1. הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה.

2. פשרה זו היא לפנים משורת הדין, מבלי שאף צד יודה בטענות הצד השני, ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.

3. פשרה זו אינה מהווה תקדים ולא ניתן ללמוד ממנה במקרים אחרים.

4. לסילוק סופי, מלא ומוחלט של התביעה, הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים הבאים:

א. פיצוי בסך 10,200 ₪.

ב. שיפוי אגרה בסך 558 ₪.

ג. הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

ד. שכ"ט עו"ד בסך 2,048 ₪ בלבד.

התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

5. לבקשת הצדדים להלן הנמקה קצרה.

6. הגעתי למסקנה שלא נגרם לתובעים נזק מסחרי מהגיזום שנעשה. אני לוקח בחשבון את הדברים הבאים:

7. מטע עצי זית מניב רווח שלילי, כפי שנקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט.

8. העצים לא מושקים ולא מטופלים באופן שוטף, כפי שנקבע ע"י המומחה מטעם בית

המשפט.

9. התובעים הודו שלא עשו שימוש מסחרי במטע ולא מכרו את היבול. לטענת

התובעים הם עשו שימוש עצמי ביבול של המטע.

10. התובעים לא מכרו עצי זית לנוי, או כאלמנט נופי.

11. מצד שני אני לוקח בחשבון שהגיזום שנעשה ע"י הנתבע גרם נזק לעצי הזית מבחינה נופית ומבחינה יבולית, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט. הנזק היבולי מתבטא בכך שיש לתובעים פחות זיתים לשימוש עצמי למשך מספר שנים. הנזק הנופי מתבטא בכך שנפגע פוטנציאל המכירה של עצי הזית. הגם שהתובעים לא שיווקו בפועל עצים עד היום, הפגיעה בפוטנציאל לשווקם מהווה פגיעה כלכלית שיש מקום לפצות עליה.

12. אני מעמיד את הפיצוי בגין היבול על דרך אומדנא דדיינא בגובה 5,000 ₪.

13. אני מעמיד את הפיצוי בגין הפגיעה הנופית על סך מחצית מערך הנזק בפועל לפי חוו"ד המומחה, שעומד על 5,200 ₪. זאת לאור העובדה שמדובר בפוטנציאל לא מנוצל עד הגיזום שנעשה ע"י הנתבע, וספק אם היה מנוצל לאחר מכן.

14. סה"כ נזקי התובעים עומדים על 10,200 ₪.

15. הקביעות בנושא הוצאות המשפט משקפות איזון בין טענות הצדדים לעומת התוצאה.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020