צו עיקול זמני

(במעמד צד אחד)

1. בפניי בקשה דחופה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, על נכסים של המשיבים המוחזקים בידי המחזיקים כמפורט בגוף הבקשה, וזאת עד למתן פסק דין סופי בתובענה שהוגשה במסגרת ת"א 47787-05-18.
2. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת: "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש." בבחינה זו די אם הוכח "שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה" (ראה: י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (1995) בעמ' 616). בנוסף לבחינת קיומה של עילת תביעה, על בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות ובמסגרתו - הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר.
3. בין שני השיקולים הנ"ל מתקיימים יחסים של 'מקבילית כוחות', לפיה ככל שהוכח שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק יותר לטובת המבקש, יקטן הצורך בהוכחת סיכויי ההליך, וכן להפך. בנוסף לשני שיקולים אלו, שוקל בית המשפט גם שיקולים שביושר, תום לב ומידתיות (ראה: ע"א 2912/16 אלשייך הנדסה בע"מ נ' קורין יהודה (אריה) (18.05.2016)).
4. לאחר עיון בתובענה, בבקשת המבקשת למתן צו עיקול זמני, בתצהיר התומך בה ובנספחיה; ולאחר ששקלתי את הנזק שיגרם למבקשת אם לא יינתן צו העיקול הזמני לעומת הנזק שיגרם למשיבים אם יינתן צו העיקול הזמני; את הנזק העלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר וכן אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הצו צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש; ולאחר ששוכנעתי, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה; כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור וכי אי מתן הצו עלול להכביד, ולכאורה, על ביצוע פסק הדין כקבוע בתקנה 374 (ב) לתקנות, ניתן בזה צו עיקול כמבוקש בבקשה אצל המחזיקים 1-6 בלבד (להלן: "הצו"). העיקול יוטל ברישום בלבד ויוגבל לסכום התביעה, צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע בעת מתן הצו.

למען הסדר הטוב, אנידוחה את הבקשה להטלת עיקולים על המלאי העסקי בחנויות המשיבים ו/או מי מהם.

1. מחובתה של המבקשת או בא כוחה לוודא ערכם של הנכסים שעוקלו, על מנת שהעיקול לא יחרוג מהסכום שנקבע לעיל. עוקלו נכסים שערכם עולה על הסכום הקבוע לעיל, יפנה ב"כ המבקשת ביוזמתו לביהמ"ש ויבקש ביטול העיקול על חלק מהנכסים שעוקלו, מעבר לסכום שהוגבל לעיקול.
2. הצו לא יחול על משכורת או קצבה ולא על חשבון עו"ש בו משולמת משכורת או קצבה. כמו כן, הצו לא יחול על חשבון עו"ש. הצו ניתן בכפוף להוראות כל דין בדבר פטור מעיקול.
3. תחילת תוקפו של הצו תהא עם הפקדתן של הבטוחות המנויות להלן על ידי המבקשת, ולא יאוחר מחלוף 5 ימים ממועד המצאת הצו לידי המבקשת או בא כוחה.
4. ואלה הבטוחות שעל המבקשת להמציא:
   • התחייבות עצמית ללא הגבלה בסכום (שהומצאה עם הגשת הבקשה בהתאם לתקנה 365 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").
   • ערבון כספי על סך של 15,000 ₪ או ערבות בנקאית בסכום זה צמודה למדד המחירים לצרכן הידוע בעת מתן הצו.
   • הבטוחות תשמשנה לפיצוי בגין כל נזק שיגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת. מימוש הבטוחות או החזרתן יהא כפוף להוראות תקנה 371 לתקנות.
5. העתק צו זה, העתק הבקשה ונספחיה בצירוף העתק כל המסמכים שהוגשו לביהמ"ש בהתאם לתקנות, יומצאו למשיבים תוך 3 ימים ממועד כניסתו של הצו לתוקף, כאמור בסעיף 7 לעיל, שאם לא כן יפקע הצו. המשיבים יהיו רשאים, תוך 30 ימים מיום המצאת הצו, לבקש את ביטולו, ובלבד שבקשת הביטול תהא נתמכת בתצהיר לאימות העובדות שעליהן נסמכת הבקשה.
6. המזכירות תמציא העתק החלטתי זו למבקשת באמצעות בא כוחה.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ח, 24 מאי 2018, בהעדר הצדדים.