לאחר עיון בבקשה ונספחיה, לא מצאתי מקום לדון בבקשה במעמד צד אחד.

ראשית, הבקשה מוגשת ללא הליך עיקרי ובהעדר תביעה עיקרית המבהירה את הסעד הסופי, אין מקום לדון בסעד הזמני. אמנם ישנם מקרים מיוחדים בהם ניתן לדון בסעד זמני טרם הגשת תביעה עיקרית, אולם המקרה הנדון אין טעמים המצדיקים סעד מעין זה.

יתרה מכך, ספק רב אם לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בצו מניעה כנגד רשות מלפעול לפי היתר בניה בטענה כי נפל פגם בהוצאות ההיתר. על פניו הסמכות מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כמו כן, עולה מהבקשה כי קיים הליך תלוי ועומד בפני וועדת הערר לבחינת חוקיות העבודות. אמנם וועדת הערר רמזה בהחלטתה כי אינה מוסמכת לדון בבקשה לצו מניעה, אולם גם עניין זה נדרו לו הבהרות שם והרשות צריכה להגיב עד ליום 3.6.18. על כן, כל עוד מבוצעות בשלב זה עבודות לפי היתר שניתן, וטרם נקבע כי ניתן שלא כדין, עומדת לטובת הרשות חזקת התקינות המנהלית ולא מצאתי הצדקה למתן צו במעמד צד אחד.

המשיבה תגיב לבקשה ולעניין הסמכות העניינית, עד ליום 5.6.18.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ח, 24 מאי 2018, בהעדר הצדדים.