בפניי שתי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי כלי הרכב של הצדדים בתאונה מיום 2.3.2018.

בהתאם להסכמת הצדדים ולסמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים באופן הבא: התובע (הנתבע שכנגד)- 20%, נהגת רכב הנתבעים (התובעים שכנגד) -80%.

קביעתי זו מבוססת על התרשמותי מעדויות העדים וממוקדי הנזק הרכב לפיהם נהגת רכב הנתבעים פגעה ברכב התובע מאחור בשל אי שמירת מרחק כנדרש, אולם רכב התובע נכנס לנתיב נסיעת נהגת רכב הנתבעים באופן לא זהיר, ובשל כך יש להטיל עליו אחריות לקרות התאונה בשיעור שקבעתי.

בנוסף, לא מצאתי כי התובע הוכיח את מלוא נזקיו ובהתאם בתביעה העיקרית הנתבעים ישלמו לתובע סך של 10,648 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

בתביעה שכנגד הנתבע שכנגד ישלם לתובעים שכנגד סך של 1,728 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה שכנגד, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1800 ₪.

סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובע ואת התובעים שכנגד מתשלום המחצית השנייה של האגרה בתביעה ובתביעה שכנגד.

ניתן היום, כ"ז אדר א' תשע"ט, 04 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.