טוען...

החלטה שניתנה ע"י סימי פלג קימלוב

סימי פלג קימלוב12/06/2018

בפני

כבוד השופטת סימי פלג קימלוב

מבקשים

1. פאוזי עבד אלגני

2. סמאהר עבד אלגני

3. מואהב עבד אלגני

נגד

משיבים

משטרת ישראל תביעות- שלוחת זבולון

החלטה

  1. לפני בקשה לגילוי חומר חקירה על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").
  2. במסגרת הבקשה מבוקש להעביר לידי ההגנה סרטוני וידאו של כל מצלמות הווידאו במקום האירוע הנטען בכתב האישום, תיעוד חזותי של חקירת המתלוננות דינה ומונא עבד אל גני, רשימת תיקים, תלונות וחומר חקירה בכל הקשור לסכסוך רב השנים בין הצדדים המעורבים.
  3. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר – עבירה לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה הגורמת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תקיפה סתם – עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
  4. בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים טען המבקש מספר טענות. בהתייחס לסרטוני הווידאו הרי שטוען ב"כ הנאשמים כי האירוע התרחש בתחנת הדלק וכי באותו מקום למיטב ידיעתו של הסנגור מותקנות 15 מצלמות שונות מזוויות שונות. לטענת המבקשים, בפועל התקבלו תוצרים של 6 מצלמות וכי את תוצרי יתר המצלמות לא קיבל לידיו. לטענת המבקש תוצרי יתר המצלמות חיוני להגנת הנאשמים וזאת נוכח העובדה שחלקו הראשון של האירוע אינו מתועד במצלמה שאת תוצריה קיבל.
  5. באשר לתיעוד חזותי של חקירות. הרי שב"כ הנאשמים מיקד את טענותיו בתיעוד חזותי של עדות המתלוננות כאשר הוא מציין כי חלק מחקירות הנאשמים תועדו. אציין, בעניין זה כי טוענת המאשימה כי עדות המתלוננות לא תועדה חזותית. לעניין זה טען ב"כ המבקשים בדיון, כי חקירות המבקשים תועדו תיעוד חזותי וכי נכתבה גם הודעת חשוד אשר נכתבה בשפה העברית תוך תרגום סימולטני מהחקירה שנערכה בשפה הערבית וכי ישנן סתירות בין הנאמר בחקירה לבין מה שנרשם בהודעה. לפיכך דורש ב"כ המבקשים כי החקירה תתומלל שכן מדובר בחובתה של המדינה לעשות זאת.
  6. באשר לעיון ברישום פלילי של המתלוננות, טוען הסנגור המלומד, כי מדובר בסכסוך משפחתי אשר במסגרתו הוגשו תלונות רבות על ידי הנאשמים. לעומת זאת טוען המבקש, המתלוננות אף לא זומנו לחקירה. לפיכך, מבקשת ההגנה לעיין ברשימת התיקים שנפתחו כנגד המתלוננות, לרבות תיקים סגורים ולקבל את כל חומר החקירה בתיקים הללו, כאשר ב"כ המבקש טוען כי מדובר בחומר חיוני להגנת הנאשמים. ב"כ הנאשמים טוען כי הנאשמים הם המתלוננים בתיקים הללו.
  7. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשות. לדידה של המשיבה הרי שהמרשם הפלילי אינו חומר חקירה. באשר לחובת התמלול הרי שב"כ המשיבה מפנה להוראות החוק וטוען כי בעבירות מסוג התיק שבפנינו אין חובה לתמלל את החקירות אך ציין גם כי קיימת בקשה בתיק לגבי תמלול על ידי התובעת שמטפלת בתיק. לגבי מצלמות הרחוב, הרי שב"כ המשיבה טוען כי אין למשיבה כל תיעוד על כך שישנן מצלמות או תוצרים שלא נתפסו. לדידה של המשיבה ממילא אין כל חובה ליחידה החוקרת לתפוס את כל הראיות לצורך העמדה לדין כאשר מספיקות הראיות המביאות להרשעה.
  8. לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני, שמעתי טענות הצדדים ועיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל רק בחלקה באשר לקבלת תמליל חקירה עם תיעוד חזותי של הנאשמים.
  9. באשר לעיון במרשם הפלילי של המתלוננות הרי שהלכת בנזרי הכריעה בסוגיה האם יש לראות במרשם פלילי של עדים כ"חומר חקירה" (בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סב'(1) 684 (2007)). הלכה זו קבעה את האיזון הראוי בין הזכות למשפט הוגן לבין הזכות לפרטיותו של עד. אכן המתלוננות בענייננו הוא עד מרכזי ואולם על מנת שהמרשם הפלילי יעמוד במבחן הרלבנטיות ויצדיק פגיעה בפרטיות המתלונן, צריך שמרשם זה יהיה בו פוטנציאל לתרום להגנת הנאשמים. לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני לא מצאתי כי יש בו פוטנציאל ממשי להועיל להגנת הנאשמים כפי שנפרשה בפני בבקשה ובדיון.
  10. בעניין תיקי מב"ד, הרי שישנה אפשרות למסור מידע לגבי תיקי מב"ד ואולם הדבר יימסר כאמור בכפוף למבחני הרלבנטיות, קרי כאשר הגילוי מהותי לנושא הדיון ולליבת האירוע או כאשר נדרש לבירור מהימנותו של העד. בענייננו אינני מוצאת כי יש בחומר שהוצג לעיוני כדי לסייע להגנת הנאשם.
  11. בעניין תיקים סגורים נקבע לא אחת כי תיקי חקירה סגורים יכול ויחשבו כחומר חקירה רלוונטי אשר נאשם רשאי לעיין בו לצורך ניהול הגנתו (ראו: בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (3) 625; בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שלווה שימשלשווילי (15.8.13); בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל (23.2.09); בש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל (2.9.2010)). גם בעניין זה לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני אינני מוצאת כי יש בו כדי לסייע להגנת הנאשמים.
  12. לעניין סוגיית מצלמות האבטחה שבמתחם תחנת הדלק, אינני שותפה לעמדת המדינה כי על היחידה החוקרת לאסוף ראיות המביאות להרשעה בלבד. נטען על ידי ההגנה, כי נושא תפיסת מצלמות האבטחה במקום האירוע הועלה על ידי הנאשמים וכן על ידי סנגורים בהליכי המעצר שכן הם סברו כי יש בתפיסת המצלמות המתעדות את האירוע בכללותו, כדי לסייע להגנת הנאשמים להוכיח את חפותם. מכל מקום, נראה כי גם אם היו קיימים תוצרים כאלה כעת, הרי שבחלוף הזמן הם אינם זמינים כבר ואף יתכן ונמחקו, ככל שתוצרים אינם נשמרים פרק זמן ארוך.

אציין כי לא הובהרה סוגיית העברת מלוא חומר החקירה שבידי ההגנה. לפיכך, המשיבה תעביר רשימת חומר חקירה (ככל שלא הועברה כזו) להגנה עם רישום מדויק של מצלמות האבטחה או כל חומר חזותי כלשהו, לרבות מספרי עבודות מ.ט. אשר על כן, אני סבורה כי ככל שהנאשמים עומדים על בקשתם לקבלת תוצרי מצלמות אבטחה מכל המתחם הרי שמדובר בבקשה לפי סעיף 108 לפסד"פ ולא לפי סעיף 74 לפסד"פ אותה יש להגיש בפני המותב אשר דן בתיק העיקרי. בעניין זה אפנה לבש"פ 4533/17 מדינת ישראל נגד יובל זאודי (פורסם 14.6.17) והדברים שנקבעו שם וההפניות שם:

"אשר לסעיף 74 לחסד"פ; זה מכבר נפסק, כי סעיף 74 אינו מקור נורמטיבי המקנה לבית המשפט סמכות להורות על "השלמת חומר חקירה" על ידי הגוף החוקר (בש"פ 5722/96 דורפמן נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (19.8.1996) (להלן: עניין דורפמן); בש"פ 9363/05 נדג'ר נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (10.10.2005); בש"פ 1800/02 סרור נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (11.7.2012)].

  1. באשר לחובה לתמלל את החקירות אשר תועדו תיעוד חזותי. אציין, כי לא קמה חובה לתעד תיעוד חזותי של חקירות המתלוננות בתיק שבפני וממילא טוענת המשיבה בתגובתה כי אין כל תיעוד שכזה. לעניין תיעוד חזותי של חקירת הנאשמים, הרי שקמה חובה לתיעוד חזותי של חקירות חשודים בכפוף להוראות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן: "חוק חקירת חשודים"). סעיף 2 לחוק חקירת חשודים שעניינו חקירה בשפת החשוד קובע כי "חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים". זאת ועוד, ממשיך החוק וקובע בסעיף 8 כי "חקירת חשוד בכתב תתועד בשפה שבה נערכה וככל שלא ניתן לתעדה בכתב בשפה בה נערכה, תתועד תיעוד חזותי או קולי". בענייננו, מדובר בחקירות חשודים אשר נטען כי תועדו חזותית ונערכו בשפה הערבית והסנגור מבקש כי חקירות אלה יתומללו וטוען כי חלה חובה על המאשימה לתמלל את התיעוד החזותי. עוד צוין, כי תוצרי החקירה החזותית, נמסרו להגנה. עוד אוסיף ואציין לעניין זה את תקנות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תמלול), תשע"ח – 2018 אשר פורסמו ברשומות ביום 22.1.18. על פי התקנות "תועדו חקירות בתיעוד חזותי או קולי לפי סעיפים 8(2), (3) ו – 11(א)(3) לחוק, תוודא היחידה החוקרת במשטרה שנערך תמליל של התיעוד האמור טרם העבת תיק החקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית, לפי העניין ותצרפו לתיק החקירה". דא עקא, שבענייננו נטען כי יש חקירות מתועדות של הנאשמות 2 ו – 3 בשפה הערבית ואולם לא תומללו חקירות אלה. לפיכך, על השיבה לדאוג להעביר להגנה תמלול של החקירות הללו בתוך 5 ימים. לא מצאתי לנכון להידרש לעניין חקירות או תמליל של חקירת המתלוננות שכן נטען על ידי המשיבה בתגובתה כי חקירות המתלוננות לא תועדו חזותית.
  2. המזכירות תמציא לצדדים.

החומר שנמסר לבית המשפט יוחזר לידי התובע שיופיע בפני בית המשפט ביום 12.6.18.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.