ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

התובע יליד 1978, הנדסאי בניין, נפגע בתאונת עבודה ביום 13.6.2011, עת עבד בשירות נתבעת 1 (להלן: הנתבעת). נתבעת 2 הייתה המבטחת של הנתבעת, על פי פוליסה לביטוח חבות מעבידים.

נטען, כי במועד הנ"ל, במהלך עבודתו באולם הייצור במפעל הנתבעת, התובע עלה על סולם מתכתי לגובה של כ- 3 מטרים לצורך לקיחת גליל נייר. תוך כדי כך, הגליל נפל על ראש התובע והתובע נפל מהסולם וראשו נחבט בעוצמה ברצפת הבטון ונפגע בצורה קשה.

נטען, כי הגליל הונח בגובה ונערם ע"י עובד אחר בצורה לא בטיחותית.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה. הוועדות הרפואיות שליד המל"ל – ענף נפגעי עבודה, קבעו לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 58.45% (בתחומים הבאים: אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה וא.א.ג.). בנוסף, הופעלה תקנה 15 במלואה.

כתב התביעה נתמך בחוות דעת רפואיות מטעם התובע, לפיהן נטען כי עקב התאונה נותרה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 66.75%, וזאת בתחום הנוירולוגי והנפשי.

מומחים רפואיים מטעם הנתבעות העריכו כי שיעור הנכות הצמיתה עומד על 25% בתחום הנוירולוגי, כאשר נכות זו כוללת בחובה את הנכות בתחום הנפשי.

מטעם בית המשפט מונה מומחה רפואי בתחום הנפשי, ד"ר אילן טל, אשר העריך כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 45%, הכוללת את הנכות הנוירולוגית. המומחה הוסיף וציין עוד, כי התובע זקוק לטיפול במסגרת מחלקת יום לתקופה של חצי שנה, בטיפול יש צורך בוויסות השימוש בגראס רפואי, באיזון תרופתי פסיכיאטרי, בטיפול נפשי אינטנסיבי קבוצתי ופרטני לסיוע בעיבוד אבל. לאחר מכן צפוי להמשיך טיפול אמבולטורי אינטנסיבי של פעמיים בשבוע טיפול פרטני ומעקב פסיכיאטרי פעם בחודש למשך שנתיים. לדעת המומחה, הוא מניח, בזהירות, כי הטיפול הנ"ל יכול להפחית רק את המרכיב הנפשי שבנכות. המומחה לא יודע מה יהיה שיעור ההפחתה.

לאחר הגשת חוות דעתו של ד"ר טל, ולקידום התיק, ניתנה הוראה על הגשת תחשיבי נזק. יש לציין, כי עיקר הנכות אצל התובע היא בתחום הנפשי והנוירולוגי, ולכן הצדדים לא התעכבו על הנכויות הנמוכות יחסית בתחום א.א.ג ובתחום האורתופדי.

לקידום התיק, בית המשפט נתן הוראה על הגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים. הוגש תחשיב מטעם התובע על סך של כ- 14,000,000 ₪. בית המשפט הורה לתובע לתקן את התחשיב מטעמו, בהינתן גבול סמכותו העניינית. התובע לא תיקן התחשיב, אך הגיש בקשה להעברת הדיון להמשך בירור בבית המשפט המחוזי הנכבד.

בטרם ההכרעה בבקשה להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי, ניתנה הוראה לנתבעות להגיש תחשיב נזק מטעמן. תחשיב הנתבעות הוגש, ולפיו הייתה כפירה בגובה השכר הנטען על ידי התובע, בשיעור הנכות התפקודית ועוד. המבטחת גם כפרה בכיסוי הביטוחי וטענה כי התובע שימש כמנהל הנתבעת והפוליסה אינה מכסה את חבות הנתבעת כלפיו. לא זו אף זו, הנתבעות טענו כי נזקי התובע נבלעים בתגמולי המל"ל.

אכן, על פי תיק המל"ל, שכרו הרבע השנתי של התובע ערב התאונה, עמד על סך 96,433 ₪. על כן, היה ותתקבל טענת התובע, לפיה שיעור הגריעה מכושר השתכרותו עומד על 100%, אזי שווי הפיצוי בראש הנזק של הפסדי שכר לעתיד יעמוד על כ- 6,332,000 ₪, וזאת רק ככל ששכרו ערב התאונה ישמש כבסיס לחישוב הפסדי שכרו העתידיים ולא יילקח בסיס שכר גבוה יותר. הפסדי השכר לעבר, ללא התחשבות בהפרשי הריבית, ובהנחה שתוכח הטענה כי מאז התאונה ועד היום, התובע לא עבד עקב מצבו הרפואי מהתאונה, אזי ייפסקו לתובע כ- 4,436,000 ₪. הפיצוי בגין כאב וסבל עשוי להגיע לכמה מאות אלפי ₪. בכל מקרה, סביר כי ייפסק סך של כ- 300,000 ₪, אם לא יותר מכך בראש נזק זה. עינינו הרואות, כי רק בשלושה ראשי נזק עוברים את הסך של כ- 11,100,000 ₪, וזאת לפני שהתייחסתי לראשי נזק נוספים: הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד ועוד. אך מנגד, יש לציין כי תקבולי המל"ל ששולמו לתובע עקב התאונה, מגיעים לכדי 9,000,000 ₪. גם לא מן הנמנע, כי יהא צורך בבירור שאלת הכיסוי הביטוחי, גובה השכר ערב התאונה ועוד.

מכל מקום, לאחר הגשת התחשיבים כאמור, התקיימה ישיבת קדם משפט בניסיון להגיע לעמק השווה ולהציע הצעת פשרה. לאחר שהצדדים שמעו את הצעת בית המשפט וכיצד הוא רואה התיק, ביקש התובע שהות של 7 ימים, על מנת להודיע שמא יעתור למחיקת התביעה והגשתה מחדש בבית המשפט המחוזי [ראו: עמ' 10 לפרוטוקול הדיון (מיום 23.1.2023) ש' 21-22]. לאור כך, ניתנה הוראה לתובע להודיע כאמור, עד ליום 30.1.2023. עוד נקבע באותה החלטה, כי: היה ולא תתקבל כל הודעה מטעם התובע, תימחק התביעה ללא צו להוצאות. עוד נקבע, כי "כל תביעה חדשה שתוגש, היא תתחיל מהשלב בו הופסקו ההליכים בתיק זה.".

חלף המועד למסירת תשובת התובע. בנסיבות, ובהמשך להחלטה מיום 23.1.2023, אני מורה על מחיקת התביעה, ללא צו להוצאות.

היה והתובע יגיש תביעתו מחדש, בין אם בבית המשפט המחוזי ובין אם בבית משפט השלום, ההליכים בתביעה החדשה יחלו מהשלב בו הופסקו בתיק זה.

בנסיבות סיום התיק, אני מורה על מתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, ט' שבט תשפ"ג, 31 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.