לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

תמצית בקשת האישור המתוקנת

1. המשיבה מפעילה רשת מרכולים שלה סניפים רבים, תחת המותג "מגה בעיר". המשיבה מטעה את לקוחותיה ומפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") שהן הוראות קוגנטיות בכל הנוגע ל"מבצעים" לכאורה שהיא מודיעה עליה בסניפיה.
2. המשיבה תולה שלטי מבצע, אינה כותבת את כל הפרטים שבהם היא מחויבת לגבי כל מבצע ומשמיטה את מחיר המוצר מלפני המבצע או את שיעור ההנחה שמקנה המבצע ומה תנאיו. היעדרו של מחיר קודם לרבות מועד סיום המבצע מעלים חשד כי המוצרים אינם נמכרים כלל במבצע. המשיבה מודיעה על מבצע הכולל לכאורה הוזלה בסכום מסוים בעוד שההוזלה בפועל נמוכה יותר. כמו כן היא יוצרת זהות ויזואלית בין שלטי מבצע לבין שלטים שרק מודיעים על מחיר המוצר באופן המטעה את הצרכן לחשוב כי המבצע חל גם על מוצרים שאינם במבצע.
3. המשיבה מפרה את חוק הגנת הצרכן שבו הוראות ספציפיות הנוגעות לאופן שבו עוסקים מחויבים לנהוג במקרה שהם יוצאים ל"מכירה מיוחדת" – הוזלת מחיר בדרך של "מבצע". החוק מעגן חובה ליתן פרטים אמיתיים ומלאים בנוגע לכל מבצע, ואלה ההוראות:

"מכירה מיוחדת" מוגדרת בסעיף 8 בחוק הגנת הצרכן כדלקמן:

"מכירה מיוחדת" - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל אירוע כלשהו, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני.

סעיף 15(א) בחוק הגנת הצרכן קובע: "

"עוסק שהודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת, יבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה ואילו טובין או שירותים אינם כלולים בה, את מחירם אצלו לפני המכירה ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה, וכן תנאי המכירה המיוחדת".

1. תקנה 6 בתקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ"ג-1983 קובעת:

"עוסק אשר הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין חייב–

(1) לציין בהודעתו את מחיר הטובין ומחירם בעסקו לפני המכירה המיוחדת; לא היה מחיר הטובין שלפני המכירה המיוחדת בתוקף 21 ימים רצופים לפחות לפני התחלת המכירה המיוחדת, יציין העוסק בהודעתו את התקופה שבה היה המחיר בתוקף;

(2) להבהיר בהודעתו אלו טובין כלולים במכירה המיוחדת ולתאר את סוג הפגם שבהם;

(3) להציג את הטובין הכלולים במכירה המיוחדת בנפרד או לסמנם בסימון מיוחד או לייחדם בדרך סבירה אחרת;

(4) להחזיק מלאי סביר של הטובין הכלולים במכירה המיוחדת, זולת אם ציין העוסק בהודעתו אחרת".

1. סעיף 17ב בחוק הגנת הצרכן קובע כי "עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל."
2. סעיף 2 בתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991 קובע כי:

"המצרכים המוצעים למכירה במבצע הוזלה או במכירה מיוחדת לתקופה שאינה עולה על 35 ימים, שבתקופה האמורה מחירם נמוך מהמחיר הרגיל המוצג על גבי המצרך, ניתן להציג את המחיר הנמוך על ידי שלט או תוית מדף, שיהיה בסמוך למצרכים, ושעליו יפורטו המחיר הנמוך והמחיר הרגיל."

1. עניינה האישי של המבקשת - המבקשת נהגה לערוך קניות באחד מסניפי המשיבה הסמוך לביתה, ובסניפים אחרים ככל שהזדמנה אליהם באופן אקראי. המבקשת הבחינה שביחס למוצרים שרכשה, אשר הוצעו במבצע, לא סופק המידע הנדרש אודות המבצע בהתאם לדיני הגנת הצרכן – לא הוצג מחיר קודם של המוצר לפני המבצע, ולא מועד סיום המבצע, באופן המעלה חשש כי לא מדובר במבצע אמיתי.

כמו כן, המשיבה מציבה שלטי מבצע בצד שלטים דומים מאוד ויזואלית, שאינם שלטי מבצע אלא רק שלטים המראים את מחיר המוצר, באופן שגורם לצרכן לחשוב שכל המוצרים ששלטים בצדם נמכרים במבצע.

המשיבה הודיעה לצרכנים על מבצע הכולל לכאורה הוזלה משמעותית, אך מעיון בדיעבד בחשבונית מסתבר כי ההוזלה שניתנה לצרכן הייתה פחות משמעותית. בכך המשיבה מטעה את הצרכן לחשוב כי המבצע המוצג לו משתלם יותר מזה שהוא בפועל.

המשיבה ערכה מספר ביקורים בסניף הקבוע בו היא עורכת קניות, ואף במספר סניפים נוספים. בכל אחד מביקוריה איתרה המבקשת הפרות והטעיות כאמור.

1. הקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור: כלל הצרכנים אשר רכשו מוצרים ב'מכירה מיוחדת' באחד מסניפי רשת 'מגה בעיר' של המשיבה, אשר הוטעו ו/או לא נמסרו להם מלוא הפרטים כנדרש בחוק הגנת הצרכן.
2. העילות שנטענו בבקשת האישור – הטעיה מכוח סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן; עושק צרכני מכוח סעיף 3 בחוק הגנת הצרכן; הפרת חובה חקוקה; פגיעה באוטונומיה; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת תום הלב ועושק.
3. הנזקים שנטענו בבקשת האישור

נזק ממוני – על דרך האומדן בשיעור של 15% מהמחיר הקודם האמיתי של כל מוצר.

נזק בלתי ממוני – בשל חוסר היכולת לקבל החלטות מושכלות איזה מן המוצרים משתלמים לקניה לכל אחד מחברי הקבוצה – בגובה של 25 ₪.

1. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור­­­­

פיצוי.

סעד הצהרתי – להודיע בסניפי "מגה בעיר" רק על מבצעים אמיתיים; לספק את מלוא הפרטים הנדרשים בחוק בנוגע לכל אחד מהמבצעים שהיא מודיעה עליהם בסניפי "מגה בעיר", לרבות מחירו הקודם האמיתי של המוצר ותאריך סיום המבצע; לייחד שילוט שונה למוצרים שנמכרים במבצע, ולהבדיל בינם לבין מוצרים שלא נמכרים במבצע.

תגובת המשיבה לבקשת האישור

1. אין למשיבה כל אחריות בגין התקופה שקדמה לרכישתה על ידי יינות ביתן בע"מ (להלן: "יינות ביתן") בחודש יולי 2016. במסגרת עסקת הרכישה שבין המשיבה לבין יינות ביתן נקבע מפורשות כי לא תקום כנגד המשיבה כל עילת תביעה בגין התקופה שקדמה למועד עסקת הרכישה. למבקשת יכולה לעמוד עילת התביעה כנגד המשיבה לכל היותר החל מחודש יולי 2016 ועד מועד הגשת בקשת האישור, קרי חודש מאי 2018.
2. המבקשת אינה צרכן אותנטי.

המבקשת הפכה ללקוחה של המשיבה לצרכי בקשת האישור, מתוך מטרה פסולה לזכות בגמול עבור פועלה. המבקשת הגיעה בתאריכים ספציפיים לסניפי המשיבה, מצוידת במצלמה, על מנת ליצור עילת תביעה.

1. המבקשת נעדרת עילת תביעה אישית.

לא ייתכן שהמבקשת נפגעה באופן כלשהו מהמיוחס למשיבה, שהרי הייתה מודעת לחלוטין להפרה המיוחסת למשיבה. מי שמודע להפרות מהסוג הנטען – חזקה עליו שיידע שלא מדובר במבצע אותנטי ושימנע מרכישת אותו מוצר.

טענותיה של המבקש מתמצות ביחס למוצר בודד (שמן קנולה). על כן לא נגרם למבקשת כל נזק בהתייחס ליתר המוצרים ולא עומדת לה כל עילת תביעה בגינם.

1. המשיבה עומדת בהוראות החוק הרלוונטיות.
2. לכל היותר מדובר ב"טעות נקודתית".

בסניפי המשיבה נמכרים בכל רגע נתון מאות רבות של מוצרים שונים שבגינם מוצעים מבצעים רבים. טענותיה של המבקשת עוסקות בכמות של כ-60 מוצרים בלבד (חלקם חופפים) וב-8 סניפים בלבד. המבקשת מלינה כנגד כ-3% מהמוצרים שבגינם מוצעים על ידי המשיבה מבצעים כלשהם הנמכרים בכ-5% מהסניפים שאותם מפעילה המשיבה. מדובר כאמור ב"טעות נקודתית" שאינה יוצרת "מסה קריטית" המצדיקה את קבלת בקשת האישור.

1. המבקשת לא עשתה דבר על מנת להקטין את נזקיה הנטענים בהתאם לחובה המוטלת עליה מכוח חוק החוזים (חלק כללי),התשל"ג-1973 ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
2. המבקשת לא הוכיחה קיומה של קבוצה.

המבקשת לא הוכיחה מי מבין לקוחות המשיבה אכן הסתמך על השלטים נושא המוצרים דנן.

המשיבה לא קיבלה כל פניה בנושא ממי מלקוחותיה.

1. ביחס לטענת ההטעיה – על המבקשת היה להציע מנגנון שעל פיו ניתן יהיה לקבוע לגבי מי מבין חברי הקבוצה מתקיים קשר סיבתי בין ההטעיה המיוחסת למשיבה לבין הנזקים הנטענים בבקשת האישור אלא שהיא לא עשתה כן.
2. ביחס לטענת עושק צרכני – גם ביחס לטענה זו היה על המבקשת להציע מנגנון לבחינת יסוד הקשר הסיבתי ביחס לכל אחד מיחידי הקבוצה, בין ההפרה הנטענת לבין הנזקים הנטענים. המבקשת לא הציעה כל מנגנון.

המבקשת לא הסבירה בבקשת האישור מהי המצוקה או הבורות שלפי טענתה נוצלה לרעה על ידי המשיבה.

1. ביחס לטענת הפרת חובה חקוקה - המבקשת לא הוכיחה את התנאים המנויים בסעיף 63 לפקודת הנזיקין.
2. ביחס לטענת "פגיעה באוטונומיה" – פגיעה באוטונומיה אינה עוולה עצמאית אלא לכל היותר ראש נזק.

המבקשת נמנעה מלהסביר כיצד יש בהתנהלות המשיבה משום "פגיעה באוטונומיה".

1. ביחס לטענת עשיית עושר – המבקשת לא הוכיחה את התנאים המפורטים בסעיף 1 בחוק עשיית עושר.
2. ביחס לטענת "עילות חוזיות" – מדובר בטענות כלליות וסתמיות.

גם ביחס לטענה זו היה על המבקשת להציע מנגנון לבדיקת הקשר הסיבתי. קיים קושי לברר את עילת תביעה זו במסגרת תובענה ייצוגית.

1. בקשת האישור אינה עומדת בתנאי חוק תובענות ייצוגיות: המבקשת נעדרת עילת תביעה אישית; סיכוייה של בקשת האישור קלושים; היעדר הומגניות; ריבוי עילות; חוסר תום לב מצד המבקשת.

בקשה לאישור הסדר פשרה

1. ביום 22.4.2021 הגישו הצדדים הודעה על הסדר פשרה. ביום 25.8.21 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן בעקבות הערות בית המשפט.

עיקרי הסדר הפשרה

1. הגדרות:

"מכירה מיוחדת" או "מבצע"- עסקה שבמסגרתה רוכש צרכן מוצר בהנחה בהתאם לסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן;

"התקופה הרלוונטית"- החל מיום 1.5.2016 ועד מועד אישור הסכם הפשרה.

"תובע מיוצג"- כל מי שרכש מוצר של מגה ב"מכירה מיוחדת" ואשר לא קוימו לגבי אותה מכירה הוראות הדין באשר ל"מכירה מיוחדת" בהתאם לסעיף 15(א) לחוק הגנת הצרכן.

"אישור הסכם הפשרה"- אישור הסכם זה על ידי בית המשפט המוסמך ומתן תוקף של פסק דין להסכם, בהתאם לקבוע בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

"המועד הקובע"- המועד בו יאשר בית המשפט את הסכם הפשרה ויתן לו תוקף של פסק הדין.

"קבוצת התובעים המיוצגים"- כלל התובעים המיוצגים.

"קבוצת התובעים המאושרת"- קבוצת התובעים המיוצגים, למעט מי מהם אשר מסר הודעות פרישה.

ויתור וסילוק"- ויתור סופי, מלא ומוחלט, של כל עילה ו/או תביעה ו/או טענה ו/או דרישה של כל יחד/ה מקבוצת התובעים המיוצגים, כלפי המשיבה בקשר עם עילות התובענה ו/או בקשת האישור בקשר עם עילות התובענה ו/או בקשת האישור.

1. חברי הקבוצה "כלל הצרכנים אשר רכשו מוצרים ב'מכירה מיוחדת' באחד מסניפי רשת 'מגה בעיר' של המשיבה, אשר הוטעו ו/או לא נמסרו להם מלוא הפרטים כנדרש בחוק הגנת הצרכן, ולרבות 7 שנים טרם מועד אישור הסכם הפשרה בידי בית המשפט הנכבד" (סעיף 8 להסדר הפשרה).

התחייבויות המשיבה

1. פיצוי – עד לסך כולל 400,000 ₪ המורכב משני מסלולים:
   1. מסלול ראשון: מסלול פיצוי על דרך מבצעי הנחות בסך של 200,000 ₪ שיוענק לחברי הקבוצה באמצעות מבצעי הנחות בסניפי המשיבה בהתאם לרשימת המוצרים (הכוללת בין 20-30 למוצרים שנבחרו בקפידה ומייצגים מגוון מוצרים רחב (רשימת המוצרים צורפה כנספח ה' להסדר הפשרה).

המשיבה מתחייבת כי בכל תקופת הפיצוי בין המוצרים שיהיו בהנחה כאמור, יהיה לפחות מוצר בודד מבין המוצרים הבאים: שמן קנולה (1 ליטר), וקפה טסטר'ס צ'ויס (נוכח הטענה בבקשת האישור לפער במוצרים אלה בין ההנחה שפורסמה על גבי שלט המבצע להנחה בפועל בעת תשלום בקופה).

בשל חוסר ודאות שכל המוצרים שברשימת המוצרים שבמבצע עדיין יימכרו על ידי המשיבה במועד הקובע ולאחריו, מוסכם כי המשיבה תוכל לגרוע ו/או להוסיף עד 10 מוצרים מתוך רשימת המוצרים שבמבצע. בכל נקודת זמן עד למיצוי ההנחה בסך כולל של 200,000 ₪ יהיו לפחות 20 מוצרים במבצע.

ממועד שיחול 10 ימים לאחר המועד הקובע המשיבה תעמיד את המוצרים שבמבצע כמבצעי הנחות תוך סימון ברור של ההנחה. ההנחה של כל מוצר תהיה לא פחותה מ- 10% הנחה - בהשוואה למחיר המוצר ב-60 הימים הקודמים, וזאת עד לסיום סכום הפיצוי המצטבר והכל עד למתן סכום בדרך זו בסך כולל של 200,000 ₪. לאחר שתסיים המשיבה לפצות את הלקוחות בדרך זו בסכום של 200,000 ₪ ייפסק מתן הפיצוי על דרך ההנחות של מבצעי הנחות של המוצרים שבמבצע. המשיבה מתחייבת כי תקופת הפיצוי תסתיים לכל היותר תוך 12 חודשים.

עד לסיום מתן הפיצוי יוצב, במיקום בולט בסניף או בסמוך לקופה ראשית ו/או בסמוך למוצרים שילוט, שמיידע את ציבור הלקוחות כי ההנחות ניתנות כחלק מהסדר הפשרה בתובענה הייצוגית דנא, ושמפנה את תשומת לב ציבור הלקוחות למבצעים הייעודיים.

• 1. מסלול שני: תרומת מוצרים לבית בשווי של 200,000 ₪ (לפי שווי מחיר לצרכן, ר' הבהרה מיום 25.8.21) מהמוצרים המשווקים על ידי המשיבה בסניפיה (רשימת הסניפים מצורפת כנספח ו' להסדר הפשרה). התרומה תחולק בחלקים שווים לעמותות הרשומות והפועלות לפי דין אשר עוסקות בתרומות לנזקקים ובתרומה לחיילים: העמותה למען החייל - קרן ליב"י, עמותת לשובע, קבוצת שורשים ו/או כל עמותה רלוונטית אחרת שתוסכם על ידי הצדדים ותאושר על ידי בית המשפט וייעודה תרומה לנזקקים (להלן: "העמותות") תוך 60 ימים מהמועד הקובע.

היות ואין מדובר בהעברת כספים לא חלה החובה החוקית לייעד מראש את הסכום לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק התובענות הייצוגיות (להלן - "הקרן").

1. היקף ההטבה נקבע בהתחשב בשני היבטים: האחד, "המכירה המיוחדת" נמשכה לטענת המשיבה רק תקופה קצרה יחסית באופן ההולם את משך התקופה בה מחזיקה יינות ביתן בע"מ במגה (ממאי 2016), עם רכישתה של מגה לא נטען עוד לתבוע אותה בגין עילות שצמחו קודם לכן.

השני, קיים קושי לכמת את הנזק של כל לקוח שנתקל במכירות מיוחדות ובחר לרכוש מוצרים אלה. קשה לדעת מתי הרכישה בוצעה מתוך פיתוי הצרכן לרכוש את המוצר, כשלא הוצגו כלל הפרטים הרלבנטיים למבצע, ומתי אותו צרכן דווקא בחן עצמאית את כדאיות העסקה אל מול מתחרים.

1. בעקבות ההליך שינתה המשיבה את דרך הצגת המכירות המיוחדות שהיא מציגה לציבור:
   1. שלטים עליהם רשום "מבצע" ללא פירוט, הוסרו מהמדפים;
   2. יש הלימה מוחלטת בין ההנחה המוצגת על המדפים להנחה המוצגת על הקבלה שמתקבלת בקופה לאחר רכישת המוצר;
   3. המשיבה מקפידה לכלול את כל הפרטים הנדרשים לצורך הצגתה של "מכירה מיוחדת" בהתאם לדין, לרבות מועד אחרון למכירה המיוחדת, מחיר קודם של המוצר ותנאי המכירה.
   4. המשיבה מקפידה שלא ליצור זהות ויזואלית בין שלטים המסמלים מבצע לבין שלטי מחיר רגילים.

1. מעשה בית דין, ויתור וסילוק
2. בכפוף לאישורו וביצועו של הסכם הפשרה, המבקשת וחברי הקבוצה המיוצגת מוותרים כלפי המשיבה באופן סופי מלא ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או עילה הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מהטענות ו/או הדרישות הכלולות בתובענה ובבקשה לאישור, ו/או הנובעים מן המסכת העובדתית או מן הנסיבות מושא התובענה ו/או הבקשה.
3. אם בית המשפט לא יאשר הסדר זה או לא יאשר חלקים ממנו, או יאשר את ההסדר באופן מותנה, יהיה כל אחד מהצדדים זכאי לבטל הסדר זה בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו החלטת בית המשפט, על פי שיקול דעתו הבלעדי וללא צורך במתן הנמקה כלשהי.
4. בכפוף להתקיימותם של כל התנאים בהסכם הפשרה, יהווה פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה, מעשה בית דין כלפי קבוצת התובעים המאושרת בקשר עם כל הטענות, העילות והסעדים הנזכרים בתובענה ובבקשה לאישור ו/או הנובעים מהן.

גמול ושכר טרחה

1. הצעת הצדדים היא כי ישולם גמול למבקשת בסך של 10,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוח המבקשת בסך של 84,000 ₪ בתוספת מע"מ. הגמול למבקשת ישולם במועד הקובע, ואילו שכר הטרחה (כנגד חשבונית מס כדין) ישולם כך ש50% מהסכום ישולם 30 יום לאחר מועד פסק הדין ו-50% ישולם 30 יום לאחר הודעת המשיבה לבית המשפט על סיום ההנחות לציבור ומתן התרומות לעמותות.

סכומים אלה ישולמו למבקשת ולבאי כוחה על ידי המשיבה, בנוסף לסכום הפיצוי..

הצדדים סבורים כי מדובר בסכומים סבירים ומידתיים ביחס לתועלת שתצמח לחברי הקבוצה כתוצאה מאישור ההסכם. תרומתם של המבקשת ובאי כוחה מתבטאת בהטבה של ממש לציבור ויש בה כדי למנוע הישנות מקרים מעין אלו ולהרתיע חברות מפני הפרת הוראות הדין.

1. הצדדים נימקו את ההמלצה בדבר שיעור הגמול ושכר בבקשה לאישור ההסדר כדלקמן:

תועלת לקבוצה – התנהלות המבקשת הביאה לתועלת לחברי הקבוצה בשני מובנים: תיקון כלפי העתיד – שינוי מדיניות הצגת המוצרים והמבצעים בסניפי המשיבה; תיקון כלפי העבר – הטבה הכלכלית בדמות ההנחות והתרומה לעמותות במוצרים שניתן לעשות בהם שימוש יעיל ומיטיב.

החשיבות הציבורית – בקשת האישור עוסקת בסוגיה צרכנית חשובה הנוגעת למאות אלפי צרכנים בישראל העורכים קניות בתדירות ברשתות השיווק בכלל ובסניפי המשיבה בפרט. בזכות הגשת בקשת האישור ניתן לרכוש בסניפי המשיבה מוצרים בהתאם למצגים נכונים וכלל רשתות השיווק מורתעות מהטעיות הצרכנים. הקהל הצרכני בסניפי המשיבה נהנה משניים: בכך שהם אינם טועים לחשוב שיש הנחה על מוצר פרטני ו/או יכולים לשקלל בנקל את שיעור ההנחה שניתנת להם ביחס אליו, ובנוסף, ובכך שהם אינם מוקפים עוד בשלל שלטי "מבצע", חרף כך שלא בהכרח היה מבצע לצדם, וכך אינם טועים לחשוב כי מדובר בסניף רב מבצעים שמשתלם לרכוש בו (אלא אם אכן כך).

המאמץ שהושקע והסיכון שנטלה על עצמה המבקשת – המבקשת ובאי כוחה השקיעו מאמצים על מנת להכין את בקשת האישור. לצורך כך המבקשת ביקרה ב- 9 סניפים, צילמה תמונות רבות וערכה אין ספור בדיקות (חוזרות ונשנות, על מנת לוודא שאין שגגה בבסיס הטענות). המסמכים נכתבו ע"י עוה"ד באופן יסודי וכנדרש תוך עריכת הבדיקות מלוא הבדיקות העובדתיות והמשפטיות הנדרשות. גם לאחר הגשת הבקשה, השקיעו המבקשת ובאי כוחה השקעה בניהול התובענה. יש לקחת בחשבון את משך ההליך בבית המשפט המתנהל משנת 2018, והתייצבות ל-3 דיונים ופגישות פשרה. כמו כן, הגשת בקשת אישור כרוכה בסיכון לחיוב בהוצאות. ניטל סיכון שהמשיבה לא תגיע להסדר פשרה וכי לאחר ניהול ההליך על כל ההוצאות הכרוכות בו, תידחה בקשת האישור.

תקופת הנזק- השינוי הכולל בשילוט בסניפי המשיבה הסתיים בשלהי שנת 2019 ולכן פוטנציאל הפיצוי המקסימלי הינו תחום ל-3.5 שנים. גם מהיבט זה הגמול ושכר הטרחה הינם סבירים ביותר.

הגמול ושכ"ט אינם באים על חשבון הקבוצה.

הסיכון שנטלה על עצמה המבקשת – הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן רבה בהתחשב בכמות הסניפים שנבדקו וכמות המוצרים הגדולה, לגביהם נבחן האופן בו הוצב השילוט לצדם. כן ניטל סיכון שהמשיבה לא תגיע להסדר פשרה וכי לאחר ניהול ההליך תידחה בקשת האישור.

הכוונה ציבורית- הסכם פשרה זה שולח מסר לשוק לשחקנים אחרים בשוק הקמעונאות בנוגע לאופן בו יש לפעול בהצגת מידע הנוגע למכירות מיוחדות בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. בכך, השיג ההליך שכאן את ערך ההרתעה שבבסיס התובענה הייצוגית, כמו גם הגברת המודעות לסוגיה.

בתי המשפט מאפשרים מבצעי הנחות ותרומות לעמותות כחלק מהסכמי פשרה במקרים בהם יש קושי בזיהוי פרטי הקבוצה המיוצגת.

שיעור שכר הטרחה והגמול המבוקש הוא 19% בלבד מסכום הפשרה הכולל. מדובר בשיעור סביר ביחס לפסיקה המקובלת וזאת גם בהתחשב בשינוי המשמעותי והרוחבי שביצעה המשיבה בכ-100 סניפיה בכל רחבי הארץ.

עמדת היועמ"ש

1. ב"כ היועמ"ש בהודעתה מיום 17.6.2021 הודיעה כי:

"הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשת הצדדים מיום 21.4.2021 לאישור הסדר פשרה, לחיוב או לשלילה."

דיון

מינוי בודק

1. הצדדים סבורים, כי אין צורך במינוי בודק בעניינינו מהטעמים הבאים:

קיים קושי לאמוד את הנזק, בשל אורך תקופת ההפרה לכאורה והעובדה שהמשיבה שינתה את דרכיה. כמו כן קיים קושי לאמוד את הנזק הכספי לכל צרכן שהתפתה לרכוש מוצר "במכירה מיוחדת" שבה לא גולו כל פרטיה. גם אם ימונה בודק לא יהיה זה פשוט לאמוד את גובה הנזק;

בחינת סבירותו של הסדר הפשרה היא עניין משפטי, הנתון לבחינתו של בית המשפט. בהעדר נתונים כלכליים בבסיס הסדר הפשרה, אין לבודק כל יתרון על בית המשפט הנכבד הבקיא בעובדות התיק ובעל ניסיון רב בתחום התובענות הייצוגיות;

עלות מינויו של בודק בענייננו אינה פרופורציונאלית להיקף התיק ותגרום להעמסת עלויות שלא לצורך;

בית המשפט ייטה שלא למנות בודק במקום בו מינויו אינו יעיל לצדדים או לחברי הקבוצה.

1. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

1. בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

1. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.
2. ולענייננו.

בנסיבות העניין שלפניי, בחינת השאלה האם הסדר הפשרה הוא ראוי והוגן אינה מבוססת על נתונים מספריים או על נתונים בכלל. על כן אין יתרון לבודק על פני בית המשפט. ההכרעה בעניין אישור הסדר הפשרה היא בעיקר נוכח הסיכויים והסיכונים של התובענה שהם ענין לבית המשפט לענות בו. על כן, אינני ממנה בודק לבחינת הסדר הפשרה.

אישור הסדר הפשרה

1. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(א)בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

1. סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

1. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא – כל מי שרכש מוצר של מגה ב"מכירה מיוחדת" ואשר לא קוימו לגבי אותה מכירה הוראות הדין באשר ל"מכירה מיוחדת" בהתאם לסעיף 15(א) לחוק הגנת הצרכן.
2. עילות התובענה – הטעיה מכוח סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן; עושק צרכני מכוח סעיף 3 בחוק הגנת הצרכן; הפרת חובה חקוקה; פגיעה באוטונומיה; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת תום הלב ועושק.
3. הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור – פיצוי; סעד הצהרתי.
4. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר פשרה ולא הוגשו בקשות ליציאה מן הקבוצה.
5. בבוא בית המשפט לאשר הסדר פשרה, עליו להשתכנע כאמור כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).
6. מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

1. אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי סביר והוגן ולהלן אפרט את טעמיי:

הסדר הפשרה מביא לאכיפת הדין ומגשים את תכליות חוק תובענות ייצוגיות.

הסדר הפשרה כולל הסדרה עתידית של התקלה נושא התובענה – המשיבה משנה את מדיניות הצגת המוצרים והמבצעים בסניפיה באופן שעונה על דרישות חוק הגנת הצרכן (הסרת שלטי "מבצע" ללא פירוט; הלימה בין ההנחה המוצגת על המדפים לבין ההנחה המוצגת על הקבלה שמתקבלת בקופה לאחר רכישת המוצר; המשיבה מקפידה לכלול את כל הפרטים הנדרשים לצורך הצגתה של "מכירה מיוחדת" בהתאם לדין; המשיבה מקפידה שלא ליצור זהות ויזואלית בין שלטי מבצע לשלטים רגילים). פעולות אלו של המשיבה מבטיחות את תיקון התקלה לעתיד.

הסדר הפשרה כולל גם פיצוי שיש בו כדי לענות על מטרות החוק שעניינן אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. אני מקבלת את טענת הצדדים כי יש להניח שחלק נכבד מחברי הקבוצה רוכש או ירכוש מוצרים בסניפי המשיבה, ועל כן מסלול הפיצוי הראשון – הכולל מבצעי הנחות ייעודים לקהל הלקוחות של המשיבה –יינתן בסבירות גבוהה לחברי הקבוצה. אשר למסלול הפיצוי השני, לאחר שהצדדים צרפו את מכתב "פתחון לב" בעקבות החלטתי שהורתה להגיש הבהרות להסדר הפשרה, נחה דעתי כי יש בו תועלת לציבור הנזקקים אף שאינו מכוון לחברי הקבוצה ויש בו משום תוספת להרתעה מפני הפרת הדין.

אני מקבלת את טענות הצדדים כי הוכחת הנזק בתובענה שלפניי אינה פשוטה, וכן גם הוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין הפרת הדין בענייננו. בנסיבות התובענה שלפניי ברי שקיים קושי בהשבה פרטנית לחברי הקבוצה.

נציג היועמ"ש לא מצא להתנגד להסדר הפשרה.

גמול ושכר טרחה

1. הצדדים הסכימו על גמול ושכ"ט כדלקמן:

גמול למבקשת בסך של 10,000 ₪.

שכר טרחה לבאי כוח המבקשת בסך 84,000 ₪ בתוספת מע"מ.

1. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

1. סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

1. סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

1. בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (נבו 23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט") נקבע, כי השיטה הראויה לפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות היא "שיטת האחוזים", שבמסגרתה נפסק שכר הטרחה כאחוז מסוים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בהסכם הפשרה :

"... אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן." (פסקה 11 לפסה"ד).

1. ולענייננו.

שיקולי תפוקה – התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה הביא להסדרה עתידית של התנהלות המשיבה, בכל הנוגע להצגת המוצרים והמבצעים בסניפיה בהתאם להוראות הדין. כמו כן, ניתן פיצוי כספי לקהל הלקוחות של המשיבה בדרך של הנחות, וכן תרומה לעמותות לנזקקים.

שיקולי תשומה – השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ולבאי כוחה. הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן וכישורים בהגשת בקשת האישור וכן בניהול וגיבוש הסדר הפשרה.

שיקולי הכוונה ציבורית – חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית הביאה להעלאת המודעות לעניין נושא התובענה – קריא ההוראות הרלבנטיות בחוק הגנת הצרכן, ולתיקון התנהלות המשיבה בהתאם לדין.

התובענה נוהלה בצורה יעילה והוגנת ולתועלת הקבוצה.

1. לאור כל האמור, מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, כדלקמן:

הגמול, בסך 10,000 ₪, ישולם בתוך 14 ימים מיום מתן פסק דין זה.

שכר הטרחה יעמוד על סך של 98,280 ₪ כולל מע"מ.

שכר הטרחה ישולם בשלבים, באופן הבא: 50% מסכום שכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה. יתרת הסכום תשולם לאחר הגשת הודעה המשיבה, באמצעות רו"ח מטעמה, ותצהיר של בעל תפקיד מוסמך בה, על סיום ההנחות לציבור ומתן התרומות לעמותות ולאחר קבלת אישור בית המשפט לכך.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחה, בהתאם למפורט בסעיף 58 לעיל.
3. אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו כל הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות.
4. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 ימים מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, ישלח בא-כוח הקבוצה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
5. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין, בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.
6. הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 19 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.