08 אוגוסט 2018

לפני:

כב' הרשמת תמר עציון פלץ

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את המבקשת/התובעת מתשלום אגרה תביעה בסך של 4,202 ₪, בגין התביעה שבכותרת (להלן: הבקשה).
2. בתביעתה טוענת המבקשת, בתמצית, כי חוותה מסכת קשה של התעמרות והתנכלות במסגרת עבודתה בתפקיד כח עזר בנתבע 2 (להלן: בית חולים איכילוב), וכי מסכת קשה זו גרמה להידרדרות חמורה במצבה הנפשי והאישי, עד כדי אובדן כושר עבודתה.

לפיכך, תובעת המבקשת פיצוי בגין התעמרות בעבודה, כאב וסבל ועגמת נפש בסך של 120,000 ₪; פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב וקיום חוזה בחוסר תום לב בסך של 100,000 ₪; פיצוי בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה בסך של 100,000 ₪; ופיצוי בגין אובדן השתכרות בפועל בסך של 100,212 ₪.

1. הבקשה לא נתמכה בתצהיר המבקשת כי אם בתצהיר מטעם אחותה, גב' לימור טמיר (להלן: גב' טמיר או אחות המבקשת), אשר תומכת במבקשת בכל מישורי חייה בשל מצבה (סעיף 2 לתצהיר), וצוין כי בו המבקשת אינה מסוגלת לחתום על תצהיר לתמיכה בבקשה בשל מצבה הנפשי הקשה, הנתמך גם בחוות דעת רפואית שצורפה (סעיף 3 לתצהיר ונספח 5 לו).
2. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתצהיר על נספחיהם, וכן בתגובות הנתבעים, בתשובה ובכתבי הטענות שבתיק, להלן החלטתי.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)...."

1. מלשון התקנה עולה, כי תנאי למתן פטור מתשלום אגרה הוא כי בעל הדין המבקש יגיש תצהיר ערוך כדין (על פי התוספת השנייה לתקנות), ויפרט בו את כל רכושו.
2. כמו כן, בהתאם להלכה הפסוקה נדרש בית הדין להשתכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים שהנטל להוכחתם מוטל על כתפי מבקש הפטור – ראשית, כי המבקש נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה; ושנית, כי תביעתו מגלה על פניה, עילת תביעה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס, ניתנה ביום 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4), 721).
3. עוד נפסק, כי פטור מתשלום אגרה, שמשמעותו הישענות על הקופה הציבורית, צריך להינתן במקרים חריגים וכמוצא אחרון בלבד, וככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, באמצעותו או באמצעות אחר, לרבות באמצעות נטילת הלוואה, אל לא להיות לטורח על הציבור.

מן הכלל אל הפרט

1. אקדים ואציין כי חרף מצבה הנפשי של המבקשת, כפי שעולה מן המסמך הרפואי שצורף כנספח 5 לתצהיר גב' טמיר, לרבות האמור ביחס לבוחן המציאות של המבקשת והיעדר התובנה למצבה, הרי שלא מונה למבקשת אפוטרופוס לדין או לרכוש, ואף לא צוין כי הוגשה בקשה למינוי כאמור.
2. כמו כן, וחשוב מכך, בסעיף 12 לבקשה נטען כי המבקשת נעזרת באחותה לצורך תשלום שכר הטרחה לבאי כוחה בהליך זה, אך האמור לא נתמך בתצהירה של גב' טמיר ואף כלל לא נזכר בו, בעוד שעל פי הפסיקה נדרש המבקש פטור מאגרה להבהיר כיצד ידו משגת לממן את ההליך המשפטי, שכן לכאורה עליו לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג שלו עצמו (רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, ניתנה ביום 30.11.2008, בסעיף 2 להחלטה).
3. זאת ועוד. בסעיף 12 לתצהיר גב' טמיר נטען, כי בשל מצבה הבריאותי והנפשי אין באפשרותה של המבקשת ליטול הלוואות מהבנק, אולם לא צוין כי הוגשה בקשה כאמור שסורבה (ראו: רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010), לא צורפו אסמכתאות כלשהן אודות חובות אחרים לבנק או קיומן הלוואות עומדות, ואף יתרת החובה בחשבונה של התובעת, כפי שעולה מתדפיס חשבון הבנק שהוגש, אינה יכולה ללמד על קושי בקבלת הלוואה כאמור.

אכן, לא נעלמה מעיניי הטענה אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד התובעת – האחד על סך של 5,500 ₪, שלגביו כבר ניתן צו תשלומים; והשני על סך של 35,000 ₪, בגין חוב לעיריית בת ים, אשר לגביו לא הובא מידע מלבד הודעת דוא"ל תמציתית מצד עורך הדין המטפל בהליך מטעם התובעת, ולא ניתן לדעת באיזה שלב מצוי ההליך ומדוע.

בהקשר זה יצוין, כי על פי ההלכה הפסוקה נדרש המבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית המשפט את התמונה המלאה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, ניתנה ביום 8.11.2007), ובקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים כאמור דינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נגד מצא ואח', ניתנה ביום 29.5.1989). במקרה שלפניי אני סבורה כי הדברים יפים ביתר שאת, שכן המצהירה בבקשה אינה בעלת הדין עצמה, והתמונה העובדתית המובאת בפני בית הדין מוגבלת אך לידיעת הצד השלישי התומך בבקשה.

לכך יש להוסיף, כי ממכלול הנתונים שהובאו בפניי עולה, כי הכנסתם החודשית של המבקשת מקצבה עומדת על סך של 3,640 ₪, וכן מקבלת גם קצבה עבור בנה הסמוך על שולחנה ומתגורר בפנימיה, בסך של 2,569 ₪. כמו כן, התובעת מתגוררת אצל אחותה ומשתתפת בהוצאות שוטפות של משק הבית בסך של כ- 500 ₪ (בהתאם לפרוטוקול הדיון בלשכת ההוצאה לפועל, נספח 7 לבקשה), ואילו אחותה נושאת בתשלום המעון עבור בנה, בסך של 1,000 ₪, כעולה מתצהירה. על פי הפסיקה, הכנסה זו בליווי הסיוע מאחות המבקשת, מטילים ספק בדבר עמידתה בתנאים הדרושים לקבלת פטור מתשלום אגרת תביעה, וזאת על אף נסיבותיה האישיות והבריאותיות של התובעת, אשר בית הדין אינו מקל בהן ראש.

1. לאור כל האמור, ומאחר שאין להעניק פטור מתשלום אגרה אלא במקרים חריגים כמוצא אחרון אני סבורה, כי אין להעניק למבקשת פטור כמבוקש, משלא הוכיחה היעדר יכולת כלכלית. משכך, אינני נדרשת אף לשאלת קיומה של עילת תביעה.
2. יחד עם זאת, לאור מצבה הבריאותי והאישי של המבקשת, ועל מנת להקל עליה בתשלום האגרה כנדרש, רשאית המבקשת לשלם את האגרה ב- 12 תשלומים שווים ועוקבים, בסך של 350 ₪ כל אחד.
3. המזכירות תשלח למבקשת 12 שוברי תשלום בהתאם.
4. בנסיבות העניין, ועל אף שהוגשו תגובות מפורטות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ח (08 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.