1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע תחילת ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.
2. ביום 20.12.2021 הטלתי על הנאשם, בין היתר, עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה של ארבעה חודשים, והוריתי, לבקשת הנאשם וב"כ, על תחילת ביצוע העונש ביום 1.6.2022. ביום 30.5.2022 הגיש הנאשם בעצמו בקשה לעיכוב ביצוע תחילת ריצוי העונש וזאת על-מנת שיוכל לחסוך מספיק כסף על-מנת לכלכל את צעדיו בעת ביצוע עונש עבודות השירות. עיכבתי את הביצוע עד להחלטה אחרת, כאשר הוריתי לסניגור ולמאשימה למסור הודעות מפורטות בעניין. הסניגור ציין בבקשה המפורטת והמנומקת, כי בשל מגפת הקורונה היה הנאשם מובטל ומצבו הכלכלי דחוק, ובשנה האחרונה הוא עובד במסעדה ומתגורר בשכירות ומכלכל את עצמו. טעם הבקשה, הוא, אפוא, מתן פרק זמן נוסף לנאשם לחסוך לקראת ביצוע העונש. ב"כ המאשימה התנגדה וטענה, כי לא ניתן טעם מבורר המצדיק היעתרות לבקשה, כאשר לכתחילה, עוכב ביצוע העונש לבקשת הנאשם לתקופה ארוכה. עוד ציינה ב"כ המאשימה, כי טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא תחולת המאסר המותנה לאחר ביצוע עבודות השירות.

דיון והכרעה

1. סעיף 87(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע, כי על בית המשפט לפרש "נימוקים מיוחדים" בבואו לעכב ביצוע עונש פעם נוספת, כבמקרנו. בית המשפט העליון פירש בהרחבה סעיף זה, הן לעניין היעדר המגבלה בדבר "פעם אחת נוספת", הן לעניין הטעמים להם עשוי להידרש בית המשפט בשעה שהוא דן בשאלת עיכוב ביצוע עונש. ראו בהקשר זה: ע"פ 507/20 סינן נ' מ"י (מיום 2.2.2020). יצוין, כי הן פסק דין זה והן הלכת שוורץ אליה הופניתי [ע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י (מיום 7.6.200)], עוסקים במצב דברים של עיכוב ביצוע נוכח הגשת ערעור על גזר הדין או על פסק הדין (ואין זה מקרנו), ואולם, פסקי הדין כוללים אמרות ערכיות בנוגע לשיקולים הצריכים לעניין, הרלבנטיות גם לענייננו.
2. בשים לב לטיב הרשעתו של הנאשם, בעבירות רכוש ברף נמוך במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה עונשית, ובשים לב לעת החריגה בה אנו נמצאים בצל מגפת הקורונה ונזקיה הכלכליים, נדמה כי בקשת הנאשם, המכלכל את עצמו, איננה מופרכת, ולטעמי, היעתרות לה דווקא תגביר את הסיכוי לביצוע העונש באופן רצוף ויעיל, כשהנאשם חופשי מדאגות פרנסה, נוכח תכלית הדחיה, והיא הגברת יכולתו לחסוך לכלכלתו לעת ביצוע העונש.
3. לפיכך, אני נעתר לבקשה וקובע כי תחילת ביצוע עבודות השירות יהיה ביום 28.9.2022. במועד זה על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה ברמלה, לצורך תחילת ביצוע העונש, עד לשעה 09:00.
4. אך מובהר, כי יתר חלקי גזר הדין אינם מעוכבים וכי נוכח ניסוח המאסר המותנה, הוא כבר החל לחול מעת מתן גזר הדין, אך צפוי להימנות אך רק מסיום ביצוע עבודות השירות, ועל-כן משמעות עיכוב הביצוע הלכה למעשה, היא הארכת תקופת המאסר המותנה באופן אפקטיבי. ראו בהקשר זה: ע"פ 1779/92 מ"י נ' כחיל (מיום 29.3.1993).

יש לשלוח לב"כ הצדדים ולממונה על עבודות השירות.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"ב, 26 יוני 2022, בהעדר הצדדים.