1. מינוי מומחה רפואי:

ד"ר ורסנו שבתאי, מומחה במחלות ריאה ויתר לחץ דם ריאתי ומחלות הקשורות באבק מזיק, מרח' ארלוזורוב 31, רעננה, 43607 - מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת בתוך 30 ימים ממתן החלטה זו, באמצעות הפקסימיליה, לפקס' מס' 04-8698057.

2. בעל דין המבקש להתנגד למינוי המומחה שמונה בתיק זה, יעשה כן בהודעה מנומקת שתוגש למזכירות בית הדין, בתוך 7 ימים.

3. אם, וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו, או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

4. מובהר בזאת, כי הצדדים אינם רשאים לפנות אל המומחה באופן ישיר, אלא אך ורק באמצעות בית הדין.

5. מסמכים רפואיים:

תיק רפואי מקופ"ח כללית (תיק כללי).

6. להלן העובדות:

א. התובע יליד 20.6.1953, עבד כמפעיל מכונת דחיסה החל מחודש 6/07 ועד לחודש 4/16 בחברת מדיקל פארמה בע"מ (להלן: המעסיק).

ב. במסגרת תפקידו עבד התובע 6-5 ימים בשבוע כשאורכו של יום העבודה הבודד נע בין 8.5 ל-9 שעות, כאשר מתוכם כ-7 שעות חשיפה לחומרים אשר הוגשו לבית הדין ע"י המעסיק.

ג. סדר יום עבודתו של התובע היה כדלקמן: יום העבודה החל בעיון בסידור העבודה בלוח, נגישות למכונת הדחיסה תוך בדיקת נתוני המחשב לרבות בדיקת המחשב של התוכנה, בדיקת טבליות, משקלם ומידתם בהתאם לתקנים וכלה בניקיון ותחזוקת המכונה גופה.

ד. במסגרת תפקידו נחשף התובע חדשות לבקרים, לחומרים כימיים המיועדים לייצור תרופות וטבליות כדוגמת לקטוז ומיקרופירין, ושאר החומרים אשר פורטו והוגשו לבית הדין ע"י המעסיק.

ה. יצוין, כי העבודה במחלקת דחיסה בוצעה בתוך חדר קטן יחסית, שבו ישב התובע לאורך תהליך הדחיסה, בגודל של 5X5 מטר שכלל בתוכו החדר, שולחן עבודה ומחשב.

ו. בתוך החדר הנ"ל תפעל התובע מכות דחיסה בשם KORSH XL 400 (להלן: המכונה), שנועדה לייצר טבליות, אשר עיקר תפקידה לדחוס אבקה לטבליות – מוצק. המדובר במכונה שנעה במהירות גבוהה מאוד, בהתאם לסוג הטבליות עצמן.

ז. את עבודתו ביצע התובע בשתי דרכים חלופיות, לפי הנחיות הייצור, כדלקמן:

דרך א' - הזנה בחביות:

ח. על מנת להזין את המכונה בחומר, במטרה לייצר טבליות, העלה התובע חבית שמשקלה כ-120 ק"ג בממוצע, והרכיב לאותה החבית משפך הזנה. בכדי לבצע את הפעולה הזו נדרש התובע להוריד את החבית לרצפה מהמשטח אחסון, דבר אשר גרם לחומר להתעופף בתוך החבית (חומר כמו פודרה) ולהתפזר בחדר. עם הורדת החבית לרצפה ולאחר פתיחת המכסה, האבקה יוצאת בדמות אדים ו/או עשן מהחבית והתובע נשם אבקה זו.

ט. עם התקנת המשפך הנ"ל הרים התובע את החבית בסיוע מתקן הרמה, ואז הפך את החבית ב-180 מעלות. לאחר הפיכת החבית הרים אותה התובע לכיוון פתח המכונה בגובה של כ-2.5 מטרים.

י. במידה והיה רווח בין המשפך לחבית ו/או עם כל תזוזה של החבית, החומר היה מתפזר לכל עבר.

יא. בשלב זה – הנחת החבית לפתח העליון של המכונה, לרוב נפתחת החבית וכתוצאה מכך נפלטה אבקה והתפזרה בחלל החדר.

יב. עם הנחת החבית, התובע היה משחרר את ידית המשפך במטרה להזרים חומר אל תוך המכונה בצורה רציפה. וכך היה נפלט חומר מבין הגומיה שבין משפך החבית למכונה.

יג. בתום מלאכת הזנת החומר, המכונה מתחילה לעבודה במהירות גבוהה שגרמה לאבקה שבתוכה להתפזר אל חלל החדר.

יד. במהלך פעולות אלו, נשם התובע את האבקה אשר התפזרה בחדר העבודה בו עבד.

דרך ב' - הזנה באמצעות שאיבה:

טו. על המכונה הנ"ל היה התובע מרכיב מערכת שאיבה בשם AZO (להלן: המערכת), בעלת שני צינורות, שהראשון בהם מתחבר למשאבת ואקום אוויר, והשני נכנס אל תוך הבין (מיכל שמכיל כ-300 ק"ג של חומר אבקה), שהינו בעל פתח של חצי מטר שאליו מתחבר צינור שאיבה עם מוט נירוסטה.

טז. מהבין הנ"ל, החומר היה נשאב באמצעות המערכת ויורד אל תוך המכונה.

יז. הפעולה הנ"ל גורמת למוט לזוז בחוזקה והדבר גרם לפיזור האבקה עד מאוד, כאשר במהלך השאיבה האבקה נפלטת מהמערכת והתובע נשם אותה.

יח. בנוסף, לעיתים קרובות, היתה מתרחשת בעיה במערכת, כך, למשל, כשאין הרכבה תקינה של המערכת או כשאין זרימה חופשית לחומר. בשל כך, הצטרך התובע והעובדים לטפל בבעיה בדרך של פתיחת מכסה המערכת תוך כדי הכנסת שתי ידיו למערכת הזנת החומר במטרה לתור אחר הבעיה לפתירתה, עם פתיחת המכסה מתפזר החומר אל כל עבר והתובע נשם אותו.

יט. עם כניסת החומר אל תוך המכונה, היה התובע מפעיל אותה במהירות גבוהה.

כ. לאורך כל שני התהליכים הנ"ל, האבקה היתה מפוזרת ומתפזרת במהלך הדחיסה עד שכיסתה את התובע בפניו ובגופו.

כא. בתום הליך הדחיסה, וככל שקיים צורך בייצור מוצר אחר, נדרש התובע לבצע ניקיון יסודי למערכת, מכף רגל עד הראש, כאשר עיקר תפקידו, בשלב זה, היה להסיר את החומר, קרי האבקה שקדמה לזו שעתידים להשתמש בה.

כב. במצב כזה, היה התובע שואב את החומר באמצעות מערכת שאיבה תוך כדי פירוק חלקי המכונה אחד לאחד, וכלה תוך שימוש במטלית, מברשת וסמרטוטים.

כג. במהלך עבודתו זו היה התובע חשוף לאבקה באופן תמידי.

כד. לאחר פירוק החלקים הנ"ל, היה התובע ממלא את ארגז הפלסטיק בחומר בשם IPA ושוטף את החלקים הקטנים בחומר, ובדומה לכך גם את גוף המכונה היה מנקה התובע באותו החומר. גם במהלך ניקיון המכונה, התובע היה נחשף לאבקת החומרים אותם היה עליו לנקות.

כה. עוד יצוין, כי חדרי העבודה היו מתמלאים באבקה באופן יומי.

כו. במהלך עבודתו השתמש התובע במסכות חד פעמיות שלא סיפקו אמצעי מיגון מתאימים.

כז. במהלך שנות עבודתו סבל התובע משיעול וליחה, כאמור במסמכים הרפואיים.

7. השאלות

לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח,  בסבירות של 50% ומעלה.

שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בריאות ?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, מתבקש המומחה להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

ה. האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר פריט לרשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954?

ו. ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בריאותיו? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

8. המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין, על המשתמע מכך.

9. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.

10. לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה.

11. המומחה מתבקש להעביר את חוות הדעת לפקס' מס' 04-8698057.

12. שכר טרחת המומחה ישולם מקופת בית-הדין, כמקובל.

13. מזכירות בית הדין תדאג להמציא העתק החלטתי זו, הן למומחה והן לצדדים.

14. לעיון ביום 10.7.19.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ט, 23 מאי 2019, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.