי מדובר בחברה שלו וכי החברה לא התקזזה במע"מ בגין התשלום נשוא החשבונית הואיל ומדובר ברכב פרטי ולא מסחרי (כעדותו עמ' 5 שורה 1-4). על כן, אני מקבלת את החשבונית שהוצגה.

המומחה מטעם הנתבעת הסביר את חוות דעתו כי הוחלפו החלקים ברכב שהם צמיג, חישוק, בולם, מיסב, חלקים שצוינו כי הוחלפו גם בחוות דעת השמאי של התובע אולם, לא אישר תשלום בגינם מאחר ולטענתו בחוות הדעת "אין קשר לאירוע" (ראה עדותו עמ' 19 שורה 20-21) ובכל מקרה, לגרסתו, היה מקום בהרכבת חלקים תחליפיים שהם גם חדשים ולא בהכרח מקוריים (ראה עדותו עמ' 19 שורה 15-18).

עוד העיד המומחה כי "......אסור להרכיב חלקים משומשים לרכב עד גיל שנתיים. אפשר להרכיב חלקים תחליפיים ומקוריים, אם יש תחליפי מרכיבים תחליפי, אם אין, אז מקורי..." (עמ' 17 שורה 10-12).

באשר לעבודות, המומחה אישר חלק מעלות העבודות בטענה של "הפרזה במחיר".

תחילה וכפי שציינתי לעיל, איני מקבלת את הטענה של העדר קשר בין האירוע לבין הנזק, שכן, גם אם הנזק נגרם עקב הפגיעה של הרכב באי התנועה או במדרגה , או בשניהם יחדיו, עדיין, הנזק ארע כתוצאה מהמדרגה/הפרש הגובה שהיה בכביש שאלמלא היתה, לא היה איבוד שליטה והרכב לא היה נהדף לאי התנועה, נפגע ונגרם לו נזק.

באשר לטענת המומחה של הנתבעת כי היה מקום להחליף בחלקים תחליפיים חדשים, השמאי מטעם התובע התייחס והעיד כי "ספק רב אם חלקים אלה קיימים בשוק" (ראה עדותו עמ' 11 שורה 29). למרות גרסתו של המומחה מטעם הנתבעת, לתיק לא הוצגה כל ראייה המוכיחה כי קיימים חלקים תחליפיים לחלקים שהוחלפו ברכב ולא רק זאת, אלא שלא הוצגה כל ראייה לעניין עלותם של חלקים תחליפיים. מלבד הטענה כי המומחה בדק דרך תוכנה וכי יש במלאי, לא הוצגה כל ראייה התומכת בגרסתו ובעניין זה ראה עדותו (עמ' 16 שורה 23-35):

ש. איפה האישור שלך שקיים בולם ומיסב תחליפי?

ת. אני בודק את זה דרך תוכנה במחשב שנקראת תוכנת מולטיקט ואז בתוכנה מופיע לי אם יש תחליפי ואיזה ספקים.

ש. שאלת את כל הספקים.

ת. לא. במקרה שאני בודק חלק בתוכנה הזו, אז ברגע שאני מקיש את סוג החלק, הוא מראה לי את כל הספקים בארץ שיש להם או אין להם, אם ספק אין לו, הוא מוחק את עצמו מהרשימה של החלק עצמו , ברגע שהוא מופיע אז יש לו.

ש. יש לו במלאי או אין?

ת. יש לו במלאי.

ש. בדקת איתו , קיבלת אישור ממנו אם יש במלאי?

ת. אמרתי לך מופיע בתוכנה.

ש. זה לא מספיק?

ת. מספיק ועוד איך

לאור כל אמור לעיל, אני מקבלת את הערכת הנזק בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע ולפיה הנזק לרכב הוא בסך 20,598 ₪.

אעיר כי השמאי מטעם התובע נחקר לגבי תאריך הבדיקה ומדוע צין 16.10.2018 והשיב כי מדובר בטעות וכי צריך להיות 2017 (ראה עדותו עמ' 9 שורה 13-14) . עדותו של השמאי היתה ברורה, עקבית ולא נסתרה ומשכך , אני נותנת בה אימון לרבות לעניין הטעות בתאריך הבדיקה.

כמו כן, אני מאשרת שכר טרחת השמאי בסך 1,755 ₪ בהתאם לקבלה שצורפה לתיק.

באשר ליתר רכיבי התביעה, התובע מבקש לחייב את הנתבעת ברכיב ירידת ערך מסחרית לרכב וזאת על אף שבחוות דעת השמאי מטעמו צוין כי "ירידת ערך: בבדיקתנו לא מצאנו כי נגרמה לרכב ירידת ערך בעקבות האירוע שבנדון והתיקון שבוצע" ודי בכך כדי לדחות את התביעה בגין רכיב זה.

התובע מבקש לחייבת את הנתבעת בהוצאות בגין משלוח מכתב התראה לנתבעות. הוצאה זו לא נתמכה בראייה כלשהי ודי בכך כדי לדחות את התביעה בגין רכיב זה.

התובע מבקש לחייבת את הנתבעת בגין נסיעות למוסך ואי נוחות אולם, גם הוצאה זו לא נתמכה בראייה כלשהי ודי בכך כדי לדחות את התביעה בגין רכיב זה.

סוף דבר:

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע נזק ישיר לרכב בסך של 20,598 ₪, שכר טרחת שמאי בסך של 1,755 ₪ ואגרות בית משפט בסך של 749 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין אצל ב"כ הנתבעת, שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,050 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין אצל ב"כ הנתבעת, שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א תשרי תש"פ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.