1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 22.04.18 (כב' השופטת ע' יוסף-קוזין) אשר קבע כי פסק הדין שניתן מכח סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן "פסק הדין") אינו מהווה "מעשה בית דין" ולפיכך ביהמ"ש ישמע את התובענה. נקבע מועד לדיון הוכחות ליום 01.07.18.

2. לטענת המבקשת, בתמצית, שגה בימ"ש קמא בהחלטתו: פסק הדין שניתן בתביעה בין חברות הביטוח שביטחו את רכבי הצדדים מהווה "מעשה בית דין" המונע מהמשיב להגיש את תביעתו; אין מקום לשמוע הוכחות בתביעה קמא; חברת הביטוח מהווה "חליף" של הצדדים; במסגרת ההליך בו ניתן פסק הדין נשמעו עדויות הצדדים.

3. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בימ"ש קמא דחתה, למעשה, את הבקשה לסילוק התביעה מחמת "מעשה בית דין" (בקשה שנטענה בע"פ בדיון), תוך שנקבע כי יש לדון בתביעה קמא.

המדובר בהחלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה (ראו רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים, מיום 18.05.06).

וכן נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שמשמועתן המשך בירור ההליכים לגופם, כאשר סילוק התביעה על הסף, בשלב המקדמי, נתפס כאמצעי שבלית ברירה. ראו רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12; רע"א 1362/17 עומר ג'ואמיס, עו"ד נ תומא הלון, עו"ד, מיום 14.3.17.

התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ראו רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

לא מצאתי כי העניין שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור, או כי נגרם למבקשת עיוות דין. אמנם החלטת בימ"ש קצרה ואינה מנומקת, אך בשלב זה של ההליך, אף אני סבורה כי יש לברר את טענות הצדדים ואין לחסום את המשיב מבירור תביעתו. ודוק, טענת המבקשת לפיה פסק הדין שניתן מהווה "מעשה בית דין" החוסם את המשיב מהגשת תביעתו מצריכה בירור עובדתי ומשפטי כאחד: יש לבחון האם יש זהות בין העילות הנתבעות בשני ההליכים, זהות בין הצדדים, האם חברת ביטוח מהווה "חליף" של מי מהצדדים, האם פסק דין הקובע אחריות של חברת ביטוח על גרימת הנזק מהווה מעשה בית דין כלפי הצדדים דנן והאם פסק דין שניתן לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 מהווה "מעשה בית דין" כלפי צדדים שלא היו צד לפסק הדין.

מכאן כי אין מקום בשלב זה להורות על סילוק התביעה על הסף, אלא יש לברר את התביעה.

טענות המבקשת שמורות לה להליך עצמו, ויש לבררן במסגרת ההליך הדיוני בבית משפט קמא.

4. כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ח, 24 מאי 2018, בהעדר הצדדים.