העבירה והעבר

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המייחס לו עבירות מיום 15.5.18 של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), אי ציות לשוטר במדים בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 ונהיגה ללא רישיון בתוקף פחות מ- 6 חודשים, בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודה.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם באוטובוס זעיר לאחר שרישיונו נפסל על ידי בית המשפט למשך 6 חודשים והופקד ביום 3.1.18,כשרשיון הנהיגה פקע מיום 8.5.18 והביטוח אינו תקף. כשהבחין הנאשם בשוטרים האיץ את מהירות נסיעתו, בשלב מסוים יצא מהרכב ונמלט מהמקום. השוטרים עצרו את הנאשם לאחר מרדף.

הנאשם שהה במעצר במשך 3 ימים ושוחרר למעצר בית עם הקלות לפני כחצי שנה.

הנאשם בן 39 בעל רישיון משנת 2001 ולחובתו 50 הרשעות קודמות בתעבורה.

בשנת 2017 הורשע הנאשם בגרימת תאונת דרכים בעבירות של אי עצירה במקום התאונה, אי מסירת פרטים ונהיגה בפסילה. בגין הרשעתו הושתו על הנאשם, בין היתר, פסילה (אותה הפר בתיק שבפני), 40 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי של 4 חודשים והתחייבות על סך 2,000 ₪ שניהם ברי הפעלה.

לנאשם הרשעות נוספות בתעבורה בעבירות של סטייה מנתיב, עקיפה מסוכנות, מספר עבירות של נהיגה ברכב לא תקין שנאסר לשימוש, נהיגה ברישיון נהיגה שפקע מעל 6 חודשים, מספר עבירות של הסעת נוסעים מעל המותר, הסעה בשכר, עבירות מהירות ושימוש בפלאפון. בשנת 2006 הורשע הנאשם בגרימת תאונת דרכים אליה התלוותה עבירה של אי מסירת פרטים.

לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה אחת משנת 2006 בגין הסעת שוהה בלתי חוקי בגינה ריצה מאסר בפועל בן 60 יום.

תסקיר שירות המבחן

בתסקירו מיום 15.1.19 התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לקבל על עצמו אחריות מלאה לביצוע העבירות וכן לעמוד על משמעות ביצוען של עבירות תעבורה ושמירה על החוק.

הנאשם נוטה לטשטש את גבולות המותר והאסור ומתקשה להפנימן באופן המהווה גורם סיכון להישנות ביצוע עבירות. כמו כן התרשם שירות המבחן כי העונשים שהוטלו על הנאשם לא היוו עבורו גורם מרתיע ומציב גבול. יחד עם זאת סבור שירות המבחן כי ניהול ההליכים המשפטיים נגדו, מעצרו ומעצר הבית מהווים עבור הנאשם גורם מרתיע ומחדד גבולות המהווים גורמי סיכוי לשיקום.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות ולהימנע מהטלת מאסר בפועל כיון שלהערכתו שליחת הנאשם למאסר עלולה להעמיק בעייתיות ולחשוף את הנאשם לערכים שוליים ועברייניים אשר יפגעו בו ויפחיתו מסיכויי שיקומו בעתיד.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

הממונה על עבודות שירות מצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

טיעונים לעונש

המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ – 10 חודשים, להפעיל את המאסר המותנה באופן מצטבר, מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, פסילה למשך 3 שנים, פסילה על תנאי, קנס והפעלת ההתחייבות בסך 2,000 ₪.

המאשימה טענה כי המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור הינה גבוהה וזאת נוכח חומרת העבירות שבצע ובמיוחד נוכח שילובן ועברו התעבורתי הכולל הרשעות בעבירות דומות. לטענתה מסוכנות הנאשם נלמדת גם מהעובדה שהוא שב לסורו ולא נרתע מלבצע את אותן עבירות על אף שריצה בגינן עונש מאסר של 40 ימים ועל אף המאסר על תנאי המרחף מעל ראשו. לטענת המאשימה במעשיו של הנאשם קיים לא רק דופי פלילי אלא גם דופי מוסרי בשל סיכון חיי אדם וזלזול בחוק.

המאשימה טענה כי הערך החברתי המוגן שנפגע הינו בטחון הציבור ושלומו וכן ערך אכיפת החוק. לטענתה מתחם הענישה במקרה בו מדובר בנאשם בעל עבר דומה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר ופסילה ארוכה. המאשימה בקשה למקם את הנאשם ברף הגבוה של מתחם הענישה בשל העובדה שיש לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה ובשל העבירה הנלווית של אי ציות לשוטרים.

לטענת המאשימה מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם לא עבר תהליך של שיקום ועל כן אין מקום למאסר בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, בנסיבותיו האישיות ובהיותו מפרנס יחיד של אמו, הסובלת מבעיות בריאות, לאחר מות אביו. לטענתו הנאשם צבר הרשעות רבות בשל היותו נהג מקצועי וביקש להתחשב בכך שכמעט כל ההרשעות הקודמות הן בעבירות קלות מסוג ברירת משפט וכן בכך שעברו הפלילי קל והתיישן.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם כבר שלם מחיר כבד בכך שהוא במעצר בית מלא ואף היה עצור למשך 3 ימים . לטענתו אלמלא המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגדו ספק אם היה נדון ל- 4 חודשי מאסר .

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך שהנאשם מעולם לא ריצה מאסר בפועל אלא בעבודות שירות ובכך שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו. לטענתו הנאשם נהג בפסילה כתוצאה מאי הבנה, כיון שסבר שרישיונו הופקד קודם לכן. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק במאסר בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בהטלת מאסר בעבודות שירות וזאת כיון שמאסר בפועל יפגע באופן קשה בנאשם ובאמו ובסיכויי שיקומו בעתיד.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם המפורטות בתסקיר.

חומרת העבירה ומתחם הענישה

נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף הן מהחמורות שבעבירות התעבורה ושילובן יחד עם בריחה משוטרים אף מעלה את הסיכון הנשקף מהם לציבור.

בהיות עבירת נהיגה בפסילה עבירה בעלת יסוד נפשי בניגוד למרבית עבירות התעבורה, היא מגלמת בתוכה זלזול מופגן ברשויות החוק שהטילו אותה במיוחד כאשר היא מתבצעת כשעונש מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגד נאשם (ראו למשל מ(חיפה)1021/04 מדינת ישראל נ' שטרנברג, לא פורסם (מיום 8.2.14)]. בנסיבות אלו גם ביטוח החובה אינו תקף והסיכון שבו מעמיד הנאשם את הציבור מחריף בשל כך.

על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה נכתב רבות בפסקי הדין השונים. ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן, לא פורסם (8.5.07) כתב כב' השופט א. לוי כדלהלן:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב"

בפס"ד אבו-לבן נקבע כי לא בכדי קבע המחוקק בצידה של עבירת הנהיגה בפסילה עונש מאסר ולשם הטלת עונש מאסר בפועל אין צורך בקיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה או בעבר הכולל מאסר על תנאי.

מי שנוהג כך מספר פעמים ולאחר שנתפס בידי שוטרים מעיד על עצמו כמי שמורא הדין אינו עליו.

על החומרה היתירה שיש לראות בהצטרפותן של עבירות של נהיגה ללא רישיון ובריחה משוטרים כבר עמד בית המשפט העליון מספר רב של פעמים וגם בע"פ 1641/13 אבו סביח נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 31.12.14):

"בית משפט זה נדרש למרבה הצער לעתים מזומנות לשוב ולעסוק בתופעה החמורה של נהיגה פראית אגב הימלטות משוטרים, תוך סיכון ממשי לחיי הנהגים האחרים בדרך ועוברי אורח תמימים, וכאשר לרוב הנהג גם לא מחזיק ברישיון נהיגה ותעודת ביטוח בני-תוקף. תופעה חמורה זו, הכרוכה בסיכון ממשי למשתמשים בדרך ובזלזול בוטה בחיי אדם, מחייבת תגובה עונשית הולמת, וכך אכן הנחה והחליט בית משפט זה. "המעשים המיוחסים למערער הם חמורים ביותר, והתנהגות שכזו צריכה לגרור ענישה משמעותית ומרתיעה ביותר מאחורי סורג ובריח. תופעת "המרדפים" בכביש הפכה זה מכבר למכת מדינה של ממש, ויש להילחם בה מלחמת חורמה במטרה להגן על הנוסעים בכביש ועל כלל המשתמשים בדרך" (ע"פ 6757/11 סעדיין נ' מדינת ישראל (16.10.2012) (וראו גם: ע"פ 285/13 מוסטפא נ' מדינת ישראל (28.10.2013), ע"פ 7234/13 אימאם נ' מדינת ישראל (13.7.2014), ע"פ 2653/12 אבו כף נ' מדינת ישראל (24.4.13), ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (11.11.2004))."

בהתאם לסעיף 40 יג לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, כאשר חברו מספר עבירות לאירוע אחד יש ליצור מתחם ענישה לכלל האירוע ולכל העבירות יחדיו, שכן חומרתן של העבירות עולה מהצטרפותן יחד.

להלן סקירת פסקי דין בהם הורשעו נאשמים במספר עבירות הדומות לעבירות בהן הורשע הנאשם שיש בהן כדי ללמד על מתחם הענישה.

ברע"פ 2604/16 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, מיום 2.5.18, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהודה והורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח והושתו עליו 7 חודשי מאסר בפועל (תוך הפעלת מאסר מותנה מתיק קודם חציו בחופף וחציו במצטבר), 6 חודשי מאסר על תנאי, 12 חודשי פסילה בפועל ופסילה מותנית. הנאשם שהה 17 ימים במעצר ו- 7 חודשים במעצר בית מלא באיזוק. שירות המבחן המליץ להאריך את המאסר המותנה. הנאשם טען כי בית המשפט התעלם מנסיבותיו האישיות ומהיותו מפרנס יחיד לאשתו וארבעת ילדיו ומהמלצת שירות המבחן. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בין היתר בשל עברו התעבורתי המכביד שכלל 17 הרשעות קודמות לרבות בעבירה של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון בתוקף ולנוכח המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו בגין עבירה של נהיגה בפסילה.

ברע"פ 1606/17 שווא נ' מדינת ישראל, מיום 8.4.18, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשני כתבי אישום בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. באחד התיקים ביצע הנאשם את העבירה במהלך ביצוע מאסר בעבודות שירות אותו ריצה בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בפסילה. לנאשם עבר פלילי ותלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בן 7 חודשים. בית המשפט לתעבורה אימץ את המלצת שירות המבחן האריך את המאסר המותנה והטיל על הנאשם צו של"ץ בהיקף של 400 שעות, פסילה וקנס. בעקבות ערעור המדינה החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של הנאשם, הפעיל את המאסר המותנה, השית על הנאשם מאסר נוסף וגזר עליו 11 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט החמיר בעונשו של הנאשם לאחר שקבע כי לא מדובר בשיקום ממשי ובהתחשב בכך שהנאשם ביצע את העבירה שעה שריצה עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של הנאשם.

ברע"פ 6678/16 לוי נ' מדינת ישראל, מיום 1.4.18, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהודה והורשע בעבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם (רישיון זר בלבד). על הנאשם הושתו 45 ימי מאסר בפועל לאחר שהנאשם נמצא לא כשיר לריצוי עבודות שירות, 6 חודשי פסילה, ומאסר ופסילה מותנים.

ברע"פ 2372/18 אמיר נ' מדינת ישראל, מיום 26.3.18, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהודה והורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. לנאשם עבר מכביד הכולל 52 הרשעות ביניהן 3 הרשעות בעבירה של נהיגה בפסילה . כנגד הנאשם היה מאסר מותנה בר הפעלה. שירות המבחן המליץ להאריך את התנאי ולהטיל צו של"ץ. בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם מאסר לתקופה של 18 חודשים כולל הפעלת המאסר המותנה . בית המשפט המחוזי קבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי כל המאסר המותנה יופעל בחופף באופן שמאסרו הופחת ל- 15 חודשים. בקשת רשות הערעור נדחתה.

ברע"פ 10116/17 דסוקי נ' מדינת ישראל, מיום 24.1.17, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם, נהיגה בשכרות, אי ציות לשוטרים, נהיגה בקלות ראש וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. לנאשם עבר פלילי ותעבורתי דומה ואין לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה. התסקיר בעננינו של הנאשם שלילי ולא המליץ על ענישה טיפולית אלא על ענישה מציבת גבולות ברורים. על הנאשם הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט דחה את הטענה בדבר עבר פלילי שהתיישן והצדיק את התחשבות בית המשפט לתעבורה בגזירת העונש בעברו הפלילי והתעבורתי המכביד של הנאשם.

ברע"פ 280/16 רדיע נ' מדינת ישראל, מיום 19.1.16, שאוזכר על-ידי ב"כ המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשני תיקים בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר, פסילה רישיון נהיגה לתקופה של בין 10 חודשים ל-4 שנים, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי. שירות המבחן לא המליץ על ענישה טיפולית אלא על עבודות שירות. בית המשפט השית על הנאשם 9 חודשי מאסר, 10 חודשי מאסר על תנאי, פסילה למשך 7 שנים ,פסילה על תנאי של 6 חודשים והתחייבות על סך 25,000 ₪.

ברע"פ 7982/13 שגן נ' מדינת ישראל, מיום 6.1.14 שאוזכר על-ידי ב"כ המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון בתוקף וללא ביטוח. בעברו של הנאשם שתי הרשעות בעבירה של נהיגה בפסילה ואף היה תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה למשך 12 חודשים. בית המשפט השית על הנאשם מאסר בפועל של 15 חודשים כולל הפעלת המאסר המותנה בחופף, 30 חודשי פסילה בפועל תוך הפעלת פסילה מותנית , פסילה על תנאי , מאסר על תנאי והפעלת התחייבות מתיק קודם בסך של 10,000 ₪.

ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל, מיום 15.2.12, שאוזכר על-ידי ב"כ המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. על הנאשם הושתו 8 חודשי מאסר, 24 חודשי פסילה ושנת מאסר על תנאי. לנאשם עבר תעבורתי מכביד הכולל 86 עבירות. בית המשפט דחה את ערעור הנאשם וזאת על אף שהנאשם לא ריצה בעבר מאסר, למרות נסיבות חייו הקשות ועל אף המלצת שירות המבחן לריצוי מאסר בעבודות שירות . בית המשפט קבע כי כדי להילחם בתופעת הנהיגה בזמן פסילה נדרשת ענישה מחמירה לרבות מאסר בפועל וכי גיליון הרשעותיו של הנאשם מצביע על זלזול מתמשך בחוק המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה.

בעפ"ת (ת"א) 46854-02-16 מדינת ישראל נ' ימר, מיום 31.3.16 נדון ערעור המדינה בנוגע לקולת עונש שהוטל על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בקלות ראש, אי-ציות לאות שוטר במדים ונהיגה ברכב ללא ביטוח. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר, תוך הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה באופן חופף ובניכוי 6 חודשי מעצר בפיקוח אלקטרוני. נוכח ניכוי ימי המעצר נותרו לנאשם 6 חודשי מאסר בפועל אשר נקבע כי הם ירוצו בעבודות שירות. עוד הוטלו על הנאשם פסילה בפועל מלקבל רישיון נהיגה למשך שלוש שנים, שתי תקופות של מאסר מותנה וחתימה על התחייבות. לנאשם עבר פלילי ותעבורתי והתסקיר בעניינו היה שלילי. ערעור המדינה התקבל ונגזרו על הנאשם 17 חודשי מאסר לאחר הפעלה של מאסר מותנה (3 חודשים במצטבר ו-3 בחופף). יתר העונשים נותרו ללא שינוי.

בפל"א (עכו) מדינת ישראל נ' מגנדף, מיום 26.7.17, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון תקף שפקע לפני 11 שנים, נהיגה ללא ביטוח, הסעת ילדים לא חגורים ואי ציות לשוטר במדים. הנאשם נסע במהירות כדי למלט עצמו משוטרים ואף ברח מהם רגלית. לנאשם עבר תעבורתי דומה ואף עבר פלילי ותלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה של 4 חודשים והתחייבות להפעלה בסך 5,000 ₪. הנאשם בקש להתחשב בכך שהוא מפרנס יחיד. על הנאשם הושתו 5 חודשי מאסר בעבודות שירות , תוך הפעלת המאסר המותנה בחופף ,פסילה למשך 24 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי והתחייבות.

בפל (ת"א) 8840-01-16 מדינת ישראל נ' בסקין, מיום 15.5.17, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, זיוף זיהוי של רכב, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא רישיון נהיגה ורישיון רכב ל בתוקף וללא ביטוח, כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה למשך 6 חודשים מתיק קודם של נהיגה בשכרות. הנאשם, בעל נסיבות חיים מורכבות וללא עבר תעבורתי דומה. המאסר המותנה הופעל לריצוי בעבודות שירות וכן הוטלו על הנאשם קנס, מאסר על תנאי, , פסילה למשך 3 שנים ופסילה על תנאי.

בת"ד (ת"א) 4221-08-14 מדינת ישראל נ' תם, מיום 12.4.15, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע בשנת 2010, נהיגה ברכב ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראת שוטר. לנאשם עבר פלילי ותעבורתי מכביד ללא מאסר מותנה להפעלה. בית המשפט השית על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל, פסילה למשך 5 שנים, 8 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

מהאמור עולה כי מתחם הענישה בהצטרפותן יחד של העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ברף הנמוך בעיקר כאשר לנאשם אין עבר דומה או עם קיימת אינדיקציה שיקומית לבין מאסר בפועל של 20 חודשים כאשר מדובר בעבירה חוזרת, כאשר נסיבות ביצוען חמורות וכאשר מדובר בנאשם בעל עבר פלילי ותעבורתי מכביד, כשלחובתו מאסר מותנה בר הפעלה ואין לגביו המלצה שיקומית. תקופת הפסילה נעה בין שנת פסילה ברף התחתון ועד 7 שנות פסילה ברף הגבוה, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

העונש המתאים לנאשם

עונשו של אדם הוא לעולם אינדיווידואלי וזאת לצד הצורך לקחת בחשבון את אינטרס הציבורי ואת הצורך להחמיר עם נאשמים שעברו עבירות חמורות כדוגמת הנאשם שעונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו. יפים לכאן דברי כב' השופט מנחם אלון ז"ל בע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, עמ' 174-176:

"כידוע, אחד השיקולים החשובים בשיקולי הענישה הוא מהותה של העבירה וחומרתה; שיקול זה קשור, בדרך כלל, בקשר הדוק עם שיקול ההרתעה, למען ישמעו וייראו. לשני שיקולים אלה מיתוסף שיקול נוסף, והוא - קיום מדיניות אחידה, ככל האפשר, שתשמש כקו מנחה וכמורה דרך בעולמה של ענישה. ושיקול אחרון זה יפה הוא במיוחד לפסיקתו של בית המשפט העליון, שהמחוקק הפקידו על קביעת מדיניות זו. בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו, ובהתקיים, במקרה מסוים, נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע, באותו מקרה מסוים, את מידת העונש וצורתו. "ענישתנו היא ענישה אינדיווידואלית של כל עבריין 'באשר הוא שם'" (ע"פ 291/81 [1], בעמ' 442). זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה, המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים ל"הקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך."

עברו התעבורתי של הנאשם אינו מקל. לנאשם הרשעה בעבירה של נהיגה בפסילה ושתי הרשעות בגרימת תאונת דרכים בשתיהן לא השאיר פרטים ועזב את מקום התאונה וזאת בנוסף לביצוען של עבירות תעבורה חמורות נוספות ומסכנות חיים. מהרשעותיו של הנאשם עולה דפוס התנהגות של בריחה ועזיבת מקום העבירה שיש בהן לא רק דופי פלילי אלא גם דופי מוסרי מטריד ביותר.

טענת ב"כ הנאשם לפיה לא היה מודע לנהיגתו בפסילה, אינה עולה בקנה אחד עם בריחתו מהשוטרים ומכל מקום משהודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום אין מקום לחלוק על מודעתו לפסילה.

העובדה שהנאשם ביצע את אותן עבירות לאחר שריצה בגינן עבודות שירות וכשעונש מאסר מותנה תלוי ועומד מעידים כי אין אימת הדין עליו. גם בריחתו משוטרים מעידה על כך.

תסקיר שירות המבחן אינו מעיד על שיקום ואינו כולל המלצה טיפולית כלשהי. שירות המבחן התרשם כי העונשים שהוטלו על הנאשם לא היוו עבורו גורם מרתיע ומציב גבול וזאת על אף שאיפותיו לממש עצמו ללא מעורבות נוספת בביצוע עבירות. יחד עם זאת התרשם שירות המבחן כי ההליכים המשפטיים הקשורים לתיק זה מהווים עבור הנאשם גורם מרתיע ומחדד גבול וכי מאסרו יפגע בסיכויי שיקומו בעתיד ועל כן מצאתי לאמץ את המלצתו ולא להשית על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

מצאתי למקם את הנאשם ברף הבינוני של מתחם הענישה.

לחומרה לקחתי בחשבון את חומרת העבירות הנובעת גם משילובן, את העובדה שמדובר בעבירה חוזרת של נהיגה בפסילה , את העובדה שהעבירות בוצעו על ידי הנאשם שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכן את החומרה העולה מנסיבות ביצוע העבירות.

לקולה התחשבתי בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, בעובדה שהנאשם מעולם לא ריצה מאסר אחורי סורג ובריח ובכך שנמצא ששהה במעצר 3 ימים ובמעצר בית מזה זמן רב.

על יסוד טיעוני הצדדים והאמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 6 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. שירות המבחן יקבע לנאשם מועד חדש לריצוי עבודות השירות שיועבר לאישור בית המשפט. הנאשם יתייצב במועד שיקבע עד לשעה 10:00 בבוקר, בפני הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר שבע, לצורך קליטה והצבה.

תשומת לב הנאשם שעליו לבצע כל העבודות המוטלות עליו במסגרת עבודות השירות עפ"י הנחיות שתינתנה לו מעת לעת ע"י הממונה במקום. כל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מיידית של עבודות השירות ולריצוי עונש מאסר בפועל.

2. מורה על הפעלת המאסר המותנה מיום 18.9.17 מתיקים 7565-05-16 ו- 9405-05-16 למשך 4 חודשים בחופף.

3. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים אם יעבור על הוראות

סעיף 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה או ללא רישיון נהיגה בתוקף (למעט רישיון נהיגה שפקע מסוג ברירת משפט).

התנאי יחול גם על עבירות של התחזות או הכשלת שוטר במילוי תפקידו.

4. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 18 חודשים הנאשם, אין צורך בהפקדה הפסילה תחושב מיום הפסילה עד תום ההליכים נגדו.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

5. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה למשך 10 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה או ללא רשיון נהיגה בתוקף (למעט רישיון נהיגה שפקע מסוג ברירת משפט).

6. מורה על הפעלת התחייבות מתיקים 7565-05-16 ו- 9405-05-16 . ההתחייבות תקוזז מהפיקדון ויתרה תוחזר לנאשם הכפוף להעדר עיקולים.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

4.