לבקשת התובעת ניתן ביום 17/7/2018 פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת.

ביום 17/10/2018 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקשת ובה מוצהרות העובדות הבאות:

לקראת סוף חודש מאי 2018 קיבלה המצהירה מעטפה ובתוכה הזמנה לדין לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בתיק זה) ואליה צורפה הזמנה לדין המופנית לעברה של אחת מירי ח'יליל. המבקשת לא הבינה מה הקשר בינה לבין ההתדיינות הנ"ל בבאר שבע, לכן פנתה טלפונית אל משרד ב"כ המשיבה ושם הסבירו לה, כי כלל אינה קשורה לתביעה וככל הנראה מדובר בטעות, שכן היא לא הייתה לקוחה של המשיבה.

פקיד במשרד ב"כ המשיבה ציין באוזני המבקשת, כי לא מדובר בטעות שכן קיימת תביעה כנגדה ולכן ביקשה המבקשת להעביר אליה את כתב התביעה על מנת שתבין במה מדובר.

בחלוף יותר מחודש, מאותה שיחה, לא נשלחה כל תביעה חדשה אליה. המבקשת פנתה בעצמה לבית המשפט ביום 24/7/2018 וביקשה להצהיר על העדר המצאת כתב התביעה והסבירה את השתלשלות העניינים. בסעיף 4 לתצהיר צוין, מצ"ב העתק מפניית המבקשת, אולם לא מצ"ב מאומה.

עם זאת, ביום 24/7/2018 הגישה המבקשת בקשה להצהיר על העדר מסירה והודעה מטעמה. הבקשה היא בקשה מס' 2 בתיק זה.

ביום 10/10/2018 שבה המצהירה ופנתה אל ב"כ המשיבה לברר מה עלה בגורל פנייתה ולאחר בדיקה קצרה הסתבר לה כי ניתן כנגדה פסק דין כבר 17/7/2018.

ביום 21/10/2018 הוגשה תגובת המשיבה בלא תצהיר, והיא מנמקת את הסיפא המציעה לדחות את בקשת המבקשת בכך, שאין בפי המבקשת כל טענת הגנה של ממש והיא בחרה שלא להגיש כתב הגנה, הגם שעוד ביום 31/5/2018 יושמה מסירה כדין לידיה.

ביום 24/7/2018 ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין הגישה בקשה להצהיר על העדר מסירה והבקשה נדחתה מן הטעם שניתן כבר פסק דין.

המבקשת ידעה לכל המאוחר ביום 24/7/2018 כי יש בנמצא פסק דין ואולם המתינה עד 17/10/2018 להגשת בקשתה. בכך, מעידה היא על עצמה כמזלזלת בבית המשפט והחלטותיו ולכן מושתקת כיום מלטעון טענה כנגד החוב המיוחס לה.

אין בתצהיר המבקשת הגנה של ממש, קובעת המשיבה.

תשובת המבקשת לתגובת התובעת נפתחת במחאה על "השקר המופתי שיוצא מפי התובעת", שבה וטוענת כי מעולם לא נמסר כתב התביעה אל הנתבעת לאחר לאחת בשם מארי ח'ליל שמקורה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ולא קיבלה את כתב התביעה לבקשת הנתבעת כפי שהובטח לה למשרד ב"כ התובעת.

"לצורך המחשה" צורף לתגובה טופס של הזמנה לדין המציין, כי התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה בביה"ד האזורי לעבודה לבאר שבע, ביום 27/5/2018 חתום ב"כ ב"כ התובעת.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי אכן לידי הנתבעת הגיע טופס הזמנה לדין המעיד על עצמו כי ענייניו בתביעה המתנהלת בביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע. עם זאת, שלא כאמור בתצהיר המבקשת, אין הוא מופנה למירי ח'ליל אלא אל המבקשת ממש בשמה הנכון והמלא.

יצוין גם, כי לראשונה מופיע טופס זה "בתגובה לתגובה" שעה שמן הראוי היה להגישו בד בבד עם הבקשה.

דבר המסירה של כתב התביעה והזמנה לדין באמצעות אם הנתבעת במענה, כלל אינו שנוי במחלוקת, אלא שהנתבעת נאחזת במה שנראה בעיני כטעות, באזכור בית הדין האזורי לעבודה על גבי ההזמנה לדין, אולם, מתעלמת המבקשת בעצמה מכך ששמה נקוב על גבי אותו מסמך.

ההזמנה אף מציינת, כי התובענה תידון בסדר דין מהיר לפי פרק ט"ז בתקסד"א וכי קצובים לנתבעת 45 ימים להגיש כתב הגנה.

כך או אחרת, לא מצאתי בתגובת התובעת כל הסבר לטענה שטופס הזמנה לדין שגוי ואפשר שגם מטעה.

הוסף לכך, שהתובעת נמנעה מצירוף תצהיר לתגובתה ולכן מבכר אני את טענותיה המוצהרות של המבקשת, לפיהן פנתה אל משרד ב"כ המשיבה וביקשה שישלח אליה כתב התביעה על פני הקביעה הקטגורית של התובעת בתגובתה, לפיה הייתה מסירה כדין לידי המבקשת.

הוסף לכך, כי אמנם פנתה המבקשת כבר ביום 24/7/2018 בבקשה ובה נזכרת הטענה לזימון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע וכן, כי צורף לה מסמך כתב התביעה כנגד מירי ח'ליל בבית משפט השלום בחדרה, אולם הבקשה נדחתה בשל הימצאו של פס"ד זה מכבר ומן האמור בהחלטתי מיום 24/7/2018, ולא לגופם של דברים.

באותה תגובה מאשרת המבקשת, כי קיבלה מאמה כרטיסים עליו משלמת האם באמצעות הוראת קבע והיא עצמה מעולם לא הייתה מנוי של המשיבה במישרין ולא ביצעה עמה כל עסקה.

לבקשת המבקשת מיום 24/7/2018 לא צורפו סימוכין כלשהם לתמוך בטיעון לעניין התשלום הנ"ל וכן לא צורפה גם ההזמנה לדין עם התביעה כנגד מירי ח'ליל, וזאת בניגוד לאמור בבקשה.

סופו של דבר, סבורני, כי יש לבטל את פסה"ד עפ"י שיקול דעת, שכן לכאורה נפל פגם ברשום בהזמנה לדין שנמסרה לנתבעת.

עם זאת, התנהלות הנתבעת בהגשת בקשה להצהיר על העדר מסירה ועמה גם הודעה, כאשר רשום שם מה מצורף אליה ובפועל לא צורף דבר (בכל הכתבים שנסקרו מעלה לא נמצא ולו רמז לכתב תביעה נגד גב' מירי ח'ליל) אינה יכולה לרפא את הפגם העולה מן ההזמנה לדין.

לכן, יהא זה נכון וצודק לבטל את פסה"ד בכפוף לחיוב הנתבעת בהוצאות התובעת לשכ"ט עו"ד בסך 1,000.00 ₪ ובלא כל קשר להמשך ההתדיינות וכך יהא.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאחרת יהא אכיף בהליכי הוצאה לפועל, כאשר הריבית וההצמדה יחלו להימנות למן היום ה-30 מהיום.

הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום, מהיום.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.