טוען...

פסק דין שניתנה ע"י ויג'דאן חליחל

ויג'דאן חליחל03/12/2019

לפני כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל

התובעות

1.איי.די.איי חברה לביטוח בע''מ

2.ישראלה מקיטן

נגד

הנתבעים

1.מיכאל לאבסקי

2.מנורה חברה לביטוח בע''מ

3.בר אריה

4.דן חברה לתחבורה ציבורית בע''מ

פסק דין

תמצית התובענה וטענות הצדדים

1. זוהי תובענה בגין נזק נטען שנגרם לרכב מ. ר. 71-990-12 בבעלות התובעת 2 אשר בוטח על ידי התובעת 1 (להלן: רכב התובעות).

לטענת התובעות, ביום 22.12.2016 בשעה 14:00, או סמוך לכך, נסע רכב התובעות בנתיב השמאלי ביותר בדרך ז'בוטינסקי לכיוון פתח תקווה. לפתע, נטען, התפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעת רכב מ. ר. 25-070-32 נהוג על ידי הנתבע 1, ואשר בוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: רכב הנתבעים), וגרם לתאונה בין רכב התובעת ובין רכב הנתבעים.

בכתב התביעה צוין, כי הנתבע 1 ציין במעמד האירוע, כי האשם רובץ על אוטובוס מ. ר. 92-068-01 (להלן: האוטובוס), אשר התפרץ לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ובכך גרם לסטיית רכב הנתבעים אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעות.

2. הנתבעים 1 ו-2 טענו בכתב הגנתם את הגרסה שיוחסה להם כבר בכתב התביעה: האוטובוס, שנסע בנתיב תחבורה ציבורי ימני ביותר, סטה לפתע אל עבר רכב הנתבעים, ובכך גרם לסטיית רכב הנתבעים לנתיב נסיעת רכב התובעות ובהמשך לתאונה – הן בין האוטובוס לרכב הנתבעים והן בין רכב הנתבעים ובין רכב התובעות.

בטופס ההודעה שצורף לכתב ההגנה, צוין תאריך האירוע, אך לא צוינה שעה.

3. בכתב הגנת הנתבעים 3 ו-4 נטען, כי בשעה שנטענה שארע האירוע, האוטובוס המדובר כלל לא היה במקום, והיה בחניון אצטדיון עירוני בבת ים. מכך, נטען, שהאירוע במעורבות האוטובוס במועד הנקוב לא יכול היה להתרחש.

לכתב הגנת הנתבעים 3 ו-4 צורף "דוח מיקומים משולב" על מיקום האוטובוס ביום האירוע משעה 13:01 עד שעה 14:59 (להלן: דוח האוטובוס).

בנוסף, צורף טופס הודעה שמסר הנתבע 3 לנתבעת 4, לפיו הועלתה גרסת הנתבעים 3 ו-4 כבר שם, כאשר נטען כי האוטובוס כלל לא היה במקום בו נטען שהתרחש האירוע בשעה שנטען שהתרחשה.

דיון והכרעה

4. אכן, בכתב התביעה, כמו גם בטופס ההודעה שצורף אליו נטען, כי האירוע ארע ביום 22.12.2017 בשעה 14:00 או סמוך לכך. הגם שצמד המילים "סמוך לכך" עשוי להתפרש בנסיבות מסוימות ככזה שכולל גם שעה עגולה לאחר השעה הנקובה, הרי שבנסיבות בהן טוענים הנתבעים 3 ו-4, כי האוטובוס לו מיוחסת הפגיעה – לא היה בשעה הנקובה במקום שנטען שהיה, הרי שעל התובעות היה לשקול תיקון התביעה, או לכל הפחות לבוא בדרישה מהנתבעת 4 לצרף פירוט רחב יותר, אשר יכלול גם שעות מאוחרות יותר למקום נוכחות האוטובוס ומעבר למצוין בדוח האוטובוס.

5. הנתבע 1 העיד, כי האשם בהתרחשות התאונה רובץ על נהג האוטובוס, שהוא אינו הנתבע 3 (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 9-10), אך על נהג כלשהו מטעם הנתבעת 4. עוד ציין, כי האוטובוס צולם והתמונות נשלחו לב"כ, אך תמונות לא צורפו לתיק בית המשפט.

6. הנתבע 1 עיין במכשיר הטלפון הסלולרי שלו, שם היו התמונות, תוך שמציין בעדותו כי האירוע התרחש כדקה לפני צילום התמונות (אשר צולמו בשעה 15:49) (עמוד 3, שורות 28-29).

7. עיון בדוח האוטובוס מעלה, כי החל מהשעה 13:47 לא רשום מי הנהג באוטובוס, כאשר בשעה זו, הנתבע 3 לא רשום עוד כנהג. בשים לב לעדות הנתבע 1, הרי שרק מטעם זה דין התובענה להידחות כנגד הנתבע 3.

8. בנוגע לנתבעים 1 ו-2, הרי שבהתאם לעדות הנתבע 1, ולנוסע (בעלי רכב הנתבעים) שהתלווה אליו באותה נסיעה, מר תדמור, חסימת הדרך על ידי האוטובוס היא זו שגרמה לסטיית רכב הנתבעים אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעים (עמוד 5, שורות 15-17). על כן, מסקנתם, כי האשם הוא בנהיגת נהג האוטובוס (שהוא אינו הנתבע 3).

9. התובעת 2 העידה בתורה, כי לא יודעת מדוע התפרץ רכב הנתבעים אל עבר נתיב נסיעתה, אך הניחה – לאחר מעשה – כי ייתכן שהדבר התרחש בגלל סטיית האוטובוס אל עבר נתיב נסיעת רכב הנתבעים (עמוד 2, שורות 5-16), אך זו לא ראתה האם אכן סטה, והאם סטייתו גרמה לתאונה.

10. אין למעשה מחלוקת בין התובעות ובין הנתבעים 1 ו-2, כי בין רכב התובעות ובין רכב הנתבעים 1 ו-2 היה מגע, וכי מגע זה נגרם כתוצאה מסטיית רכב הנתבעים אל עבר נתיב נסיעת רכב התובעות. סטייה זו, כאמור, גרמה לנזק לרכב התובעות. עם זאת, נטען, כי סטיית רכב הנתבעים נגרמה כתוצאה מסטיית האוטובוס, ועל כך נטען כי האשמה – במלואה, הן ביחס לנזק לרכב התובעות והן ביחס לנזק שנגרם לרכב הנתבעים – היא על נהג האוטובוס.

11. אלא שכאמור, נהג האוטובוס שאכן נטען שנהג באוטובוס של הנתבעת 4 – לא התייצב ולא נתבע. התייצב הנתבע 3, אשר, לא נהג באוטובוס בזמן האירוע. כפי שציינתי, מדוח האוטובוס לא ברור היכן זה היה בשעה 15:48, ומי בדיוק נהג בו. משטענת התובעות הייתה בכתב התביעה, כי האירוע התרחש בשעה 14:00, אין זה מפתיע, כי הנתבעת 4 לא מצאה לנכון להמציא פירוט רחב יותר למקום הימצאות האוטובוס בשעה המשוערת להתרחשות האירוע, ולא השעה 14:00, ולא מצאה לנכון למצוא מי נהג באוטובוס בזמן זה.

12. כאמור, מידע זה גם לא סופק על ידי התובעות או הנתבעים 1 ו-2, חרף טענת הנתבעים 3 ו-4, כי בשעה 14:00 האוטובוס לא היה במקום המיוחס לו (כבר בכתב ההגנה). הצדדים לא ביקשו לדחות את מועד הדיון, לשמיעה נוספת של נהג הנתבעת 4, ככל שזה יימצא, או להמצאת מידע אשר יתמוך בטענתם, כי האוטובוס היה גם היה במקום האירוע בשעה 15:48.

13. אוסיף על כל האמור לעיל, כי גם מגרסת נהגת התובעת, עולה, כי היא לא ראתה כי התאונה התרחשה בעקבות סטיית אוטובוס הנתבעים 3 ו- 4 לנתיב נסיעת הנתבעים 1 ו-2. כמו כן, עדות הנתבע 1 לפיה אוטובוס הנתבעים 3 ו- 4 סטה לנתיב נסיעתו וחסם חלק מנתיבו והוא באופן אינסטינקטיבי סטה לנתיב השמאלי, אינה תואמת את גרסתו בטופס ההודעה על תאונה שצורף לכתב ההגנה, שם ציין כי התאונה התרחשה בזמן שהוא עקף את האוטובוס של הנתבעים 3-4, אשר ביצע פנייה חזקה שמאלה וחסם חלק מנתיב נסיעתו, הוא עשה בלית ברירה פניה חדה ולאחר כמה רגעים הרגיש מכה.

בהינתן האמור לעיל, לא הוכח כי התאונה התרחשה כתוצאה מסטיית אוטובוס הנתבעים 3 ו-4. לא זו אף זו, אפשרות ההתגוננות של הנתבעת 4 נפגעה, שעה שבכתב התביעה מיוחסים לה פרטים מסוימים – ושעל פיהם היא מבססת את הגנתה, אך בהמשך מתברר, כי פרטים אלה לא נכונים. לנתבעת 4 לא ניתנה הזדמנות נאותה להתגונן, ובהיעדר עתירה לתיקון כתב התביעה או לפיצול דיון, הרי שאין מקום לקבל את שינוי החזית שבוצע על ידי התובעות, הלכה למעשה, בייחוס שעה אחרת להתרחשות האירוע מאשר השעה שננקבה בכתב התביעה.

14. בהינתן האמור, דין התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 להתקבל. דין התביעה כנגד הנתבעים 3 ו-4 להידחות.

סיכום ומסקנות

15. התובעות הגישו חוות דעת שמאי מטעמן (מר יואל תמרי), אשר בדק ושם את הנזק שנגרם לרכב התובעות (חוות דעת מיום 2.4.2017). הנתבעים 1 ו-2 לא ביקשו לזמן את השמאי לחקירה ולא הגישו חוות דעת נגדית מטעמם. על כן, חוות דעתו של מר יואל תמרי לא נסתרה, ואני מאמצת אותה.

16. על כן, הנתבעים 1 ו-2, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת 1 סך של 8,666 ₪ ולתובעת 2 סך של 550 ₪. הסכומים האמורים יישאו הצמדה מיום הגשת התביעה (24.5.2018).

כן ישלמו הנתבעים 1 ו-2, באמצעות הנתבעת 2, לתובעת 1 הוצאות בסכום של 752 ₪ (אגרת משפט), ולתובעת 2 הוצאות בסכום של 300 ₪ (שכר עדותה), וכן שכר יתר העדים כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד התובעות בסכום של 1,800 ₪.

נוכח דחיית התביעה כנגד הנתבעים 3 ו-4, התובעת 1 תישא בשכ"ט עו"ד הנתבעים 3 ו-4 בסכום של 1,800 ₪.

16. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שכן אחרת יישאו הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

17. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את תיק בית המשפט.

ניתן היום, ה' כסלו תש"פ, 03 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.