03 אפריל 2021

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחות לפניי שתי בקשות שהגישו (בנפרד) המבקשים לעיין בתיק בית הדין, לצורך לימוד והכנה של תיקים משפטיים שהם מנהלים נגד מי מהנתבעות.

2. תגובת הצדדים להליך התבקשה והתקבלה. התובע והנתבעת 1 הודיעו כי הם מסכימים להתיר את העיון בהחלטות השיפוטיות ובפסק הדין, אך מתנגדים לעיון בכתבי הטענות, בהודעות ובבקשות שהוגשו בהליך בהיותן קניין אישי של באי כוחם.

3. המסגרת הנורמטיבית: תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, שעניינה זכות העיון של מי שאינו בעל דין, קובעת בסעיף קטן א' את העיקרון שלפיו "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". בסעיף קטן ד' נקבע שעל בית הדין ליתן דעתו "לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". בפסיקה נקבע כי זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון ולנוכח חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון וחופש המידע הכלל הוא שיש לאפשר את העיון בתיקי בית הדין אלא אם הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל מצדיקים למנוע את העיון. לפיכך נקבע כי על בעל דין המתנגד להתיר לצד שלישי לעיין בתיק בית הדין לשכנע את בית הדין כי אין להתירו בדרך של הצגת הפגיעה שעלולה להיגרם לו עקב העיון, ולעניין זה אין די בטענה כללית (ראו: בר"ע (ארצי) 9668-08-14 דאדו – אדגו תקשורת בע"מ (12.1.2015); ע"ע (ארצי) 701/09 ד"ר שלום – האגודה למען שירותי בריאות הציבור (17.10.2019)). לנוכח העקרונות האמורים נקבעו שלושה שלבים לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט. תחילה יש לבחון אם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש. ככל שאין איסור יש לבחון את ההצדקה לעיון. וזאת מתוך נקודת מוצא שיש לאפשר את העיון לצורך הגשמת עקרון פומביות הדיון. בשלב שלישי, ובהנחה שיש הצדקה לעיון יש לקבוע את דרכי העיון כך שיגשימו את מטרתו, תוך פגיעה מידתית בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לבקשת העיון (בג"ץ (עליון) 10003/08 עו"ד לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (5.4.2012). להלן: בג"ץ עו"ד לוי).

משהנחתי עיקרים אלה אעבור לבחינת הבקשה בענייננו.

4. אין איסור בדין לעיין בתיק בית הדין – ההליך שלפניי התנהל בדלתיים פתוחות, ולא ניתנה כל החלטה על חסיון של ההליך או על מסמכים בו. לפיכך אין איסור בדין לעיין בתיק.

5. ההצדקה לעיון – המבקשים מעוניינים לעיין בתיק בית הדין לצורך לימוד והכנת תיק משפטי שכל אחד מהם מנהל. בפסיקה הנמקה זו הוכרה כהצדקה לגיטימית לעיון (ראו למשל: בג"ץ עו"ד לוי וההפניות שם).

6. דרכי העיון – כאמור, התובע והנתבעת 1 מתנגדים לעיון מהטעם שכתבי הטענות הם קניין אישי של בא כוחה. בפסיקה נקבע כי זכות העיון בתיקי בית משפט חולשת גם על מסמכים שהצדדים הגישו במהלך ההתדיינות (ראו למשל: בג"ץ (עליון) 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009)). כן נקבע כי עצם השימוש בכתבי בי דין בבית המשפט מהווה ויתור על כל טענת חיסיון בנוגע לאותם מסמכים (בג"ץ (עליון) 7186/06 עו"ד שבת נ' עיריית חולון (22.4.2009)). בכלל זה נדחו טענות לכך שהעיון במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט מהווה הפרה של זכויות יוצרים של באי כוח הצדדים, או הפרה של חיסיון עורך דין-לקוח. בשים לב לקביעות האמורות ראויה להידחות גם הטענה כי יש למנוע את העיון בכתבי בית דין בהיותם קניין אישי של באי כוח הצדדים. על כן עמדתי היא כי אין להגביל את העיון בתיק להחלטות השיפוטיות ולפסק הדין בלבד, כפי שמבקשים הצדדים להליך.

7. סוף דבר – על יסוד כל האמור, דין הבקשה להתקבל. המזכירות תאפשר לעו"ד גירשוביץ ולעו"ד ברנד גישה לתיק בית הדין.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א ניסן תשפ"א, (03 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.