ניתן ביום 31 יולי 2018

ב''כ המרכז להשכלה בתל חי עו"ד גלעד פלג

ב''כ ארגון המורים וועד המרצים ומר פרי עו"ד זוהר גיפס

1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט טל גולן ונציג ציבור מר אליאס ג'טאס; ס"ק 67698-09-16). בית הדין האזורי דחה את בקשת ארגון המורים, ועד המרצים ומר שלומי פרי (להלן - המערערים) כנגד המרכז להשכלה בתל חי (להלן – המרכז), שבה נתבקש לקבוע כי בהפחתת שכרו של מר פרי לאחר שהפסיק לשמש כראש מגמה ורכז מגמה הפר המרכז את הוראת סעיף 33י' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957. בית הדין קבע כי ההפחתה נעשתה מתוך שיקולים ענייניים וכחלק מהמדיניות של איחוד התפקידים של ראש מגמה ורכז מגמה ואיושם על ידי אדם אחד. בית הדין דחה את הטענה כי הפסקת העסקת מר פרי כרכז וכראש מגמת תעשייה וניהול נעשתה על רקע התארגנות המרצים ופעילותו כיו"ר ועד המרצים. עוד נקבע כי מר פרי אינו כשיר לשמש כראש מגמה באשר אינו עומד בדרישות הסף לתפקיד זה. עם זאת, קבע בית הדין כי הגם שמר פרי היה מודע לשינויים הארגוניים, נפל פגם בהתנהלות המרכז, בכך שלא מסר למר פרי הודעה פורמלית על נטילת תפקיד ריכוז המגמה ולא אפשר לו לטעון ביחס לכך. על כן פסק בית הדין האזורי פיצוי בסכום של 26,880 ש"ח המהווים תשלום הפרשי שכר לשנה בגין תפקיד רכז מגמה.

2. לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת כל החומר שבתיק אנו סבורים כי דין הערעור של המערערים להידחות. לא מצאנו מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ומסקנותיו לפיהן מדיניות המרכז לא הייתה עוינת את ההתארגנות הראשונית של המרצים, כשבסופו של יום אף נחתם הסכם קיבוצי שהיטיב עם המרצים; הצורך להפסיק את העסקת מר פרי כראש מגמה היה פועל יוצא של דרישות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע עקב העדר כשירותו לכהן בתפקיד ראש מגמה, ולא היה חולק כי מר פרי אינו יכול לשמש בתפקיד ראש מגמה; כל ניסיונות ומאמצי המרכז להמשך העסקתו מר פרי כראש מגמה לא צלחו; מדיניות איחוד התפקידים של ראש מגמה ורכז מגמה מושתתת על נימוקים ענייניים ומקצועיים שהם חלק מהפררוגטיבה הניהולית. נציין, כי ככלל בית הדין האזורי העדיף את גרסת המרכז ועדיו על פני עדי המערערים, ולא מצאנו מקום לחרוג מהכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית המבוססות על התרשמותה הבלתי אמצעית מהעדויות שלפניה וממהימנותן.

3. אשר לערעור המרכז, מצאנו שיש לקבלו. בית הדין פסק סעד כספי אשר לא התבקש בבקשת הצד בסכסוך קיבוצי, ולא מצאנו כי מתקיימות הנסיבות החריגות שנקבעו בפסיקה המאפשרות פסיקת סעד שלא נתבקש בכתב התביעה, ודי בכך כדי לקבל את ערעור המרכז, מבלי שנביע עמדה לגופם של דברים.

4. סוף דבר: ערעור המערערים נדחה. ערעור המרכז מתקבל, וחיובו בתשלום פיצוי למר שלומי פרי בטל.

כמקובל בסכסוכים קיבוציים, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ח (31 יולי 2018), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.