1. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת בסך 10,000 ₪ בקשר לביטול עסקה לאחר שנחתמה על פרטיה , נמסרו שיקים לטובת קיום העסקה והכל מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית.

הנתבעת חברה שעיקר עיסוקה התקנת שערים.

טענות התובעים

2. התובעים מציינים נזק בלוחות זמנים מול לקוחות פוטנציאלים לנכס. חניונים נותרו פתוחים ללא אפשרות לסוגרם דבר שעיכב את שיווק הנכס.

טענות הנתבעת

3. ביום 19.3.18 התקשרה הנתבעת עם עסק בשם "רפאלו" באמצעות נתבע 2 לשם רכישת והתקנת שני שערים עם פנלים בנכס ברח' רובינשטיין 35 חיפה בסך של 21,000 ₪.

4. לטענת הנתבעת בשל טעות ברישום הסכום שנרשם ע"ג ההזמנה התברר לנתבעת כי לא תוכל לבצע ההזמנה.

5. ניסתה להיפגש עם התובע 2 על מנת לבטל העסקה ללא הצלחה. הנתבע 2 סירב ביום 5.4.18 לקבל ההמחאות. ההמחאות נשלחו לבסוף לבית העסק ואלו חזרו "נמען אינו ידוע". לבסוף הודעת ביטול והמחאות הועברו בהודעת וואטסאפ.

6. הנזק לא הוכח, לא הוצגו ראיות על עיכוב זמנים, לא פורטו לוחות זמנים ומיהם אותם לקוחות פוטנציאלים. הודעתה ביטול נשלחה תוך מספר ימים ממעוד ההזמנה מתחילת חודש אפריל 2018. יכלו להתקשר עם חברה אחרת לרכישת והתקנת השערים ולהקטין נזקם. זמ האספקה של השערים בין 45 ל-60 יום. דהיינו לא היו מגיעים שערים לפני יום 19.5.18.

דיון

7. הנתבע העיד כי שווי העסקה הריאלי הינו 26,000 ₪ בעוד העסקה נחתמה בשווי של 21,000 ₪. המדובר בטעות בכדאיות עסקה שלא מקנה זכות לבטל החוזה. לפיכך ברי כי הנתבעת הפרה את החוזה.

סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א -1970 (להלן: "חוק התרופות")-

"הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

נבחן מהו הפיצוי לו זכאים התובעים בקשר להפרת החוזה.

סעיף 11 (א) לחוק התרופות קובע –

"הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה."

דהיינו ללא הוכחת נזק זכאים התובעים לפיצוי בסך 5,000 ₪ הפער בין העסקה (21,000 ₪) לשוויה הריאלי(26,000 ₪).

8. האם התובעים הוכיחו נזק בנוסף–

התובעים טענו, כי אי התקנת השערים מנעה התקנת מערכות כיבוי אש וממילא את קבלת טופס 4. עם זאת, ככל שהודעת הביטול היתה מהירה, לכל המאוחר ביום 5.4.18 המועד בו סרב התובע 2 לקבל ההמחאות, התובעים יכלו להקטין את נזקם , כאשר ממילא זמן האספקה לא יכול היה להקדים את יום 19.5.18.

לפיכך הריני דוחה את הטענה בדבר הוכחת נזק .ככל שהיה נזק ניתן היה לצמצם אותו או למונעו לחלוטין.

9. מכל המקובץ הריני קובע כי הנתבעת תשלם לתובעים סכום בסך 5,000 ₪.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 750 ₪.

10. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.